שלוש שנים למבצע "צוק איתן" - וקצין ההנדסה של אוגדת עזה במבצע, אלוף־משנה מקס נודלמן, מסיים את תפקידו כמפקד גדוד 603 וצפוי להתמנות בימים הקרובים למפקד ההנדסה הפיקודי של פיקוד המרכז.
נודלמן, שנפצע קשה בפיצוץ מנהרה באוקטובר 2013 טרם המבצע, מספר בראיון מיוחד ל"ישראל היום" על ההיערכות הצה"לית לטיפול במנהרות לפני המבצע, ומה נעשה לאחריו. הוא נפצע לאחר גילוי המנהרה בעין השלושה. במסגרת הטיפול במנהרה המאיימת נכנסו כוחות צה"ל לעומק המתחם, אבל חמאס הטמין בתוכה מטען רב עוצמה. בפיצוץ העז נפצע סגן אחיה קליין באורח קשה ואיבד את ראייתו. נודלמן נפצע אף הוא באורח קשה.
לדבריו, מספר המנהרות שאותרו בצוק איתן על ידי כוחות צה"ל, שלפי דיווחי הצבא עמד על 32, היה מוכר באוגדת עזה זמן רב. "המבצע התבסס על נתונים שהצטברו לנו בשנים האלה", ציין. "המאמץ ההנדסי היה יד ביד עם המודיעין. אני אומר בלב שלם, בתוך האוגדה, בפיקוד ובדרגים נוספים, המידע היה נגיש למי שצריך היה להכיר אותו".
אל"מ מקס נודלמן במנהרה של חמאס במהלך צוק איתן
במהלך צוק איתן עסק נודלמן בתעדוף מערכות וצוותים למנהרות שהתגלו. "הפתרון שנתנו לכל תוואי לא היה 'חאפרי' אלא של מערכות וחומר נפץ שהיו רלוונטיים. אובייקטיבית, יש מקומות שבעקבות הפעולות שלנו חמאס זנח את בהם את התוואים, והיו מקומות שלא. היו מקומות שהיינו בהם יותר אפקטיביים, ואותם הם לא ניסו לשקם אחרי המבצע. באחוזים מסוימים, איפה שהטיפול שלנו לא היה מספיק מעמיק במסגרת המגבלות המבצעיות, חמאס השמיש חלקים מסוימים".
"היה אפשר לקצר את משך הטיפול במנהרות אם היינו מפציצים את המערכות לפני המבצע. אבל זו חוכמה בדיעבד". לפי נודלמן, "היום צה"ל במקום אחר לחלוטין, גם בתפוצה הרחבה של המערכות, גם בפיזור הרחב. אלה כבר לא אמצעים בודדים. אין היום אימון שלא עוסקים בו בלחימה תת־קרקעית".
