בעקבות הפרסום הראשון ב"ישראל היום" של פסק הדין התקדימי של ביה"ד האירופי לזכויות אדם, שלפיו ניתן להחזיר אריתריאים לארצם, אמרה שרת המשפטים איילת שקד כי הנחתה את המחלקה הבינלאומית במשרד המשפטים לבחון אם ניתן להחזיר מהגרים אריתריאים שגרים בישראל לארצם.
בירור הסוגיה בישראל הוטל על המשנה ליועמ"ש למשפט בינלאומי, ד"ר רועי שיינדורף, לבדוק היטב את הפסיקה ולבחון את השלכותיה בנוגע לישראל.
באמנת הפליטים של האו"ם, שנכתבה בשנות ה־50 של המאה הקודמת ושישראל היא צד לה, יש סעיף האוסר לשלוח אנשים למקום שבו נשקפת להם סכנה, ובכלל זה הימלטות אזרחי מדינה שחזרתם לארצם תשים אותם בסכנה, דוגמת אריתריאה. עד היום היה קונצנזוס עולמי כי אסור לשלוח אריתריאי למדינתו.
אלא שפסק הדין שניתן בבית הדין האירופי ארוך ומורכב, וכעת עמלים עליו צוות של משפטנים בראשותו של ד"ר שיינדורף, על מנת להבין אם ניתן להשליך את פסק הדין על מדינת ישראל ואם יש כאן פתח לשינוי מדיניות כולל. במשרד מנסים להבין קודם כל אם מדובר במקרה פרטי שנכון לאדם מסוים או בשינוי מצב המשליך על הכלל, וגם אם הוא משליך, אם מדובר בקבוצת אנשים העונה לקטגוריה מסוימת או שמדובר בכלל המהגרים מהמדינה.
אם התשובה תהיה חיובית הדבר יחזור אל שר הפנים, תוך כדי הבהרת המצב המשפטי החדש, שעד כה הגביל את המדינה מלהחזיר את המהגרים האריתריאים לארצם. על פי הערכות, בישראל גרים כ־30 אלף מהגרים מאריתריאה. בשלוש השנים האחרונות יצאו מישראל 13 אלף מהגרים, בין השאר באמצעות תמריצים בהובלת שרת המשפטים, דוגמת הסדרים עם מדינות המוגדרות מדינות בטוחות.
השרה שקד אמרה בתגובה כי היא "מאחלת שפסק הדין הזה יהווה פריצת דרך במדיניות אי־ההחזרה לאריתריאה וישנה את חייהם של תושבי דרום תל אביב. העניין נבדק עכשיו לעומק במשרד המשפטים".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו