איך מלחינים את עגנון

שלומי ברטונוב (30) נולד לשושלת מכובדת של אנשי תיאטרון ויצירה. אביו של סבו היה יהושע ברטונוב, מוותיקי הבימה וחתן פרס ישראל לתיאטרון לשנת 1959. על שמו קרוי היום אולם בתיאטרון הבימה. סבו היה שלמה ברטונוב, שחקן, קריין ואיש אקדמיה. דודתו היתה דבורה ברטונוב, רקדנית וכוריאוגרפית, כלת פרס ישראל למחול ב־1991. עם ייחוס כזה נראה שהעיסוק של שלומי הוכתב מראש.

ואכן, ברטונוב ג'וניור למד משחק בסטודיו של ניסן נתיב והפך לשחקן. הוא שיחק בכמה הצגות בתיאטרון הבימה, ואז החליט להתנסות בכתיבת מוזיקה להצגה. הוא עשה את זה להצגת פרינג' שיצר בן זוגו, אריאל וולף, וראה כי טוב. עכשיו קיבל ברטונוב הזדמנות לעלות לליגה של הגדולים: הוא כותב את המוזיקה להפקה "בדמי ימיה", עיבוד לנובלה של ש"י עגנון שעולה בחודש הבא (15 ביולי) בתיאטרון החאן.

במרכזו של הסיפור "בדמי ימיה", שרבים מאיתנו למדו במסגרת הבגרות בספרות, עומדת תרצה, ששנים ספורות לאחר מות אמה מתחתנת עם עקביה מזל, גבר שמבוגר ממנה בהרבה ושהיה אהוב נעוריה של אמה. מהר מאוד מתברר לתרצה שנישואים אלה אינם מאושרים, והיא מעלה באוב את הקרובים לה ומנהלת באמצעותם חשבון נפש. את העיבוד לבמה עשתה שחר פנקס והבמאית היא שיר גולדברג. בהצגה משחקים אור למברוזו, יובל אורון, אודליה מורה־מטלון, עירית פשטן, יואב היימן ודודו בן זאב. 

מלחין את עגנון, שלומי ברטונוב

"זו העבודה הראשונה שלי בתיאטרון הרפרטוארי כמוזיקאי", מספר ברטונוב. "למען האמת, המוזיקה היתה שם הרבה לפני התיאטרון מבחינתי. אני מתופף מגיל 5. הקצב וההבעה המוזיקלית הם דברים הרבה יותר נוחים לי מאשר ההבעה המילולית. עצם העובדה שאני לא צריך להיות על הבמה חוסך לי המון נוירוזות שאני פטור מלהתמודד איתן כי אני לא עסוק בעצמי, אני כלי שרת עבור יוצרים אחרים. זו חוכמה לדעת לשרת משהו, ואני מנסה ללמוד את זה. יש דיאלוג עם שחר ועם שיר, שהוא די מורכב ולפעמים משעשע".

לעשות מוזיקה לטקסט של עגנון; איך ניגשים לאתגר כזה?

"אני חושב שהמשימה שהגדרתי לעצמי היתה אחרת. כשקראתי את המחזה הבנתי שעגנון הוא מצע בשביל לספר סיפור על אנשים שחיים בתנאים מסוימים של דחיסות. יש פה ניסיון אמיתי של אנשים לצלוח משהו משמעותי, ואת זה אני מנסה להלחין. אני מעדיף לא להתעסק ברוחו של עגנון שמרחפת מעל. מה זה יביא מלבד חרדה?"

אין לך בעיה עם המעבר אל מאחורי הקלעים?

"אני לא מרגיש שאני מאחורי הקלעים. המוזיקה לא פחות מתגמלת. כרגע בחיי המקצועיים לא חסר לי מקום הבעה משחקי. אני משחק בהצגה בשם 'הליוגבלוס' בתיאטרון תמונע ויש לי הצגת יחיד בשם 'איך להיות מאושרים בעשרה שלבים'. אני מנסה לפענח את המסלול שכל שחקן צריך ליצור לעצמו. אני מאוד שמח על ההזדמנות הזאת של 'בדמי ימיה', כי הפקות רפרטואריות שמצליחות לשמור על צביון אמנותי זה דבר מאוד לא מובן מאליו".

יוצא לך לעבוד עם בן הזוג שלך. זה לא קשה?

"זה מאוד מתגמל. אנחנו עשר שנים יחד. עברנו ואנחנו עוברים חתיכת דרך, כולל היצירה המשותפת. יש כמובן רגעים של קושי גדול, אבל זה משהו שאנחנו מברכים עליו".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו