כשסטיב קר התראיין אחרי אליפויות או שיאים שהשיגה גולדן סטייט, הוא תמיד ציין את המאמנים הגדולים שאצלם שיחק ושמהם למד: לוט אולסון (מאמנו במכללת אריזונה), גרג פופוביץ' ופיל ג'קסון. ואולי קשה להאשים אוהדי ניקס בדיעבד על שלא היו חשדנים יותר כשקר, עדיין ללא ניסיון אימון, בחר לא לחתום אצל ג'קסון, שהתמנה בדיוק לנשיא בניו יורק, אלא לקחת את הג'וב במפרץ.
אבל כשבמהלך העונה שעברה הכריז ג'קסון שסטף קרי מזכיר לו את כריס ג'קסון (מחמוד עבדול־ראוף), שחקן נחמד אבל נטול חשיבות שהסתובב בליגה בשנות ה־90, אפשר היה להבין שג'קסון איבד קשר עם המציאות. לא כל מה שעשה היה נורא - על בחירת כריסטאפס פורזיניגיס אולי אוהדי הניקס יודו לו בבוא הזמן - אבל התעקשותו לכפות על מאמנים שאותם מינה ופיטר במועדון את התקפת המשולש הבהירה למה קר בחר להתרחק מניו יורק. היא מועדון לא רלוונטי.
ג'קסון הספיק בשבועות האחרונים להגיע לסף פיצוץ עם פורזינגיס והוא כבר מנסה חודשים לדחוף את הכוכב כרמלו אנתוני מחוץ לניו יורק, צעד שהוא לגיטימי לחלוטין אבל הפומביות שבו מכוערת.
הניקס כמובן נכשלו לפניו והם מועדון תועה באפילה, אבל הפרשה האחרונה תשפיע על המורשת של שיאן האליפויות כמאמן (שש בשיקגו, חמש בלייקרס).
לא כל אדם שהצליח בסיטואציה אחת מצליח באחרת. המשותף למי שמצליחים באופן סדרתי הוא פתיחות מחשבתית. פט ריילי שיחקו כדורסל של קוסמים בלייקרס ואז הלך לניו יורק ולמיאמי וכיסח. ג'רי ווסט בנה מועדון סביב שאקיל ואחר כך עשה זאת סביב קרי בווריורס. ג'קסון סירב להתעדכן.
פול את הארדן
הנה עוד אירוניה. כשכריס פול רצה לעבור מניו אורלינס ללייקרס לפני כמה שנים, הקומישנר דאז דיוויד שטרן חסם זאת. הוא לא רצה שתיווצר קבוצת־על שתחסל את התחרויות לליגה. שש שנים אחר כך פול ככל הנראה יעבור ליוסטון בתקווה ליצור איכשהו תחרותיות לווריורס. הוא מצטרף לקבוצה עם סגן ה־MVP ג'יימס הארדן, שהשתפרה ב־14 ניצחונות בעונה החולפת.
יוסטון היא קבוצה מעודכנת מאוד בכדורסל המודרני. מנהלה, דריל מרי, הוא נביא הסטטיסטיקה של בחירת הזריקות ויוסטון זרקה העונה 40 שלשות למשחק, ראשונה בליגה ובהפרש עצום - שש יותר מקליבלנד השנייה, תשע יותר מהווריורס.
כריס פול. יהיה מעניין לראות את שיתוף הפעולה שלו עם מייק דאנטוני // צילום: איי.פי
על הנייר יוסטון שולחת שישה שחקנים לקליפרס - סם דקר, פטריק בברלי, לו וויליאמס ושלוש בחירות דראפט (זה לא שיא - קווין גארנט נמכר פעם בעד שבעה שחקנים) וזה ראוי להערכה. מועדון שלא מוכן לקבל את שלטון הווריורס.
על כך יש לפחות לכותב שורות אלו השגה אחת. פול הוא מהרכזים הנפלאים בדורנו עם הכדור, אבל הכדורסל שבו רכז מקבל את הכדור ומקבל החלטה לא היה הכדורסל המנצח בליגה הזו בשנים האחרונות. לפחות לא בשתי הפיינליסטיות. עם זאת, פול מגיע אל המאמן מייק דאנטוני ובכך אי אפשר לזלזל אחרי שנותיו עם סטיב נאש.
המעניין הוא גם הצד השני. שבוע אחרי שהקליפרס הביאו את ג'רי ווסט מהווריורס כדי לייעץ להם בבניית מועדון, הם משחררים את שחקן הפרנצ'ייז. ווסט כנראה לא מאמין ברכז־מקבל־ההחלטות.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו