מה עובר על המפכ"ל רוני אלשיך? האיש שהתחיל את הקדנציה שלו במאבק חסר פשרות מול התקשורת והנורמות הפסולות של המשטרה, מוצא את עצמו בחודשים האחרונים במרכזו של קמפיין תקשורתי משומן היטב הנוגע לחקירה הרגישה מכל: חקירות ראש הממשלה.
אלשיך, שהכריז מלחמת חורמה נגד ההדלפות מהמשטרה ונגד תדרוכי VIP לכתבים בכירים, פתאום עומד בראשו של גוף שדולף כמו מסננת ומתדרך כמו קמפיין בחירות. הדוגמאות לכך שמשטרת ישראל חזרה לימי ההדלפות הישנים והרעים רבות מספור. הנה לקט קצר מהתקופה האחרונה בלבד.
בשבועות האחרונים סוערים כתבי המשטרה סביב חשיפת "ישראל היום" בנוגע ליוזמתו של השר ארדן להגביר את הפיקוח על תקציב המשטרה. בעיתונות יודעים לדווח על "זעם בצמרת המשטרה", וברור כי העיתונאים מתודרכים מפי בכירים במערכת כי היוזמה נועדה "לפגוע בחקירות ראש הממשלה", זאת למרות שאין בין הדברים קשר מוכח ולמרות שחקירות נתניהו כבר נמצאות במקום כה מתקדם, ששום שינוי תקציבי עתידי לא יכול להשפיע עליהן בשום צורה.
מעט לפני כן דווח ב"ידיעות אחרונות" (27 ביוני) כי "בכיר במשטרה" טוען ש"יש מספיק ראיות להגיש כתב אישום בתיק 1000"; בתחילת מאי הצהיר ח"כ מיקי רוזנטל כי "על סמך ידיעה" הוא אומר ש"במשטרה הוחלט בוודאות להמליץ על כתב אישום"; ב־19 במארס, בעיצומו של משבר התאגיד, פורסם ב"הארץ" מפי "בכירים במשטרה" כי "חקירות נתניהו יימשכו גם אם יוחלט ללכת לבחירות"; שבועיים לפני כן, "מעריב" ידעו לספר כי "גורם במשטרה" מעיד ש"אלו השלבים הסופיים של פרשת 1000", ובידיעה אחרת נאמר מפי "גורם בכיר" ש"חקירת נתניהו מתעכבת בגלל חיקורי דין בחו"ל"; ב־7 בינואר דווח בערוץ 2 כי "גורמים בכירים במשטרה מעריכים שחקירות נתניהו יסתיימו בתוך שבועות בודדים".
כפי שנחשף באתר מידה עוד לפני פתיחת החקירות, בדצמבר 2016 כבר ידע אלדד יניב לספר כי ראש אגף החקירות תת־ניצב כורש ברנור ואנשיו לוחצים על היועמ"ש, "הם כבר ניסו להפוך על מנדלבליט את השולחן, אצלו במשרד, וכשזה לא עזר הם מתדרכים עיתונאים בימים האחרונים שזה מה שהם עומדים לעשות".
הדוגמאות עוד רבות, ואפשר להתחקות אחריהן כבר מהקיץ שעבר, עת התחילו שמועות על דבר הפרשיות שבהן יהיה מעורב ראש הממשלה.
התמונה ברורה: מידע מתוך המשטרה הנוגע לחקירות דולף החוצה דרך מגוון סדקים, כשנדמה שהמטרה, על פי חלק מהפרסומים עצמם, היא אחת: להפעיל לחץ על היועץ המשפטי לממשלה מנדלבליט, בטענה שהוא זה שחוסם בגופו את הגשת כתב האישום נגד ראש הממשלה.
להדלפות הללו תפקיד מפתח בקמפיין הציבורי נגד היועמ"ש הכולל את ההפגנות השבועיות בשכונת מגוריו בפתח תקווה, אינספור פרסומים נגדו בתקשורת, רדיפה אישית והשמצות קשות מכיוונם של אנשי ציבור ומובילי דעת קהל.
לנוכח ממצאים אלו, יש לשאול: מה קרה למשטרה? מה עבר על אלשיך? מדוע המשטרה חזרה לסורה?
ככל הנראה רק רוני אלשיך יידע להשיב על שאלות אלה. אך ייתכן שחלק מההסבר למהפך שהוא עבר יכול להיות נעוץ באדם אחר, ששמו קצת פחות מוכר לציבור הרחב: היועץ האסטרטגי ליאור חורב.
מאבק על הדימוי. אלשיך // צילום: יהודה פרץ
חורב (45), שהתחיל לשמש יועץ אסטרטגי למפכ"ל אלשיך לפני כשנה, הוא יועץ אסטרטגי ותיק המוכר היטב במערכת הפוליטית. את הקריירה שלו הוא החל במהלך שנות ה־90, תחילה כעוזר פרלמנטרי, ובמשך הזמן כיועץ בכיר יותר שעבד עבור לקוחות פוליטיים ועסקיים רבים, ניהל קמפיינים בישראל ובחו"ל ובנה לעצמו מוניטין כאחד מהיועצים האסטרטגיים הבכירים בישראל.
חורב הוא הרבה יותר מיועץ תקשורת או יחצן, ונוהגים להציג אותו כאסטרטג פוליטי, כזה שמושך בחוטים, סוגר עסקאות ולא מהסס לרדת לשטח וללכלך את הידיים. דילים פוליטיים, תדרוכי עיתונאים והפצת מידע מסוגים שונים במטרה לנצח בקמפיינים הם המגרש הביתי שלו.
•••
מבחינה פוליטית, חורב ידוע בטינתו העמוקה לבנימין נתניהו ובמשך השנים צבר רקורד של עבודה עם יריביו. הוא היה חלק מהקמפיין של אהוד ברק בבחירות 1999, שותף ב"פורום החווה" של אריאל שרון וייעץ לאהוד אולמרט.
הוא הריץ את שאול מופז לראשות קדימה, בקמפיין שבו נתניהו כונה "שקרן", ונחשב לארכיטקט של עסקת נתניהו־מופז משנת 2012, שבמסגרתה הצטרפה קדימה לממשלה והבחירות נדחו בכמעט שנה.
בבחירות האחרונות היה חורב ראש המטה של כחלון וכולנו, והועסק בריטיינר חודשי על ידי המפלגה עד לסוף שנת 2016. כפי שנפרט להלן, גם בזמן האחרון הוא היה מעורב במתרחש במשרד האוצר, למרות שאינו מועסק ישירות על ידי כחלון או משרדו. בפריימריז האחרונים במפלגת העבודה הועסק חורב על ידי הרצוג.
עבור אנשים מסוגו של חורב, העבודה הפוליטית אינה מקור הפרנסה העיקרי אלא היא משמשת מנוף המאפשר להם ליצור קשרים ולרכוש עוצמה במערכת הפוליטית. כפי שהעיד על עצמו לאחר סגירת עסקת נתניהו־מופז: "הפוליטיקה היא שריטה וחיידק ולא התפרנסתי מזה. זאת הדרך שלי להשפיע... אני מאמין שהשדרוג של מעמדי, האמון הרב שיש לי כיום, עם כל ראשי הסיעות בקואליציה, יסייע לי לקדם נושאים".
ברוגז - אאוט; תדרוכים - אין
חורב נכנס לתפקידו כיועץ אסטרטגי למפכ"ל המשטרה לפני מעט יותר משנה, כאשר חברת הייעוץ גולדפינגר תקשורת, בבעלות בן דודו טל גולדפינגר, נבחרה להוביל את הייעוץ התקשורתי של המשטרה בעלות של 800 אלף שקלים לשנה.
מינויו של חורב הגיע לאלשיך בתזמון מושלם, לאחר כעשרה חודשים מאז מינויו שבהם אלשיך נרדף והוכה באופן סדרתי על ידי התקשורת. אלשיך שנכנס לתפקידו בסערה ניסה להוביל שינוי יסודי ביחסים בין המשטרה לתקשורת. כבר בתחילת הדרך הוא יצא נגד מנהגם של קצינים בכירים לשוחח עם עיתונאים והכריז מלחמה נגד מגפת ההדלפות בארגון. הוא ביקש להנהיג עריכת בדיקות פוליגרף תקופתיות על ידי חברה חיצונית, ואסר על הקצינים הבכירים ליטול קרדיטים אישיים על הצלחות יחידותיהם.
מאבקו של אלשיך היה לצנינים בעיני התקשורת וכתבי המשטרה, שנותקו במחי מינוי ממקורותיהם ובני טיפוחיהם בתוך מערכת האכיפה, ואלשיך הותקף שוב ושוב בתקשורת, תוך ניצול אירועים ביטחוניים בפרופיל גבוה - כמו הפיגוע בדיזנגוף והמצוד אחר המחבל נשאת מלחם - כדי לתקוף את מדיניות התקשורת של המפכ"ל.
העיתונאים פתחו במחאה רשמית, ובמאי אשתקד אף החרימו את טקס העלאת הדרגות והרמת הכוסית לכבוד יום העצמאות.
העיתונאים נדחפו לבחור בינו לבין אלשיך. נתניהו // צילום: אורן בן חקון
באותה עת הגיע הקמפיין נגד אלשיך לשיא. במהלך מאי ויוני פורסמו כתבות מקיפות בחדשות ערוץ 10 ובאתר מאקו שריכזו את כל הביקורות והמתקפות נגד אלשיך מאז נכנס לתפקידו, בכתבות התראיינו שורה של כתבי משטרה מהערוצים השונים ובכירים לשעבר במשטרה שמתחו ביקורת על מדיניותו.
וכדי להוסיף שמן למדורה, מוחזרה בערוץ 10 ידיעה ישנה (שפורסמה כשמונה חודשים קודם לכן באתר News1) ולפיה המפכ"ל מחויב ל"שרידותו" של נתניהו באופן אישי בשל הבטחה לקבל מינוי לראש השב"כ בסבב המינויים הבא. באוגוסט פרצו הפגנות יוצאי אתיופיה, והמפכ"ל הותקף בחריפות על ניסיונותיו להצדיק את יחסה של המשטרה לבני העדה בטענה כי "טבעי שחושדים בהם יותר".
על רקע זה, נכנס חורב לתפקידו במשטרה, ו"מומחיות בפתרון משברים" - כפי שהוגדרו כישוריו במסמכי הפטור ממכרז שהצדיקו את מינויו - היתה הדבר הנכון בעיתוי הנכון עבור הארגון של אלשיך.
לא עבר זמן רב, ונודע על שינוי מגמה בהתנהלותו של המפכ"ל. ברוגז וחרמות - אאוט; תדרוכים ופינוקים - אין.
כבר בסוף יוני נודע כי המפכ"ל החל לערוך תדרוכים קבועים לכתבי המשטרה ואף ישב לשיחות אישיות עם כמה כתבים שכונו "כתבי VIP", ובהם רביב דרוקר ומשה נוסבאום. אט־אט חל שינוי בסיקור התקשורתי של המשטרה, מחאת העיתונאים חלפה לה והכל החל להסתדר לקראת המערכה הבאה בסאגה: חקירות ראש הממשלה.
כבר בקיץ שעבר החלו הדלפות שונות בדבר חקירה "גדולה" שתסבך את ראש הממשלה, ואמירת אגב של אלשיך באותם ימים העניקה רמז לבאות: "יאח"ה יכולה להפיל ממשלות", אמר בטקס קריאת רחוב על שם תנ"צ אפרים ברכה, והשאיר פיות רבים פעורים.
באותה עת החלו כמה יודעי דבר - דוגמת רביב דרוקר - במופע חימום לקראת החקירות, בטענה שהמפכ"ל והיועץ המשפטי לממשלה אינם "שומרי סף" לגיטימיים בשל המחויבות האישית שלהם לכאורה לראש הממשלה נתניהו.
אך מי שעוקב בזהירות שם לב לתופעה מעניינת: בתוך זמן לא רב, טענות דה־לגיטימציה מסוג זה כבר לא הופנו כלפי אלשיך, והביקורת הארסית הזו התמקדה רק ביועץ המשפטי מנדלבליט, שכונה "היועץ המשפחתי", ושהלחץ האישי והמכוער כלפיו לא נפסק עד לרגע זה.
היו שאמרו כי אלשיך, בדרך פלא, נחלץ מהמתקפות האישיות הללו - ושבאופן מפתיע הוא הפך עבור המפגינים נגד מנדלבליט מנטל לנכס.
שיפור תדמית דרמטי
איש אינו יודע מה בדיוק מתרחש בחדרי חדרים בהתייעצויות של אלשיך עם חורב. על פי פרסומים שונים, חורב נוכח בישיבות עבודה רמות דרג במשטרה אך אין לדעת עד כמה הוא מעורב או בקיא בפרטי החקירה. עם זאת, אפשר להניח שחורב, מתוקף תפקידו, מעורב בהיבטים תקשורתיים מסוימים של החקירה מטעם המשטרה. על כן, אפשר לתהות עד כמה ההודעות לעיתונות, הצהרות המפכ"ל, הדלפות ודברים בשם "גורמים בלשכת המפכ"ל" וכדומה עוברים בדרך זו או אחרת תחת ידו של חורב.
כשסוקרים את החשיפה התקשורתית, מתקבל הרושם שמדובר בקמפיין המנוהל ביד אמן, עם הדלפות, "משברים" וכל הטריקים הכלולים בספר.
ב־7 בינואר, כחודש לאחר הפתיחה בחקירה בפרשות 1000 ו־2000, ידע עמית סגל לדווח מפי "גורמים" במשטרה כי "חקירות נתניהו יסתיימו בתוך שבועות בודדים". למחרת נחשפו בערוץ 2 תמלולים מתוך הקלטות נתניהו־מוזס.
כבר בשלב זה, עוד בטרם יצאה הודעה רשמית כלשהי מטעם המשטרה, ראה לנכון ליאור חורב להתראיין בעצמו בתקשורת ולתת את המסגור המפליל של הפרשייה. ב־10 בינואר הוא שוחח בגלי צה"ל עם העיתונאי אראל סג"ל, והסביר כי לדעתו "הבעיה מתחילה כשיש טובות הנאה... אם יש יתרון מסחרי שכלי התקשורת מקבל מהפוליטיקאי". חורב לא הסתפק בכך והבהיר לדעתו באילו תנאים נתניהו יהיה אשם בדין: "אם ראש הממשלה או מי מטעמו הקליט את השיחה הזאת ולא קיים מסיבת עיתונאים על תוכנה, הוא שותף לדבר הזה בדיוק כמו מו"ל 'ידיעות אחרונות'".
הבנתם את זה? יועץ התקשורת של המשטרה מפרשן חקירה אסטרטגית שמנהלת המשטרה, ודואג לעצב את הנרטיב התקשורתי בנושא. בשיחה עם אראל סג"ל מתברר כי חורב לא טרח לעדכן את המערכת על עבודתו עבור המשטרה באותה עת. "לא היה גילוי נאות, זה לא היה על השולחן בכלל", מוסר סג"ל.
רק כשבוע לאחר שהנרטיב כבר עוצב והמסרים של חורב הוחדרו לתקשורת, התייחס המפכ"ל לראשונה בקולו לחקירות ואמר כי "החקירה לא תהיה ארוכה".
השלב הבא במערכה הוא דוגמה דרמטית לשיפור מעמדו של אלשיך בתקשורת. יום לאחר ההודעה הדרמטית של אלשיך התרחש אירוע הדריסה באום אל־חיראן, והמפכ"ל מצא את עצמו במתקפה רבתי בשל טענתו שמדובר בפיגוע דריסה מטעם דאעש. קריאות להתפטרותו - כולל מצד עיתונאים כמו בן כספית - הפכו בימים שלאחר הפיגוע לדבר שבשגרה, והיה נדמה שאמינותו בעיני הציבור נפגעה קשות.
בשלב זה, המפכ"ל התייחס באריכות לחקירות נתניהו, ותשומת הלב התקשורתית הופנתה לנושא מעניין יותר. ב־22 בינואר, ארבעה ימים בלבד לאחר האירוע, כינס המפכ"ל מסיבת עיתונאים בעיירה הבדואית רהט, ונוסף על התייחסותו לענייני אום אל־חיראן, הצהיר כי "אנחנו יודעים מה היה שם, אנחנו נותנים פוש כדי שזה לא יימתח יותר מדי זמן... ואני מעריך שבתוך כמה שבועות נהיה אחרי הכל". בהמשך, רמז שהכף נוטה לכיוון הגשת כתב אישום בכך שאמר כי אין למשטרה "מחלוקות מהותיות עם הפרקליטות, הדיון הוא בעיקר בפרשנות".
יומיים לאחר מכן יזמה המשטרה פרסום נוסף הנוגע לחקירות נתניהו, הפעם - "גורמים בכירים" במשטרה יצאו למתקפה נגד סביבתו של נתניהו וטענו כי "אנשיו" מנסים לפגוע "בשמם ובתדמיתם של ראשי אגף החקירות המנהלים את הפרשה".
על מה מבוסס החשד הזה? מתגובה שמסרה המשטרה לערוץ 10 עולה לכאורה שהמקור לכך הוא "פניות כתבים". שימו לב: "בימים האחרונים, על פי פניות כתבים לבדיקת טענות שונות ומשונות, אנו מזהים מה שנראה לכאורה כמסע מתוזמר שעניינו העלאת טענות כזב כנגד קצינים בכירים באגף החקירות".
לידיעות אלו לא היה פולו־אפ, לא פורסמו שמות או פרטים נוספים על אודות "טענות הכזב" המדוברות, אך הפרסום השיג את שלו: המשטרה הוצגה כנרדפת, נתניהו נאלץ להכחיש האשמות קשות ומופרכות כלפיו והעיתונאים נדחפו לבחור צד: אלשיך או נתניהו? אפשר לשער שלמעמדו של אלשיך, דילמה מסוג זה עושה רק טוב.
מאז פרשייה זו אפשר לראות שההתקפות נגד אלשיך שככו. מפעם לפעם הוא מפציע בדיווח על כך שהחקירות יימשכו עוד זמן מה, וכי צפויים עיכובים כאלו ואחרים בהגשת מסקנות המשטרה, אך האש עברה ממנו למנדלבליט - שמאז ינואר הפך מושא להתקפה אינטנסיבית בתקשורת ובהפגנות מחוץ לביתו. אחת אפס לליאור חורב.
המינוי שהרים גבות
מעורבותו של חורב בניהול האסטרטגיה התקשורתית של המשטרה מטרידה מסיבות נוספות. כפי שמתפרסם מפעם לפעם בעיתונות, במקביל לעבודתו עם אלשיך, חורב ממשיך לעמוד בקשר עם שר האוצר משה כחלון והוא מעורב ביוזמות שונות שלו.
עד לתחילת שנת 2017 היה חורב מועסק בריטיינר חודשי על ידי מפלגת כולנו, אך גם מאז נותק הקשר הרשמי הוא ממשיך להיות מעורב מאחורי הקלעים.
כך, על פי פרסום ב"דה מרקר", חורב היה מעורב בתוכנית "נטו משפחה" שהשיק כחלון במפתיע ללא תיאום עם ראש הממשלה או חבריו השרים; והוא גם המוח, כך לפי הפרסום, שמאחורי המשבר שיצר כחלון עם נתניהו בעניין התאגיד - שבשיאו הגיע לאיום בהליכה לבחירות.
התייעץ עם חורב בחודשיים האחרונים. כחלון // צילום: דודי ועקנין
מעבר לכך, חורב וחברת הייעוץ גולדפינגר תקשורת משרתים מגוון רחב של לקוחות שלהם עשוי להיות ניגוד עניינים עם פעילויות שונות של האוצר. חששות אלו יצרו משברים מול לשכת היועץ המשפטי לממשלה, ורק לאחר בחינה מעמיקה של המשנה ליועמ"ש, דינה זילבר, הוחלט שאופי פעילותו אינו דורש מחורב מסמך ניגוד עניינים (להלן תגובת משרד האוצר בסיום הכתבה).
אנקדוטה מעניינת שמעוררת תהייה קשורה בעובדה שדוברת המשטרה החדשה - נצ"מ מירב לפידות - שימשה קודם לכן דוברת האוצר. היא נכנסה לתפקידה סמוך לתחילת העבודה של המשטרה עם גולדפינגר תקשורת, בפברואר 2016.
כבר עם מינויה הורמו כמה גבות בתקשורת. ב"הארץ" למשל תהו על אודות כישוריה והתאמתה לתפקיד והגיעו למסקנה כי "לפידות היא למעשה רק צינור להעברת המסרים לתקשורת אשר מגיעים כתוצאה מההחלטות שמקבל חורב יחד עם בכירים במשטרה".
•••
חורב אולי מנצח עבור אלשיך את הקרב על התקשורת, אך לדעת רבים הוא יוצר עבורו משברים וחוסר אמון עם הדרג הפוליטי. נראה שהעובדה שהוא מזוהה פוליטית עם מפלגת כולנו ועם השר כחלון, מייצרת פוליטיזציה קשה של כל דיון על אודות מדיניות המשטרה, תקציביה או מחדליה. ישיבות ועדת הפנים שעוסקות במשטרה הפכו לטעונות יותר ויותר, והמפכ"ל הופך בעל כורחו לשחקן פוליטי מובהק.
ב־3 במארס נעדר המפכ"ל מישיבת ועדת הפנים שעסקה בהעסקתו של חורב במשטרה. מייד לאחר קיום הוועדה, המשטרה החליטה על הארכת ההתקשרות עם חורב לשלוש שנים נוספות, על אפם ועל חמתם של חברי הכנסת שביקשו לפקח על כך.
במקרה אחר, דיון בוועדה בהתבטאויות הפוליטיות ובציוצים הביקורתיים של חורב, טען המפכ"ל שחורב ננזף על ציוציו, אך בבדיקה מול דוברת המשטרה התברר כי לא כך היה.
חקירות נתניהו והפרסומים בתקשורת מכניסות את המערכת הפוליטית לטלטלה. במצב עניינים שכזה, התנהלותו של חורב מעוררת יותר תהיות מתשובות.
תגובות
ליאור חורב סירב להגיב לטענות שהועלו בכתבה.
תגובת משרד האוצר: "ליאור חורב אינו משמש יועץ אסטרטגי של שר האוצר מאז סוף חודש דצמבר 2016. עם זאת, במהלך פרסום שתי תוכניות בחודשיים האחרונים, התייעץ שר האוצר עם חורב בדבר אופן הפרסום. במצב הדברים הזה נבחן הצורך בהסדרת ניגוד עניינים ונמצא כי לעת הזו, ובהתחשב בכך שאין בשלב זה ייעוץ של חורב, אין צורך בהסדרת ניגוד עניינים".
תגובת משטרת ישראל: "חברת גולדפינגר תקשורת זכתה במכרז למתן שירותי ייעוץ אסטרטגי למשטרת ישראל. תפקיד היועצים הוא להעניק את שירותי הייעוץ, ככל שהם נדרשים לכך, על פי מיטב ניסיונם המקצועי הרחב והמוכח. במסגרת הליך המכרז נחתם תצהיר ניגוד עניינים כמקובל הן עם החברה הזוכה והן עם יתר המציעים השונים. ככלל, עובדי המשרד אינם חשופים למידע הנוגע לחקירות ועיקר עיסוקם הוא בסוגיות הנוגעות למדיניות אסטרטגית כללית ובייעוץ טקטי לגבי סוגיות תודעתיות ותקשורתיות רחבות.
"חשוב להדגיש כי עובדי המשרד אינם חשופים לשום מידע רגיש ואינם משתתפים בדיונים מבצעיים. עובדי המשרד מונחים על ידי חטיבת אוכלוסייה ותקשורת למתן ייעוץ בסוגיות של שיתוף הציבור, גיוס, השפעה, תמיכה בתוכנית אמו"ן וסיוע בהטמעת תוכניות המשטרה במישור האסטרטגי לתוכנית אופרטיבית בדעת הקהל.
"בהתאם לתנאי חשכ"ל, התחייבו כלל עובדי החברה, עוד במסגרת חוזה ההתקשרות המקורי עם משטרת ישראל, להימנע מלבקר בפומבי את הממשלה ומשרדיה. בהמשך, לקראת הארכת תקופת ההסכם, גובתה התחייבות זו גם בהתחייבות אישית של היועצים שעובדים עם המשטרה להקפיד על ההתחייבויות הקודמות בנושא זה.
"דעתו הפרטית של יועץ זה או אחר - כשמה כן היא - דעתו הפרטית. אין לה כל קשר לתפקידו כיועץ אסטרטגי ואין לה משמעות כלשהי עבור גופי החקירה".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו