תרגיל משפטי או קאמבק פוליטי? נשיאת ארגנטינה לשעבר כריסטינה פרננדס דה קירשנר הכריזה בסוף השבוע כי היא מתמודדת על מושב מטעם פרובינציית בואנוס איירס הגדולה, בבחירות שייערכו לסנאט הארגנטינאי באוקטובר.
אם קירשנר בת ה־64 תזכה, היא תהיה בעמדת זינוק להתמודדות מחודשת על תפקיד הנשיאות בבחירות 2019, אך ייתכן שההחלטה להתמודד היא חלק מניסיון מתוחכם לחמוק מקלון משפטי: בתור סנאטורית היא תקבל חסינות מפני מאסר אם תורשע במסגרת פרשיות השחיתות השונות שנקשרו לה בתקופת נשיאותה.
כמו כן, קיימת פרשיה אחרת שרבים ממתנגדיה עדיין מייחסים לה מעורבות: פרשיית מותו המסתורי של התובע הפדרלי אלברטו ניסמן בשנה האחרונה של כהונתה. ניסמן נמצא ירוי בראשו בביתו בינואר 2015, שעות לפני שהיה אמור להציג מידע על מעורבותה לכאורה בקנוניה עם איראן. על פי ניסמן, קירשנר למעשה הסכימה, במסגרת מגעים סודיים עם האיראנים, לבטל צו בינלאומי שהוצא נגד החשודים המרכזיים בפיגוע נגד מרכז הקהילה היהודית בבואנוס איירס בשנת 1994, שבו נרצחו יותר מ־80 איש. בתמורה ארגנטינה היתה אמורה לקבל נפט מסובסד מאיראן. בסופו של דבר ההסכם לא הושלם, אך לטענת ניסמן, קירשנר המשיכה בניסיון לטייח את המעורבות האיראנית בפיגוע.
במהלך נשיאותה של קירשנר בין השנים 2007 ל־2015, היא ביצעה שורת צעדים שהגבירו את השליטה הממשלתית על הכלכלה ואת הוצאות הרווחה, ועדיין רואה עצמה כנושאת הדגל של השכבות החלשות.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
