"חסרים מחזאים חדשים"

רוני ברודצקי מעבדת את הספר "גלגול בפארק אווניו" של נתן אנגלנדר למחזה בתיאטרון חיפה • "יש המון כותבים מוכשרים", היא אומרת, "אבל לא לתיאטרון"

ברודצקי // צילומים: קוקו

ב־1999 ראה אור הספר "גלגול בפארק אווניו" מאת הסופר האמריקני־יהודי נתן אנגלנדר, והפך את מחברו לכוכב עולה בשמי הספרות. הספר, רב־מכר בינלאומי שתורגם ל־11 שפות, הוא אסופה של סיפורים קצרים המתרחשים ברובם בתוך הקהילה היהודית האורתודוקסית בניו יורק.

כעת מגיע הספר לבימת תיאטרון חיפה. את האתגר לעבד את הסיפורים למחזה לקחה על עצמה רוני ברודצקי (33), בימאית צעירה שיצירת הביכורים שלה, "אקווריום", עלתה בתיאטרון חיפה וזכתה להצלחה ולביקורות משבחות. למחזה יקראו "קרקס של יהודים" והוא יעלה בספטמבר בתיאטרון חיפה. על העיבוד עמלה ברודצקי עם דניאל כהן־לוי, ובהצגה ישחקו סיגלית פוקס, לירית בלבן, יעל לבנטל, שרון דנון, אייל רוזלס, יואב בר־לב ועוד.

"לפני כמה שנים המליצו לי על הספר הזה", מספרת ברודצקי, "אני אוהבת ספרות וסיפורים קצרים, ואהבתי את הספר. אחרי מספר שנים משה (נאור, המנהל האמנותי של תיאטרון חיפה; מ"כ) פנה אלי והציע לי לעשות הפקה בתיאטרון. חשבתי מה אני רוצה לעשות, נזכרתי בספר הזה והיתה לי תחושה שזה בול, כי יש בו משהו שהוא מאוד מקורי ומרענן.

צוות ההצגה "קרקס של יהודים" // צילומים: קוקו

מצד אחד הוא מדבר על אוכלוסייה שאין לי קשר אליה, חרדים בארה"ב, בזמן שאני ישראלית חילונית, ומצד שני זה מחזק משהו בתחושת השייכות שלי לכאן. ניגשנו דניאל ואני לעבד את הספר. לקחנו שלושה סיפורים, חיברנו ביניהם והשתמשנו בעיקר ברוח הספר. מרגישים את אנגלנדר בחומר, אבל יש דברים שהשתנו לטובת הדרמה".

זו כבר הפקה שנייה בתיאטרון חיפה. מרגישה יותר בטוחה בעצמך? 

"אני לא ניגשת לזה ממקום בטוח. המקום הבטוח הוא לא יצירתי בעיניי, מה גם שההצגה הזאת תהיה ממש שונה מ'אקווריום'. כל הצגה היא משהו חדש, אני נלחצת מחדש, אותן חרדות מחדש. אגב, זו הפקה שנייה בחיפה אבל שמינית שלי בסך הכל, והדבר היחיד שהניסיון נותן זה שאני יודעת שאני בדרך כלל לחוצה בשלב הזה, אבל נרגעת בשלב הבא".

ב"אקווריום" היה משהו מאוד שונה. שפה בימתית חדשה לגמרי. גם ההצגה הזו תהיה שונה? 

"עוד מוקדם להגיד. כשיש לי יצירה אני שואלת את עצמי איך אני הולכת לספר את הסיפור בצורה הכי טובה שיש. האם זה יהיה משהו שמעולם לא ראינו כמוהו? לא יכולה להתחייב (צוחקת). 

עיבודים של ספרים לתיאטרון הפכו למאוד שכיחים בכל התיאטראות הרפרטואריים. למה בעצם? אין מספיק מחזות טובים? 

"אחת הבעיות שיש לדעתי בעולם התיאטרון היום היא שאין מספיק מחזאים ישראלים צעירים. יש כותבים מוכשרים, אבל המחזאים הגדולים הישראלים הם שני דורות מעלי. באופן אישי אני מתעניינת בחיבור של ספרות ותיאטרון, אבל אין ספק שברמה הכללית יש מחסור במחזאות ישראלית. יש דור מדהים עם הרבה כותבים שלא כל כך מנתבים את החומר לתיאטרון. כותבים לקולנוע, לטלוויזיה. יש לדור הזה הרבה מה להגיד, פשוט איכשהו זה עוד לא מגיע לתיאטרון".

מה עוד את עושה בימים אלה?

"בשנה שעברה יצא הספר שלי 'בריכה כמעט אולימפית' (הוצאת כנרת זמורה־ביתן), ואני כבר עובדת על הספר הבא. במקביל אני ממשיכה לעבוד עם הקבוצה הצעירה של תיאטרון חיפה. הפרויקט הבא איתם יהיה דוקומנטרי ומעניין".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר