השתלשלות האירועים האחרונים בבודפשט: העיר מלאה בשבועות האחרונים במודעות ענק מטעם הממשלה, בהוצאה שנאמדת במאות מיליוני יורו מכלכלת המדינה הצנועה, שבהן מוצג המיליארדר היהודי־אמריקני ממוצא הונגרי ג'ורג' סורוס כאויב המדינה. המודעות מתייחסות לפעילות הפילנתרופית של סורוס נגד מדיניות ההגירה של הונגריה, שנעלה את גבולותיה בפני מהגרים מוסלמים.
נשיא פדרציית הקהילות ההונגריות אנדרס הייסלר (ארגון הגג של יהודי הונגריה) פרסם גילוי דעת נוקב נגד הקמפיין, כשבעקבותיו כתב גם השגריר הישראלי יוסי עמרני מכתב מחאה לממשלה ההונגרית. המכתב כלל גם מחאה נגד נאום שנשא ראש הממשלה ההונגרי, ויקטור אורבן, בשבחו של מיקלוש הורטי - הדיקטטור ההונגרי במהלך רוב תקופת השואה. למחרת, בהתערבות רה"מ בנימין נתניהו, חזרה בה השגרירות מהגינוי. דוברי הממשלה חגגו את ניצחונם על פדרציות הקהילה היהודית.
אני שואל את הרב זולטן רדנוטי, ראש מועצת רבני הונגריה, מדוע קמפיין המודעות נגד סורוס עורר חשש גדול כל כך לאנטישמיות. הרי סורוס הוא אדם פוליטי שנוי במחלוקת; האם הגיוני להציג כל ביקורת עליו בהכרח כאנטישמיות?
רדנוטי עושה חיפוש בגוגל הכולל את המילים "יהודי" ו"צוחק" בגרמנית. החיפוש מעלה כרזות נאציות דומות באופן מטריד לכרזות הנוכחיות - המציגות את סורוס צוחק והכיתוב "אל תיתנו לו לצחוק אחרון". "הדמות של היהודי צוחק צחוק שטני, זה דימוי אנטישמי מובהק", הוא אומר, "בלשון הקמפיין כמובן אין אנטישמיות ישירה אבל בסגנון אי אפשר לטעות. גם הקו של הקמפיין: איש אחד שיושב באמריקה הוא האשם היחיד לבעיות הונגריה? עד כדי שהוא - ולא נניח המלחמה בסוריה - הסיבה לזרם הפליטים? זה היה הקו במכתב של הייסלר. הוא יצא נגד דמוניזציה של אדם בודד, בלי קשר ליהדותו".
אבל קשר ליהדות יש. "זו הונגריה", אומר רדנוטי, "תשאל הונגרי ברחוב מיהו סורוס, והאסוציאציה שלו תהיה שהוא יהודי. את זה אי אפשר לשנות".
סורוס - שאת שמו מבטאים שורוש - לא היה שנוא בהונגריה עד לפני כמה שנים. המתיחות החלה בתקופת זרם הפליטים למדינה, כשסורוס - ניצול שואה - קרא לקליטתם, והתגברה בניסיון של הממשלה לסגור את ה־CEU - האוניברסיטה המרכז־אירופית שסורוס מממן בבודפשט. המהלך הוציא מפגינים לרחובות ועורר על אורבן את הקהילה האירופית.
מנטרים אנטישמיות בפורומים
האירוניה היא שמבחינת המציאות, לקמפיין יכולה להיות השפעה מיידית חיובית לקהילה היהודית. העיתוי אינו מקרי: הונגריה תלך בשנה הבאה לבחירות, ובמפלגת השלטון רואים את הימין הקיצוני כמקור העיקרי להתחזקות אלקטורלית. וכך נוצרו כיסאות מוזיקליים: "יוביק" - מפלגה שהאנטישמיות שלה מתועדת היטב - מתנערת מכמה מנהיגים אנטישמים, ושולחת ליהודי הונגריה ברכת חנוכה שמח. "פידס", מפלגת השלטון של אורבן, שוברת ימינה.
הרב זולטן רדנוטי. "יהודי הונגריה אינם יהודי אמריקה. אין לנו את הכוח שלהם" // צילום: Szentgyörgyi Ákos
"שאלתי חבר במפלגת פידס מה אתם עושים והאם הם השתגעו", אומר הרב רדנוטי, "הוא ענה לי שהמודעות הללו לא נועדו לאנשים משכילים, אלא לאזרחים פשוטים". רדנוטי מתקומם מכיוון שמי שעומד, לדעתו, מאחורי הקמפיין הוא ארתור פינקלשטיין - יועצו היהודי־אמריקני של אורבן, שגם עבד בעבר עבור נתניהו.
אולי הטעות היתה במכתב של השגריר עמרני? אין פה התערבות בפוליטיקה הונגרית פנימית?
"יהודי הונגריה עדיין רואים בישראל גורם שמגן עליהם. הרבה אנשים הרגישו נטושים בעניין הזה".
ההערכה לגבי הפגיעה בקהילה היהודית די מדויקת. שלא לייחוס אנשים בקהילה אמרו לי שהם רואים בהתנהגות ממשלת ישראל בגידה. מעבר לסיפור סורוס, ההבלגה הישראלית בעניין מורשת הורטי מכאיבה במיוחד. זה האיש שבתקופתו חוקקו החוקים האנטישמיים הראשונים (לפני אלו שבגרמניה), ושבזמנו יהודי הספר ההונגרי נשלחו לאושוויץ (הטבח ביהודי בודפשט אירע כשהורטי הודח לטובת אנשי "צלב החץ" הקיצונים יותר). אדם אחר השווה זאת לסטירת הלחי ליהדות ארה"ב בעניין מתווה הכותל.
אבל אותו גורם מודה שהסיבה שהדברים אינם לייחוס היא גם הסיבה שהסערה תחלוף, ונתניהו לא צפוי להיתקל במחאה כשיגיע לבודפשט בשבוע הבא. "יהודי הונגריה אינם יהודי אמריקה. אין לנו את הכוח שלהם. הסיכוי שיהיה עימות עם ישראל הוא דמיוני. הכעס גדול אך ייעלם בכמה שבועות", הוא אומר. אלו אקסיומות שאפשר להניח לגבי יהודי הונגריה: הם לעולם יחשדו בימין בארצם, כמעט בפרנויה. אבל פסיכולוגית הם גם לעולם לא יפנו עורף לישראל.
במרחק כמה רחובות ממשרד הקהילה היהודית בבודפשט נמצאים משרדי קרן ההגנה והפעולה ליהודי הונגריה. זהו ארגון שפעילותו מקבילה למדי לזו של "הליגה נגד השמצה" בארה"ב, ובראשו עומד איש חב"ד, הרב שלמה כובש. הארגון, שכלל לתקופות נציגים מכל הזרמים, נמצא במתיחות פוליטית מסוימת עם פדרציית הקהילות - שהיא הזרם המרכזי ביהדות הונגריה. שם מודים שהארגון עושה עבודה חיובית בניטור אנטישמיות בהונגריה, אבל שהוא ינקה תמיד את מפלגת השלטון, שאליה נחשב כובש מקורב.
קלמן סלאי, מזכיר הארגון, דווקא רחוק מלנקות את הקמפיין של הממשלה. "זה קמפיין די דוחה", הוא אומר, "בלי קשר לדעותיו של סורוס התקפה כזו על אדם בודד והאשמתו בבעיות המדינה הן לא מכובדות". סלאי גם מסכים שסורוס בהחלט מזוהה בימין הקיצוני על יהדותו, אבל מנקודת מבטו הקמפיין אינו אנטישמי. "אנחנו מנטרים כל הזמן את התגובה בפורומים של הימין הקיצוני. איננו רואים שום עלייה באנטישמיות בעקבות הקמפיין".
מה לגבי הסגנון? בעיניך הוא לא אנטישמי?
"אלו דברים מורכבים. אני מסתכל על התוצאות. למיטב שיפוטנו, אין עלייה באנטישמיות בעקבותיו והלשון שלו אינה אנטישמית".
ותגובת ישראל?
"תגובת השגריר היתה מוטעית. ההתנערות היא לא מצב נוח כמובן, אבל היו בה צדדים חיוביים. אנשים הבינו לראשונה שסורוס הוא מאוד אנטי־ישראלי".
אתה מבין את התגובה של אנשים בקהילה?
"בוודאי, עם ההיסטוריה של היהודים פה זה מובן לגמרי. אבל אנחנו לא יכולים להגדיר את עצמנו רק דרך השואה. צריך להדגיש את הצדדים החיוביים ביהדות, וגם להדגיש כמה טוב ליהודים בממשלה הנוכחית. יש רנסנס של החיים היהודיים במדינה ופסטיבלים ואירועים במימון הממשלה מתקיימים בכל הונגריה. הביטחון האישי במצב טוב. טיפלנו ב־48 מקרי אנטישמיות, אבל 43 מהם היו על ביטוי מילולי בלבד. זה לא דומה במאום לסכנות בצרפת, שם יש כ־500 מקרים אנטישמיים בשנה".
יהודים יכולים לדון עד מחר אם הפוליטיקאי או המודעה הם אנטישמיים ומה מייצג ג'ורג' סורוס. אבל יש מי שמסתובב בבודפשט ומוסיף בכתב יד למודעות את המילים "יהודי" או "יהודים" - בצירוף מילות התואר המקובלות לתאר את נבזותם של אלו.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו