כאילו לעבוד בענקית האנימציה פיקסאר במתקן מפואר שעיצב המייסד סטיב ג'ובס אינה פריבילגיה בפני עצמה, כעבודת הכנה לסרט חדש, הפך מסלול המירוצים השכן לביתם השני של האנימטורים.
בסוף השבוע עלה לאקרנים בבתי הקולנוע סרט האנימציה "מכוניות 3", הפרק השלישי בעלילות מכונית המרוצים ספידי מקווין במה שנחשב לתאגיד השיווקי הרווחי ביותר של פיקסאר, אולפני האנימציה הנחשבים ביותר בענף שנמצאים בבעלות אולפני וולט דיסני שרכשו אותם בעלות של 7.4 מיליארד דולרים לפני כעשור.
אמנם לצוות היה די והותר חומר ותחקיר משני הסרטים הקודמים, אבל כשהבינו שהעלילה הפעם מזמנת הרבה חיבור רגשי בסימן הדורות המתחלפים בסצינת המרוצים ונבכי ההיסטוריה העשירה של תרבות המירוצים בארה"ב, הייתה זו הזדמנות מצוינת להכיר מקרוב את מסלול המירוצים שבפאתי סן פרנסיסקו. מלכתחילה פיתוח הסרט נעשה בשיתוף אגדות מירוצים כמו ריי אוורהאם, ריצ'רד פטי וג'ף גורדון שזכה בעשרות אליפויות מירוצים החל מתחילת שנות ה-90' ומינף את ההצלחה והתמיכה מספונסרים לכדי הון עצמי של 200 מיליון דולרים.
3.2 ק"מ של אנדרנלין // צילום: אלכס קאנג, יח"צ דיסני-פיקסאר
מסלול מירוצים שהוא חלק מהתרבות האמריקני
מסלול המירוצים בסונומה מציין יובל להיווסדו ונחשב למוקד הרשמי בחוף המערבי של ארה"ב מטעם הגוף המפקח, ההתאחדות הארצית למירוצי מכוניות NASCAR. המסלול העיקרי במקום הוא באורך 4.05 ק"מ והשיאן הנוכחי שסיים אותו בדקה ו-21 שניות הוא הנהג הגרמני מרקו וורנר ב-2004. המסלול המיועד למירוצי NASCAR הוא באורך 3.2 ק"מ והשיאן בו הוא קייל לרסון האמריקאי שסיים אותו בדקה ו-14 שניות ב-2015. המקום מארח מידי שנה את תחרויות משאיות הענק של NASCAR ואת מירוץ האינדי-קאר גראנד פרי.
מחליפים צמיגים שחוקים תוך שניות // צילום: אלכס קאנג, יח"צ דיסני-פיקסאר
במסגרת יום מיוחד שבו נסגר מסלול המירוצים רק לטובת עיתונאים מרחבי העולם כחלק מקידום "מכוניות 3", ניתנה טעימה מחיי המירוצים תחילה עם נסיעה במסלול האצה פתוח לרכבי קרטינג, מה שנקרא להרטיב את החיך לקראת גולת הכותרת בהמשך היום. לאחר מכן הייתה הדרכה פרקטית על עבודתם של ה-pit crew, הצוות הטכני המסייע לנהגים ומחליף צמיגים שחוקים פעמיים-שלוש במירוץ תוך שניות כדי לא לבזבז זמן יקר ועדיין לשמור על ביצועים אופטימליים. ובהמשך גם שטפנו את העיניים בדגמים של רכבי מירוץ במיני מוזיאון במקום.
ואז הגיע הרגע הגדול של היום, נסיעת מבחן על מכונית המירוצים מדגם מקלארן. הנהג הותיק אליו צוותתי מזהיר אותי בחיוך שאנחנו עומדים להאיץ בשלבים מסוימים למהירות של 200-250 קמ"ש ואני לרגע לא ממצמץ. כידוע יש רכבי מירוץ שעוברים את המהירות הזו אבל לא כשמדובר במסלול רב עיקולים כמו זה בסונומה. אחרי חבישת כובע הגרב הנצמד והקסדה שנרתמה בזהירות, אנחנו מיד נותנים גז.
אקסטזה של נסיעת מירוצים
כחובב נהיגה אני לא נרתע במיוחד מהמהירות הגבוהה כבר מהשניות הראשונות, אבל בחלוף כמה עיקולים הבטן כבר מתחילה להתהפך, הזיעה והאדים בקסדה גוברים מיידית ואי אפשר שלא להרגיש את הסכנה מבעבעת – לא משנה כמה אתם פריקים של דוושת הגז. כבר בתום הסיבוב הראשון מבין השלושה האדרנלין נמהל בלחץ, מבט קדימה להמשך המסלול ופזילה הצידה לדשבורד כדי לבדוק את קילומטרז' רק כדי להיזכר שמדובר פה בארה"ב ומיילים. ותכלס, למי יש ראש לחישובים של השיטה המטרית כשאתה באקסטזה של נסיעת מירוצים.
הלכנו לשטוף את העיניים // צילום: אלכס קאנג, יח"צ דיסני-פיקסאר
לקראת הסיבוב האחרון אני קולט בזוית העין את הקולגות שלי מנופפים לשלום ובכלל לא זוכר כיצד הגבתי. זה לא בדיוק השלב לסובב את הראש לחייך לחברים ולשאול מה שלום המשפחה. "אתה נהנה?", שואל אותי הנהג ואני מיד משיב בחיוב אבל לא כל כך בעניין של סמול טוק. אצלו ה-250 קמ"ש זה כבר עניין שבשגרה, אצלי פחות.
לקראת קו הסיום אנחנו הולכים ומאטים ואני מחכה כבר להתיר את רצועת הקסדה כדי לנשום אוויר וסקרן בעיקר לחוות שוב את נסיעת המירוצים אולי במסלול פחות מתעקל, במהירות אפילו גבוהה יותר ובעיקר לחזור לאותן תחושות מרוממות של לבלות עם הצעצוע הכה ממכר. עם אנרגיות שיא מיד אחרי שאנחנו יורדים מהמסלול, העיתונאים עוצרים לסלפי המתבקש וחולקים חוויות בינינו איך לרגע אחד עזבנו את המקלדת ושגרת הכתיבה כדי לחוות ריגוש אמיתי במקסימום.
ולחשוב שזו תחנת חובה מהבוס כדי לקבל השראה לטובת סרט אנימציה לכל המשפחה - עוד יום בעבודה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו