התפתחות מעניינת בענף האנרגיה. שר האנרגיה, ד"ר יובל שטייניץ, דחה את ערעורם של בעלי הזכויות ברישיון חנה, שבו ממוקם מאגר הגז "דולפין", מאגר שכלכליות הפיתוח שלו מוטלת בספק. הערעור הוגש לאחר שלפני כשנה הודיע הממונה על ענייני הנפט במשרד למחזיקי הרישיון: חברות נובל, דלק ורציו, כי עקב אי מציאת כמות מסחרית של גז טבעי ברישיון, אין באפשרותו להכיר בו כתגלית מסחרית, המאפשרת הענקת חזקה שתוביל לפיתוח השדה ולהפקת גז טבעי ונפט ממנו, כפי שביקשו בעלי הזכויות לאחר שביצעו קדיחה וסקרים. על פי חוק הנפט הקיים, שר האנרגיה הוא הסמכות אליו פונים כדי לערער על החלטות הממונה על הנפט. שותפויות האנרגיה בחרו שלא להגיב.
רישיון חנה, הינו רישיון ימי לחיפושי נפט וגז טבעי. הוא ניתן בתאריך בסוף שנת 2008 לחברות דלק, נובל ורציו והוארך בהמשך מספר פעמים. כשנתיים וחצי לאחר הענקת הרישיון, החלו החברות בביצוע קידוח חיפוש בשטח הרישיון, בפברואר 2014 הגישו המחזיקות ברשיון בקשה להכרה בתגלית במאגר דולפין בשטח הרישיון.
תוצאות הקידוח הוכיחו כי במאגר קיים היקף גז קטן מאד, הנע בין 2 ל-3 BCM, ולפיכך כלכליות הפיתוח שלו מוטלת בספק. אף על פי כן, ציינו במשרד האנרגיה, ניתנו לחברות הזדמנויות לבסס בפני הממונה על ענייני הנפט את עמדתם בדבר כדאיות פיתוח המאגר, ולפיכך בדבר קיומה של תגלית. זאת באמצעות הגשת נתונים, התחייבויות, תכניות פיתוח, ותחשיבים שונים, כאשר לאורך תקופה זו הוארך רישיונם של המערערים. ביום 15.12.15 הגיעו לקיצן 7 השנים שהן התקופה המקסימאלית האפשרית להחזקת רישיון חיפוש בהתאם לחוק הנפט ללא הכרה בתגלית. ב-21 ליולי 2016 הודיע הממונה למערערות כי הממצאים במאגר אינם מאפשרים הכרזה על תגלית.
בעלי הזכויות ערערו על החלטת הממונה וכעת, דחה השר את הערעור, בין היתר מכיוון שלא השתכנע כי ישנה כדאיות כלכלית בפיתוח של מאגר קטן במיוחד במים עמוקים בהתחשב בעלויות הכרוכות בכך. בהחלטתו כתב השר שטייניץ כי "מבלי להיכנס לתחשיבים ולתחזיות בדבר התפתחותם האפשרית של מחירי הגז בישראל ובעולם בשנים הבאות, ניסיון המערערות לקבע במסמרות את שיקול הדעת של הממונה אינו מקובל עלי. מהעתירה משתמע שהממונה צריך לפעול כמעין "מחשבון" המוזן בנתונים מספריים ופולט תשובה באופן מכני".
השר שטייניץ הוסיף כי אימוץ גישתן יוביל אותנו למצב אבסורדי, שבו נאלץ להכריז באופן אוטומטי על כל חשיפה של כמויות גז או נפט מינימליות בתור "תגלית". זאת מכיוון שהתפתחויות אפשריות בתחום הביקושים והמחירים תוכלנה, באופן תיאורטי, להפוך בזמן מן הזמנים כמעט כל מאגר לריווחי. בנוסף ציין כי "כוונת המחוקק הייתה לאלץ את בעלי הרישיונות להשלים במהירות את חיפושיהם בשטחי הרישיונות שהוענקו להם במטרה להגיע לתגלית נפט או גז משמעותית תוך שלוש עד שבע שנים -- ולא לאפשר מצב שבו חשיפת כמויות זניחות של גז או נפט תוביל להחזקת השטח כאופציה לחיפושים נוספים למשך שלושים שנים".
לסיכום קבע כי "החלטתי לדחות מכל וכל את הערעור. להבנתי, מן הראוי היה במקרה זה אף להטיל על המערערות הוצאות כבדות לטובת המדינה ואולם הובהר לי שהמצב החוקי הנוכחי אינו מאפשר לי לנקוט צעד זה".
שותפויות האנרגיה בחרו שלא להגיב.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו