"אתה יכול לקרוא לי ג'ואי, ובסוף הראיון גם נעשה סלפי". לה־בלנק

הג'ואי שלי ואני

חשבתם שמאט לה־בלנק לא התאושש מהירידה של "חברים"? תחשבו שוב • עם 60 מיליון דולר בבנק, אוסף מכוניות יוקרה, בת־זוג צעירה וסיטקום חדש, הוא לא רואה ממטר את מרבית שותפיו לסדרה ההיא • וממש לא אכפת לו שמדברים איתו על ג'ואי. להפך

אל תאמינו לשמועות. למאט לה־בלנק אין שום בעיה שלנצח יעצרו אותו ברחוב ויקראו לו "ג'ואי".

"קראתי על עצמי שאני שחקן מתוסכל שנכלא בקופסה, שנפל לטייפקאסט של אותה דמות, שאף אחד לא יזרוק לעברי שום הצעה לתפקיד שאינו אותו הדבר, ושאני מתרגז כשפונים אלי בתור ג'ואי", הוא מחייך. "אבל זה ממש לא המקרה. אתה יכול לקרוא לי ג'ואי, ובסוף הראיון גם נעשה סלפי".

13 שנים אחרי שהסדרה שהזניקה לו את הקריירה ירדה מהמסך, דווקא מי שגילם את ג'ואי קל הדעת משדר פאסון הוליוודי. המקטורן העבה והשיער שנוצץ בחמישים גוונים של אפור משווים לו מראה כריזמטי ושרמנטי. בעוד חודשיים יחגוג את יום הולדתו ה־50.

"אני גאה מאוד ב'חברים'", הוא אומר לי בטון של פוליטיקאי מיומן. "אף אחד לא ייקח ממני את התחושה הזאת ולא יפגע בחוויה המדהימה שאנצור תמיד בזיכרוני. הייתי חלק ממשהו מאוד אייקוני, עשור נפלא שבו ביליתי לצד אנשים שפיתחתי איתם קשרים עמוקים שנשמרים עד היום, ויחד הסבנו אושר למיליוני אנשים. 

"אני בתעשייה כבר לא מעט זמן, ויוצא לי לטייל בעולם ולפגוש אנשים שמספרים לי איך צפייה ב'חברים' גרמה להם לצחוק בתקופות קשות בחיים. אנשים שהיו בודדים והרגישו שאנחנו החברים היחידים שלהם בעולם. ההוכחה הכי גדולה לאיכות של 'חברים' היא שזה עדיין קורה לי המון. זו סדרה על־זמנית. לא התעכבנו בה על פוליטיקה ועל תופעות חולפות, ולכן היא הולכת תמיד עם הצופים, כמו משפחה. כשאתה קשור לדבר כזה אדיר, אתה בר מזל".  

ועדיין, אל תיתנו לכל המתיקות הזו לבלבל אתכם. לה־בלנק הוא האחרון שיסכים לקחת חלק בקאמבק של הסדרה. "הסדרה עסקה בתקופה מוגדרת בחיים, לפני שאתה מתחתן ומקים משפחה, שנים קסומות שכל אחד יכול להזדהות איתן.

"לכל אחד יש בראש מחשבה מה קרה עם הדמויות, אבל תסריט כזה רק יאכזב אנשים. לראות מה כולם עושים כיום? אין לי שום עניין לראות את ג'ואי הזקן. יהיו שיגידו 'זה בדיוק מה שחשבתי!' אבל רוב האנשים יהיו מבואסים. עדיף להשאיר את זה לדמיון". 

•   •   •

עכשיו לה־בלנק בתקופה טובה, שלם ומפויס עם עברו המקצועי, אבל השנים הראשונות שאחרי "חברים" היו עבורו קשות במיוחד. למנהלי NBC היה קשה לוותר על ביצי הזהב שהטיל הסיטקום המצליח, והם בחרו בלה־בלנק להוביל את "ג'ואי", סדרה־בת שעוקבת אחר הדמות שגילם במסעה מניו יורק להוליווד. 

"ג'ואי" עלתה בסתיו 2004 עם רייטינג גבוה וביקורות שליליות במיוחד. המבקרים טענו שהיה מוטב לתת לג'ואי לפרוש בשיא, יחד עם שאר החברים. עד מהרה החל גם הרייטינג לצנוח, במיוחד לאחר שהסדרה שובצה מול "אמריקן איידול" בעונותיה הראשונות, שהיו שלאגר ענק. בתום שנתיים נפרד ג'ואי מהמסך בקול ענות חלושה.

"היה לי אמון מלא בכותבים, אבל אני חושב שהלכנו בכיוון שגוי", סיפר בעבר ל"אנטרטיינמנט וויקלי". "הלכנו על עלילה של געגועים לעבר ופחד מהחדש, במקום לקבל בברכה את המיקום החדש של ג'ואי. בדיעבד אין לי חרטות. אם זו היתה סדרה בפני עצמה, ולא ספין אוף, בטח היינו שורדים יותר. הכישלון היה ידוע מראש, כי היו חמישה אנשים שחסרו במשוואה".

אחרי האכזבה מ"ג'ואי", הוא לא עבד במשך חמש שנים וחי מהרווחים מ"חברים". "זה התחיל כחופשה של שנה", הוא מספר בגילוי לב. "אמרתי לסוכן שלי שייתן לי לנוח שנה, אבל בסופה הרגשתי מאוד בנוח. חייתי חיים נורמליים ושלווים, הלכתי לסופרמרקט ולסידורים, והחלטתי להמשיך את החופשה, כי לא באמת בער לי לחזור לעבודה.

"העדפתי להתמקד בלהיות אבא לילדיי, והייתי מספיק מבוסס כלכלית כדי שאוכל לעשות זאת. היה לי זמן לטייל ולבלות בחוות הבקר שבבעלותי. פיניתי זמן לביקורת אצל הרופא כדי לראות שהכל בסדר, יצאתי למסעות קמפינג ורכיבה על אופנועים, והתחברתי לחיים מחדש. אני בעיקר גאה שחיזקתי את הקשר עם בתי ועם אמי. כיום הן בעצמן מאוד מחוברות זו לזו, וזה מה שמשמח אותי יותר מכל.

"יכולתי לפרוש לתמיד, עם מספיק חומרים לאוטוביוגרפיה מרתקת. היו פה ושם הצעות שהגיעו אלי, שהיו בסדר, לא יותר. אחרי 'חברים' ואיכות הכתיבה שהורגלתי אליה, לא היה קל לעמוד בסטנדרטים". 

ואז, ב־2010, הגיעה שיחת הטלפון מיוצר "חברים" דיוויד קריין ושותפו לכתיבה ג'פרי קלאריק. "הם שאלו אותי מה מעשיי בימים אלו. עניתי 'שום דבר, מבזבז את הכסף שלי, ושוב תודה על התפקיד' (צוחק). זו היתה שיחה משעשעת למדי. ואז הם הציעו לי את 'אפיזודס', והיה ברור לי מיד שאני הולך על זה".

"אפיזודס" היא סדרה קומית, שיצרו קריין וקלאריק במיוחד עבור לה־בלנק. הוא מגלם בה גרסה מוקצנת של עצמו, משחק בסיטקום אמריקני כושל המבוסס על פורמט בריטי מצליח.

חשבת שאולי זה ירכך את הקאמבק, לגלם גרסה פיקטיבית של מאט שאחרי "חברים"?

"הלוואי שיכולתי לומר שהגעתי עם תוכנית־על מבריקה לחזור לעניינים, ואני בטוח שיש מי שחושב שכך היה. אבל אחרי ההפסקה הארוכה, זו באמת היתה הצעה שקסמה לי. לא הייתי צריך יותר מדי פרטים, כי היה לי אמון מלא ביוצרים. בזכות 'חברים' למדתי לזהות דבר טוב כשאני נתקל בו". 

עד כמה אתה דומה בסדרה לעצמך?

"זה לא באמת אני. הרעיון היה להיכנס אל מאחורי הקלעים של המקצוע, מעבר לפרסום ולזוהר, והכל מבוסס על חוויות של הכותבים, לא שלי. זו קומדיה שאינה סיטקום חי עם קהל שצוחק באולפן, מה שהופך אותה לשונה ומאתגרת.

"אני זוכר שצילמתי את הסצנה הראשונה שלי בסדרה עם הרבה פאנצ'ים, ולא היה צחוק מסביב. נבהלתי, חשבתי שאיבדתי את היכולת שלי להצחיק. אבל ברגע שהבמאי צעק 'קאט', אמרו לי שזה עבד והיה מצחיק. אז הבנתי שזה הומור שעובר בשקט בזמן שאתה צופה בו. בדיעבד, 'אפיזודס' עוררה אצלי את החשק לחזור ולעבוד יותר". 

הסדרה עלתה ב־2011 ברשת הכבלים שואוטיים וב־BBC, זכתה לשבחים רבים, ובאוגוסט תעלה עונתה החמישית והאחרונה. לה־בלנק עצמו זכה בפרס גלובוס הזהב על תפקידו בסדרה ב־2012, והיה מועמד ארבע פעמים לפרס האמי על תפקידו בה.  

אין לך געגועים לימי הסופרמרקטים והסידורים?

"אני עדיין חושב שאפרוש בשלב מסוים, אבל אין לי כרגע תוכנית סדורה. אחרי הכל, כבר חשבתי על זה בתקופה שלא עבדתי, וזה לא יצא אל הפועל". 

•   •   •

משסיים את "אפיזודס", היה לה־בלנק בשל לחזור גם לסביבת הסיטקום המוכרת. בסתיו האחרון עלתה בארה"ב הסדרה הקומית החדשה שלו, "תוכנית אבא", שמגיעה עכשיו גם לשידור בישראל (ימי שבת ב־yesComedy).

בסדרה הוא מגלם את אדם ברנס, קבלן פרטי שהופך להיות עקר בית ואבא במשרה מלאה כשאשתו יוצאת לעבוד בתור לבורנטית רפואית ומשאירה לו לטפל בבית ובשלושת ילדיהם, בני 13, 11 ו־6. המבקרים לא התלהבו וטענו שהיא "לא יצירתית בהתחשב בקסם השופע של הכוכב הראשי". אבל הרייטינג היה נאה, 7-6 מיליון צופים לפרק, ועונה שנייה כבר הוזמנה.

לה־בלנק מודע לכך שהסדרה כולה על כתפיו, ומנסה להתנהג כמו המבוגר האחראי. "בניתי את עצמי כשחקן בסיטקומים מול קהל חי, והקלטת פרק מדי שבוע היא המקום שבו אני פורח. זה תהליך קבוע ומסודר. מקבלים תסריט, יש שבוע לשכתובים וחזרות, ובסוף מצלמים, כמו אנסמבל בתיאטרון. התגעגעתי לנוהל הזה מימי 'חברים'. הפעם אני על תקן הורה ולא רווק צעיר והולל. מה לעשות, אני כבר לא נער".


בסדרה החדשה "תוכנית אבא". "בניתי את עצמי כשחקן בסיטקומים מול קהל חי, והקלטת פרק מדי שבוע היא המקום שבו אני פורח"

לעלילה, הוא אומר, יש גם מסר חינוכי פמיניסטי. "היוצרות שם מתהפכים. שני ההורים עובדים, אבל אני זה שמתאים את השעות לאלו של הילדים, וזה מאוד אקטואלי לחלק מהמשפחות כיום. התא המשפחתי מגיע בכל מיני צורות וצבעים, וכולנו רק מנסים לנתב את דרכנו. עבור הדמות שלי זו טריטוריה לא מוכרת - להתנהל מול מורים, לקחת את הילדים לחוגים". 

משהו מההורות הפרטית שלך נכנס לסדרה?

"כן. הילדים שלי כבר יותר גדולים, אבל לפעמים אני מדבר עם הכותבים, והם לוקחים רעיונות מחוויות שעברתי, בעיקר בשנים שלא עבדתי. אבהות מצריכה הרבה סבלנות. אתה צריך לעבוד קשה כדי למצוא בך את התכונה הזו, ולא להיות קצר ומתוח כשאתה בסביבת ילדים שאומרים את מה שעל ליבם. אם אתה אומר משהו שפוגע ברגשותיהם, מיד תראה זאת על הפנים שלהם ותרגיש נורא. כשאתה עמוק בעניינים שלך, אתה יכול בקלות לפספס את הרגישות הזאת. אין לך אלא לפנות זמן לטובת היחסים עם הילדים ולזכור שמדובר בפרק זמן קצר בחיים, כי הם גדלים מהר מאוד.

"בתור הורה אני מרגיש שאני מתעסק כל הזמן בלרכוש זוגות נעליים לילדים. כפות הרגליים כל הזמן גדלות ומשתנות, אני לא מבין למה - אולי זה קשור לתזונה? (צוחק)"

אתה מההורים המגוננים?

"זה מעניין, כי הדבר הראשון שחשבתי עליו בעבודה על הסדרה הוא כמה ההורות הפכה לפוליטיקלי קורקט. אני מהאולד סקול. אמא שלי לימדה אותי לעשות רק מה שהיא אומרת, לא מה שהיא עושה בעצמה. וזה לא קיים יותר. היא גם תמיד סיפרה כיצד הוריה חינכו אותה 'עם החגורה'. אם זה היה קורה היום, הם היו יושבים בכלא.

"אבל זה לא שאנחנו באים לחנך הורים צעירים. אנחנו מתעסקים, למשל, בכל סוגיית ה־Wi-Fi, וברעיון לא לתת לילדים את הסיסמה, כדי למנוע מהם לשקוע בסמארטפונים ובטאבלטים. אני חושב שזו שיטה מאוד מוצלחת. בחיי האישיים אני לא אבא שמטיף מוסר בכוח, וזה עובר גם אל הדמות. אני בא להצחיק אנשים ולהשכיח מהם את הצרות לחצי שעה. בזה מסתכמת העבודה שלי. יש בסדרה הומור חדש שמדבר לקהל רחב. וזו המטרה של כולנו במקצוע".

איך זה לעבוד עם הילדים "שלך" בסדרה?

"איך אומרים - אף פעם אל תעבוד עם ילדים או עם בעלי חיים, כי הם גונבים את ההצגה (צוחק). זו פשוט תזכורת לעובדה שאני בא ליהנות. אני יכול להעיר או לעזור במקרים מסוימים - פה תיקח פאוזה, פה תדגיש את המילה הזאת. אבל הם מתנהגים יפה ומכבדים את כולם. את הילדים לא מעניין הרייטינג, לא משבצת השידור ומי מולנו, וגם לא אם הפסקת הצהריים מתקצרת. הם באים לעשות חיים על הסט. האמת, גם אני. מקצועיות ואתיקה הן מעל הכל, שמך הולך לפניך במקצוע הזה, ואם תהיה מניאק, שמך יוכתם מהר מאוד ותהיה מחוק".

•   •   •

מת'יו סטיבן לה־בלנק נולד ביולי 1967 במסצ'וסטס, בן יחיד לפול, מכונאי רכב ממוצא צרפתי־קנדי, ולפטרישיה, מנהלת משרד ממוצא איטלקי. הוריו התגרשו כשהיה בן 7, והוא גדל עם אמו. לאחר שסיים תיכון (יחד עם בן כיתתו, לואי סי.קיי), המשיך לקולג' מקצועי כדי להיות נגר. הוא התחיל את הלימודים ופרש אחרי סמסטר אחד, כדי לנסות את מזלו כדוגמן בניו יורק. 

"באחד מסופי השבוע, בחורה חמודה שהכרתי אמרה לי שיש לה אודישן והזמינה אותי להצטרף אליה", סיפר ב־1996 על תחילת דרכו בתחום. "הסוכן שלה החתים אותי וסידר לי פרסומות באופן מיידי (הוא לוהק לפרסומות לקטשופ היינץ, ליווייס וקוקה קולה; ד"כ). חשבתי לעצמי, 'זה קל, החרא הזה, אני הולך להיות כוכב אדיר!' זה כמובן לא ממש קרה. התגוררתי במוטל זול במשך כמה שנים. אבל החיים שלי הפכו להיות משהו מעל ומעבר לכל מה שיכולתי לצפות".

הפרסומות דחפו אותו להיות שחקן. הוא הופיע בקליפים של בון ג'ובי ואלניס מוריסט ובלהיט של טום פטי "Into The Great Wide Open", לצד ג'וני דפ ופיי דאנוויי. בתחילת שנות התשעים עבר ללוס אנג'לס ושיחק בכמה סדרות קומיות שלא שרדו, כולל ניסיונות כושלים להרים סדרה־בת ל"נשואים פלוס", סביב דמות פועל הבניין החתיך והלא חכם שהיה חבר של קלי באנדי בכמה פרקים.

אבל הדמות הזאת עזרה לו כשנבחן בתחילת 1994 לסיטקום המתהווה "חברים", לתפקיד ג'ואי טריביאני, בחור לא מבריק ממשפחה איטלקית שחולם להיות שחקן. לפניו נבחנו וינס ווהן והאנק עזריה, אבל לה־בלנק שבה את לב המפיקים וזומן לעוד ועוד אודישנים. אחרי האודישן השמיני והמכריע, שבו הקריא סצנה עם קורטני קוקס וג'ניפר אניסטון - קיבל את הג'וב.

במשך עשר העונות של "חברים" הוא היה מועמד שלוש פעמים לאמי ולגלובוס הזהב, אבל לא זכה. הניסיונות לפתח במקביל קריירה קולנועית לא ממש הצליחו, והוא הסתפק בתפקידים קטנים בעיבוד הקולנועי של "המלאכיות של צ'רלי" ובסרט ההמשך שבא בעקבותיו. לאחר שהפך לכוכב טלוויזיה יצא עם השחקנית קייט הדסון ועם נערת הפלייבוי טרי קופלי. ב־1998 הכיר את הדוגמנית הבריטית מליסה מקנייט, וכעבור חמש שנים נישא לה ואף אימץ את שני ילדיה מנישואיה הקודמים, טיילר (26) וג'קלין (22). לשניים בת משותפת, מרינה (13), שנולדה עם סיבוכים במוח וסבלה בילדותה מקשיים בהתפתחות.

"זו היתה תקופה חשוכה שעברנו", סיפר בעבר. "היא החלימה, למזלנו, כשהיא החלה לגדול. כיום, לבלות זמן במחיצתה זה הדבר הכי טוב שאני יכול לעשות. הקשר הנהדר בינינו הוא הדבר הנפלא ביותר בחיי. יצא לה לצפות ב'חברים', למרות שלהגדרתה, זו 'התוכנית של ג'ואי'". 

ב־2006 עלו נישואיו למקנייט על שרטון, נוכח דיווחים על כך שבגד בה והחל לבלות במועדוני חשפנות. השניים יישבו את הגירושים ללא תיווך עורכי דין, וחולקים חזקה משותפת על הבת הקטנה. לה־בלנק גם שומר על קשר עם ילדיו החורגים. הדבר הטוב היחיד שיצא לו מ"ג'ואי" הוא בת הזוג הבאה, אנדראה אנדרס, ששיחקה לצידו בסיטקום. הזוגיות ביניהם החזיקה שמונה שנים, עד 2015.  

יחסיו עם אביו פירנסו לא מעט כתבים בהוליווד לאורך השנים, וגם נכנסו לתסריט של "אפיזודס". "אבא שלי התחתן והתגרש איזה שמונה־תשע־עשר פעמים", סיפר לה־בלנק. "הוא חובב נשים. אני לא בקשר איתו, הוא לא היה חלק מהגידול שלי. הייתי מוכן לקבל אותו חזרה לחיי, אבל לעולם לא אשכח לו שזנח אותנו, זה משהו שמעסיק אותי מדי לילה כשאני שוכב לישון, וזה לא עושה לי טוב לבריאות".

האב פול, מצידו, לא נשאר חייב. "מאט הוא ממש לא הג'ואי שכולם אוהבים", אמר בראיון לצהובון "נשיונל אינקוויירר" לפני שנתיים. "הוא עדיין בני, אבל אני פגוע מהטיפוס שהוא הפך להיות. הייתי מעדיף שיהיה עני ושיתנהג כמו בן אדם. לא דיברנו שנים רבות, ואני לא חושב שזה ישתנה, אלא אם כן יגלה שאני גוסס או משהו. גם אם לא אראה אותו אי פעם זה יהיה בסדר". 

פול אף טען בראיון שבנו ניהל רומן סודי עם הקולגה מ"חברים", ג'ניפר אניסטון, בזמן שהיא היתה נשואה לבראד פיט. בתעשייה סבורים שהאב, שחי בדירה צנועה בפלורידה, מנסה להכפיש את שמו של בנו על רקע הפערים הכלכליים ביניהם.  

הונו של לה־בלנק מוערך ב־60 מיליון דולר, לא מעט בזכות ההכנסות מ"חברים". בשתי העונות האחרונות של הסדרה קיבלו כוכביה מיליון דולר לפרק, והם מקבלים עד היום רווחים מהשידורים החוזרים. לה־בלנק מחזיק בית בלוס אנג'לס וחווה בעיירה לוס אלמוס בניו מקסיקו, מרחק שעתיים מביתו.

•   •   •

לצד החזרה למשחק, לה־בלנק מנחה את תוכנית המכוניות הבריטית הפופולרית "טופ גיר", המשודרת בהצלחה זה 15 שנים. עבורו מדובר בשילוב אידיאלי של ביזנס ופלז'ר. 

"זו עבודה לא רעה להנחות תוכנית על מכוניות, שבזכותה אני מטייל בעולם", הוא אומר בגאווה. "כבר היינו שבוע בדרום אפריקה, שבוע במרוקו ושבוע באירלנד, מקומות שלא בהכרח הייתי מגיע אליהם אחרת, בוודאי לא על חשבון אחרים. תמיד התעסקתי עם כלי רכב, ובילדותי נהגתי לפרק ולהרכיב חלקים כל הזמן. אולי זה בגנים, כי אבי היה מכונאי".   

הוא מחזיק באוסף מכוניות מרשים. "יש לי בחניה פורשה, שמאוד נוח לי לצאת בה למכולת, אפילו שיש לה מנוע נדיר ועדין. יש לי פרארי 360 מודנה, שקניתי בימי 'חברים'. יש לי גם מרצדס בנץ עם מנוע טורבו מיוחד ופיאט משנות השמונים שעיצבה חברת 'בֶּרטון', שאחראית גם לדגמי למבורגיני. 

"יודע מה? יש לי גם בולדוזר בחווה, שקניתי כדי לסלול נתיבי רכיבה על אופנוע. מצאתי שאני גם נהנה ממנו ככלי רכב בפני עצמו. בפעם הראשונה שהתארחתי בתוכנית נהגתי בפורד אסקורט כחולה קטנה, שהתאהבתי בה ורכשתי במקום. חברים שלי צחקו, 'השתגעת? זה הרכב שאתה קונה?' ועניתי להם שיהיו בשקט. היא קטנה ושקטה, ונעים לי בה. 

"בשנה שעברה הוכרזתי כנהג־אורח המהיר ביותר שהיה בתוכנית במסלול לרכב בעלות סבירה, והוזמנתי למשדר מיוחד", הוא מספר. "משם נסללה הדרך להנחיה. הייתי אמור לנהוג באותו רכב, אבל הציעו לי דגם חדש ומשופר, והאמת שהוא באמת היה מהיר ועדיף. ומה רע לנסוע לגיחות קצרות לצלם באנגליה? אני נהנה מזה".

אחרי שרכש את האסקורט מ"טופ גיר" ונבחר להנחות את התוכנית, מצא לה־בלנק בתוכנית גם בת זוג חדשה: עוזרת הפקה בשם אורורה מאליגן (32), הצעירה ממנו ב־17 שנים.

מה הסוד להאריך ימים בקריירה?

"אני לא יודע אם נותרו לי עוד סודות, בשבילי זה תמיד היה להתמקד בעבודה ולהוציא את המיטב. חינכו אותי לעבוד קשה כל יום מחדש. קיבלתי פעם עצה משחקן ותיק לחפש תמיד את האמת בכל סצנה, וכך לעולם לא תהיה מנותק.

"כשאתה משחק אמיתי זה עובד, הן בקומדיה והן בדרמה. אני כמובן מעדיף קומדיה, כי זה כיפי ומאתגר לא פחות מתפקיד דרמטי. זו סיטואציה סביב יחסים וקונפליקטים, וכל השלבים שאתה עובר וכל השאלות שבהן אתה בוחן את עצמך. נוסף על כל זה אתה גם אמור להצחיק, להקפיד על התזמון הנכון, ושהכל ישתלב באופן מושלם.

"סדרת טלוויזיה היא שונה מסרט, שם אתה מקבל דמות לפרק זמן מוגדר של עלילה, עם התחלה, אמצע וסוף. רעיון ההמשכיות בסדרה תמיד משאיר את הסיפור פתוח. אתה מוכרח להאמין בכותבים, להתמיד בשיעורי הבית ולוודא שאתה בדרך הנכונה.

"חשוב גם להכיר לעומק את מי שאתה מגלם. אם הייתי מגלם שרברב, הייתי מתלווה לשרברב בחיים האמיתיים. למזלי אני מגלם קבלן, ועבדתי בבנייה לפני הפריצה כשחקן. זה מקל עלי שאני מכיר את המקצוע, וגם שאני יודע להחזיק פטיש ולדפוק מסמרים בקרש עץ בלי להיחתך".

יש משהו שלקחת איתך מהדמות של ג'ואי?

"אני המעריץ הכי גדול שלו. זו היתה תקופה נהדרת לגלם את הדמות. באחד הפרקים בסיטקום החדש שלי יש בדיחה על סנדוויץ', וזה מיד הזכיר לי את החיבה שלו לזלילת סנדוויצ'ים. תפסתי את עצמי לרגע ושאלתי, 'איפה אני נמצא? איזו סדרה זו בכלל?'"

dudic@israelhayom.co.ilטעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו