לפני כשנתיים, נדון צעיר תושב המרכז לחמש שנות מאסר בגין עבירות שביצע. כחודש לאחר שהחל לרצות את עונשו, שהה האסיר לבד בתאו כשהוא כבול למיטתו. אך בזמן שהיה שם, הוציא האסיר את ידיו מהאזיקים, פנה לסוהר וביקש ממנו סיגריה. הצעיר הדגיש בפני הסוהר כי הוציא את ידיו מהאזיקים ונענש על כך.
לאחר המקרה הועבר האסיר לאגף שמור, מעמדו שונה לאסיר בעל סיכון גבוה לבריחה ובעקבות כך לא יכול היה לצאת לשיקום. לאחרונה, למרות סירוב שירות בתי הסוהר, בית המשפט קיבל את עתירת האסיר והחזיר אותו לסיווג רגיל.
לפני כחודש פרקליטתו, עורכת הדין רוית מוחבר, הגישה לבית המשפט עתירה בעניינו של האסיר ובה כתבה בין השאר, כי "אסיר המעוניין להימלט לא יפגין כישוריו בפני הסוהר ויראה לו כי ידיו לא אזוקות. מדובר היה באירוע שולי אשר המרחק בינו לבין סיכון גבוה לבריחה ממשמורת חוקית הוא רב". עוד הוסיפה עו"ד מוחבר כי "העותר יטען כי יכולת לפתיחת אזיקים, אם קיימת, אינה מובילה בהכרח לאותו הסיכון, אליו מפנה הפקודה ויש לבחון את העניין בזהירות מירבית".
בדיון שנערך בבית המשפט סיכמה עורכת דינו של האסיר: "נניח שקיימת יכולת לפתוח האזיקים, היכולת, אם היא קיימת, זה לא משהו שיעלם אז זה לא משנה אם יעבור טיפול, או יהיה חיובי, ההגדרה תישאר לנצח כי היכולת קיימת".
בית המשפט קיבל כאמור את העתירה והורה לשב"ס להסיר את הגדרת 'סיכון גבוה לבריחה', בתוך 21 ימים. "מאז אותו אירוע, לא מצאתי אינדיקציה לכוונות בריחה אצל העותר", כתב השופט אהרון משניות בהחלטתו.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
