דו”ח מקיף שפורסם בנושא על ידי מכון המחקר והמידע של הכנסת מעלה שכ-65% מהנאשמים בישראל מורשעים (לפחות באופן חלקי) בעבירות המיוחסות להם בכתב האישום. כ-5% נוספים אינם מורשעים למרות שבית המשפט קבע שהם ביצעו את העבירות המדוברות ורק 0.4% מהתיקים הפליליים מסתיימים בזיכוי מלא.
“היכרות עם שני צדי המתרס של המשפט הפלילי היא משמעותית ביותר”
“לא כל עורך דין מתאים להיות עורך דין פלילי ולעסוק בענף כה מורכב”, מסביר יאיר רגב, קצין משטרה בדימוס אשר לאחר 27 שנים של שירות במשטרת ישראל, החליט “לעבור צד” ולהתייצב הפעם לימינם של נאשמים וחשודים.
“כמו כל עורך דין, עורך דין פלילי חייב להיות בקיא בכל רזי החוק והפסיקה”, אומר עו”ד רגב, “אולם חשוב מכך, עליו להבין, באמת להבין, את הניואנסים שמנחים את המשטרה והפרקליטות. עבורי, כמי שמגיע לתחום לאחר כ-30 שנה במשטרה, ובפרט באגף המודיעין והחקירות, ההיכרות עם שני צדי המתרס של המשפט הפלילי היא משמעותית ביותר”.
“ההיכרות הזו באה לידי ביטוי בכל אחד ואחד משלבי התיק. החל מליווי החשוד בהתנהלות מול החוקרים המשטרתיים עוד בתחילת ההליך הפלילי, דרך קיום משא ומתן לגבי הגשת כתב אישום וכלה כמובן בבחירת אסטרטגיה וטקטיקה בהתאם לנסיבות. בתור מי שהיה שם גם בצד השני כחוקר ואיש מודיעין, אני יודע לאבחן היטב את מצבו של החשוד מול החוקרים והפרקליטות. למשל, מתי ניתן להביא לביטול כתב אישום, מתי אפשר לרכך את החשדות או העבירות המיוחסות לחשוד או לנאשם, האם כדאי לגבש הסדר טיעון, מהם גבולות הגזרה שצריכים להיות להסדר שכזה, האם הנסיבות הראייתיות שבידי המשטרה אכן מספיקות להגשת כתב אישום וכדומה”.
השפעה על התיק כבר בשלבי טרום-כתב-אישום
עו”ד רגב מדגיש כי לעורך דין פלילי השפעה רבה על התיק וכתב האישום שיוגש (או לא יוגש). לדבריו, רבים יעידו כי תפקידו העיקרי של הסנגור הוא בשלבים של טרום-הגשת-כתב-אישום. “השלבים המקדמיים הם קריטיים לגבי הלקוח”, הוא מסביר, “זאת מכיוון שאחוזי ההרשעה בישראל הם גבוהים ועל כן כמעט כל כתב אישום שמוגש מסתיים בהרשעה”.
“קח לדוגמה תיקים שעוסקים בעבירות כמו עבירות מין. אלו תיקים מאד רגישים שמצד אחד ננקטת בהם מדיניות של אפס סובלנות, ומצד שני ניתן פעמים רבות לפרש אותם בכמה וכמה אופנים שונים. אחד יכול לראות במעשה מסוים עבירת מין חמורה ושני יטען כי מדובר ביחסי אישות בהסכמה. עורך דין פלילי שמכיר את האופן שבו המשטרה בוחנת תיקים העוסקים בעבירות מין, ויודע את ההנחיות שחלות על החוקרים והפרקליטות בגיבוש ראיות לתיקים כאלה, יוכל לסייע ללקוח בצורה המיטבית”.
עו”ד רגב מוסיף כי ההיבטים הללו נכונים לכל תיק ותיק במישור הפלילי. החל מתיקים “פשוטים” כמו עבירות אלימות שמיוחסות לאנשים נורמטיביים וכלה בהליכים מורכבים המגיעים לכדי עבירות המתה או גרימת חבלות חמורות.
ייצוג שוטרים כשליחות
תחום נוסף במשפט הפלילי שמשרדו של עו”ד רגב שם על ראש סדר עדיפויותיו הוא ייצוג שוטרים. כלומר, ייצוג שוטרים המתמודדים עם הליכים פליליים ונאלצים למצוא את עצמם לפתע בספסל החשוד/הנאשם.
“ייצוג שוטרים הוא הרבה מעבר לעבודה עבורי”, מסביר עו”ד רגב, “זהו נושא שקרוב מאד לליבי ושאני עושה ממש מתוך שליחות. לאחר עשרות שנים במשטרה היה לי ברור כשאהיה עורך דין אפתח דלת רחבה לשוטרים הזקוקים לייעוץ משפטי”.
לא מדובר בעניין של מה בכך. לפי דו”חות רשמיים של מבקר המדינה ושל המחלקה לחקירות שוטרים (מח”ש), מדי שנה מוגשות בישראל יותר מ-4,500 תלונות על שוטרים. כ-800 מובילות לחקירה פלילית ועשרות מורשעים.
“כששוטר מורשע ואפילו רק נחקר או מתחיל הליך בעניינו יש לזה השלכות מרחיקות לכת על עבודתו, פרנסתו וקידומו”, מסביר עו”ד רגב, “מעבר לכך, שוטרים הם לא חשודים רגילים. למשל, רבים מהם בטוחים שזכות השתיקה היא זכות לעבריינים בלבד או שהם לא מפנימים לעומק את המצב שאליו נקלעו כאשר בירור תמים לכאורה הופך לכדור שלג. תפקידי בתור סנגור המייצג שוטרים כולל גם את הבנת הסיטואציה מבחינת השוטר וגם את ניהול התיק בצורה הטובה והנכונה ביותר בהתחשב בנסיבות שעומדות על הפרק. אני סבור באמת שרק עורך דין פלילי שלבש את מדי המשטרה במשך עשרות שנים יהיה מסוגל להבין לעומק את המורכבות שעומדת מאחורי ייצוג שוטרים“.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו