מעטים המקרים שבהם היתה לקהל בישראל הזדמנות להתלהב מלהקה בתחילת דרכה עוד לפני ששמעו עליה במקומות אחרים בעולם. מעטים עוד יותר המקרים שבהם הלהקה הזאת הופכת להיות אחת החשובות בעולם וחוזרת לישראל בשיא תהילתה.
הלהקה הזו, אם עוד לא הבנתם, היא רדיוהד, שתגיע אלינו ביום רביעי להופעה בפארק הירקון, הופעה רביעית שלה בישראל.
אני אישית גיליתי את רדיוהד בראשית 1993. קיבלתי מחבר את השיר Creep. החבר, עוזי פרוייס, בדיוק התחיל לעבוד אז בחברת התקליטים NMC. מובן שלא דמיינתי לאיזה גודל הדבר הזה יתפתח. אף אחד לא יכול היה לנחש שהחבר'ה האלה הולכים להיות הלהקה החשובה בעולם, אבל מהשנייה הראשונה היתה לי הרגשה שלא מדובר בעוד סתם להקה.
התחלתי להשמיע את השיר באופן תכוף בתוכניתי היומית בגל"צ, ואז גם השמעתי אותו בטלוויזיה ("זהו זה" ו"עד פופ") ובמועדונים שונים. מהר מאוד Creep הפך ללהיט בישראל, עוד לפני שהיה כזה בבריטניה (שם צונזר הקליפ לשיר בגלל המילה Fucking).
שוקי וייס היה הראשון להבין את הפוטנציאל של הלהקה החדשה והחליט להביא אותה לשלוש הופעות במועדון הרוקסן. את ההופעה השלישית שידרנו בגל"צ. ההאזנה להקלטה של ההופעה מעוררת זיכרונות רחוקים. כך, למשל, הסולן תום יורק מספר בהקדמה לשיר Killer Cars שבלילה הקודם, ביציאה מההופעה השנייה ברוקסן, חברי הלהקה היו עדים לתאונת מכוניות ליד המועדון. תום רץ אל נפגעי התאונה והציע עזרה. הוא לא ידע שאחת הנפגעות היא מוזיקאית ישראלית ששמה ירונה כספי.
יורק דיבר הרבה בין השירים, על הצורך בשלום, על בריטניה, על מצב עולם הפופ. אותי הוא ריגש במיוחד עם המשפט "באהבה ליואב קוטנר". לא בכל יום להקה מחו"ל מודה לי על הבמה.
מדהים לשמוע בהקלטה גם איך ג'וני גרינווד, גיטריסט הלהקה, נפרד מהקהל בשני משפטים בעברית. הקהל לא ידע אז שלעברית שלו אחראית צעירה ישראלית מנהריה ששמה שרונה קטן, שניגשה אליו בסוף ההופעה הראשונה. הם הפכו לזוג, והם נשואים עד עצם היום הזה. שרונה היא אמנית ולבני הזוג יש שלושה ילדים.
מכל חברי הלהקה, גרינווד שומר על קשר חם במיוחד עם ישראל. מדי פעם צצים דיווחים על טיולים משפחתיים בנהריה ובתל אביב, הוא הפך להיות חבר של דודו טסה (ואף ניגן בתקליט של דודו), הצטרף להרכב הודי־ישראלי של המוזיקאי שי בן צור (גם טסה וגם בן צור יחממו את רדיוהד בישראל) ומגיע מדי פעם לביקורים כאן. אפילו פגשתי אותו לפני שנתיים בהופעה ביערות מנשה.
ב־1995 הגיעה רדיוהד שוב לישראל. היא כבר הוציאה אז שני אלבומים והיתה לה רשימת להיטים מכובדת, אבל למרות זאת היא היתה רק להקת החימום של REM בהופעה באצטדיון רמת גן. בהופעה הזו הם ביצעו שיר חדש ששמו Lucy, שיופיע שנתיים לאחר מכן באלבום המופת Ok Computer.
Ok Computer, שבימים אלה חוגגים 20 שנה להוצאתו, התקבל מייד כאחד מאלבומי הרוק החשובים בהיסטוריה. בעקבותיו הפכה רדיוהד מלהקה ליודעי דבר להרכב שהוא סמל למוזיקה איכותית - וגם לכזו שמעוררת ביקורת. נראה שהעולם נחלק בין מעריצי רדיוהד לבין אלה שסבורים שמדובר בלהקה יומרנית ומוערכת יתר על המידה. אני נמנה, כמובן, עם המחנה הראשון.
הפעם השלישית של רדיוהד בישראל היתה בשנת 2000 בסינרמה. אז היא כבר היתה אחת הלהקות החשובות בעולם, ונראה שהיא כזו עד היום. להקה שממשיכה כל הזמן בחיפוש, משתנה בכל אלבום חדש, והיו תשעה כאלה. לא כולם קלים לעיכול, לא כולם ברורים בהאזנה ראשונה, אבל בכל אחד יש רצון עז להגיד משהו חדש ואמיתי.
לפני שנה, כשיצא אלבומם האחרון A Moon Shaped Pool, התפעלתי מכך שהם מצליחים להפוך את הוצאת האלבום לאירוע. בתוך צונאמי האינפורמציה הבלתי נפסק, הצליחה הלהקה ליצור עניין משמעותי במוצר החדש. מה גם שהאלבום הוא עוד יצירת מופת. אחרי תקופה די אלקטרונית וניסיונית, יצרה הפעם הלהקה שירים נורא יפים ועצובים, עטופים בתזמור שלא היה כמוהו.
ככה הם רדיוהד. מצד אחד הכי מעודכנים טכנולוגית, ומצד שני לא מוותרים על הקהל הוותיק. כבר לפני עשר שנים איפשרה הלהקה להוריד את אלבומה השביעי In Rainbows באתר שלה, כשכל גולש יכול לשלם ככל שיחפוץ - מהלך שנחשב היסטורי וסימן את סוף עידן חברות התקליטים כפי שהכרנו. מצד שני, הלהקה ממשיכה להוציא אלבומים בפורמט פיזי ומצ'פרת את הקהל הוותיק בהוצאות שיש בהן ערך מוסף רב.
אבל נראה שעיקר ההערכה לרדיוהד היא על כך שהיצירה שם תמיד במקום הראשון. הם לוקחים זמן בין אלבום לאלבום, מופיעים רק מתי שמתחשק להם, ממשיכים ליצור מוזיקה מאתגרת שלא מנסה למצוא חן. זה לא מובן מאליו. לא קל להיות כל כך הרבה זמן "הלהקה הכי חשובה בעולם".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו