רוצה לבוא איתי לנשף? כדאי שתכינו את הארנקים. היום, 20 ביוני, יוצאים תלמידי ישראל בחינוך העל־יסודי לחופש, מה שייתן את יריית הפתיחה לנשפי הסיום הראוותניים. מדובר באירועים נפרדים ממסיבת הסיום הבית־ספרית: בנשפי הסיום שמופקים על ידי התלמידים אין מגבלות בית־ספריות, והמציאות כנראה עולה על כל דמיון.
בשנים האחרונות יש כבר תחרות על מי יפיק נשף יותר נוצץ, גרנדיוזי ויקר: שלוש ארוחות, שטיח אדום, תפאורה שמשתנה, צלם מגנטים, אלכוהול וקונפטי הם רק חלק מערב בלתי נשכח, שמחיר הכרטיס אליו נע בין 300 ל־500 שקלים. לזה צריך להוסיף את ההכנות, שכוללות שמלות ערב יקרות לבנות, טוקסידו לבנים, לימוזינה, עיצוב שיער, איפור ואפילו יום ספא מפנק - עלויות שלעיתים עוברות את 1,000 השקלים לתלמיד.
במשרד החינוך החליטו השנה להתערב, ושלשום פרסמו לראשונה הנחיות למנהלים. הצוות החינוכי נדרש להיפגש עם נציגי התלמידים וההורים שמארגנים את הנשפים, לחשיבה משותפת על אופי המסיבה ולברר את סוגיית העלויות, כדי שלא ייווצר מצב שבו תלמיד לא יוכל להשתתף בשל בעיית מימון. בנוסף, במשרד החינוך ינסו להילחם בתופעות של שתיית אלכוהול וצריכת סמים, ועל המורים יהיה לקיים שיח חינוכי וערכי על תרבות המסיבות, משמעות האלכוהול וחומרים פסיכו־אקטיביים.
אלון אבוקסיס, הבעלים של חברת PROM ISRAEL, שעוסקת בהפקת נשפי סיום, מספר: "הדרישה הכי גדולה של התלמידים היא שהמקום של האירוע יהיה הכי מפואר שיש, וזה אומר אולמות מאוד מפוארים. בשנה שעברה הבאתי לנשף את סטטיק ובן־אל. בני הנוער מבקשים לימוזינות והשכרות רכבי יוקרה, צלמי מגנטים, והשנה יש משהו חדש שזה צילום של האירוע ברחפן". בתחום מציינים כי עלות של מפיק היא בערך 8 אחוזים מעלות האירוע - נגזרת של מספר התלמידים והתקציב.
"1,000 שקלים זה הבסיס"
שחף, תלמידת כיתה י"ב מאזור השרון, מספרת: "הוצאתי כ־1,000 שקלים עבור שמלת נשף, איפור ועוד דברים מקדימים. נוסף על זה, מחיר הכרטיס למסיבה עלה 340 שקלים לתלמיד, וזה יכלול די.ג'יי, הסעות, ארוחת ערב, צלם מגנטים ואלכוהול. עשינו יחסית משהו בסיסי, לא הבאנו לימוזינות".
יש לציין כי חלק מתלמידי כיתות י"ב עברו את גיל 18 ויכולים להרשות לעצמם לשתות אלכוהול, אולם אחרים עדיין קטינים, מה שיוצר מצב בעייתי. "אני מאמינה שיהיה אלכוהול למרות שלא כולם עברו את גיל 18", היא אומרת.
אוהד, בוגר י"ב מהרצליה, מספר: "יש לנו מפיק שמטפל בכל נושא המסיבה, הבאנו די.ג'יי מהשורה הראשונה, יהיו כל מיני עמדות של אוכל ובאמצע המסיבה אנחנו הולכים לשנות את הקונספט, כך שהאירוע יתחיל כשכולם לבושים כאילו מדובר בנשף מהאגדות עם שמלות וחליפות ותפאורה של הוליווד, ובאמצע הערב העיצוב של האולם ישתנה וזה יהפוך למסיבת 'פול מון' ויהיו המון צבעי גוף זוהרים".
ד"ר אורית אבוהב, אנתרופולוגית במכללת בית ברל, מסבירה: "אני קושרת את התופעה הזאת להגזמה של האירועים האישיים בחברה הישראלית דוגמת בת מצווה, חתונה או יום הולדת. המסיבות נהיות יותר ראוותניות, והשאלה היא איפה זה יעצור".
לדבריה, "גם טקס של קבלת תעודת בגרות או סיום י"ב הופך להיות עוד סיבה לכך שהיחיד חוגג את הישגיו, ולכן זה צריך להיות בולט וחשוב. יש לנו פחות תשומת לב לטקסים ולאירועים קולקטיביים, ויותר חשיבות לטקסים שקשורים ביחיד ובהישגיו. מעבר לזה יש תחרות גלויה על מי מוציא יותר כסף. ההורים נכנעים ללחץ של הילדים כי לא רוצים שהילד יהיה המסכן ויסחוב את זה כל חייו".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו