פרסום ראשון: הקשר נשבר

קשירה באמצעות ציוד מיוחד ובידוד בחדרים נעולים ואטומים של חולי נפש בבתי החולים הפסיכיאטריים בארץ, לעיתים למשך שבועות, חודשים ואף שנים, הם תופעה שכיחה בישראל, אשר סובלים ממנה על פי הערכות אלפי חולים ישראלים בכל שנה. הקשירות והבידודים התקיימו עד עכשיו גם ללא כל בקרה חיצונית של משרד הבריאות ובתי המשפט. ואילו כעת, ועדה מיוחדת שהקים לפני שנה מנכ"ל משרד הבריאות ממליצה על רפורמה דרמטית, שבמרכזה שורה של המלצות מהפכניות, ובראשן ההמלצה לאסור לחלוטין את הקשירות והבידודים של חולי הנפש בישראל. 

הוועדה ממליצה להתיר זאת רק במקרי חירום קיצוניים ובודדים ביותר של סכנת חיים, וגם אז רק לאחר שמוצו לחלוטין כל התחליפים, ובתנאי שהבידוד והקשירה יהיו תמיד לזמן מוגבל ביותר (רק עד 24 שעות בהוראת הרופאים בבית החולים) ובכפוף לבקרה חדשה הדוקה ומתמדת של מנהלי בתי החולים, הנהלת משרד הבריאות ובתי המשפט. ההמלצות הסופיות של הוועדה נחשפות כאן לראשונה.

הוועדה ממליצה ליישם את התוכנית באופן מיידי ושהתוכנית כולה תיושם בהדרגה בתוך שלוש שנים, וכבר בשנה הראשונה הדרישה תהיה להפחתה של 70 אחוזים בשיעור הקשירות והבידודים. הוועדה ממליצה שמשרד הבריאות יפעיל קמפיין ציבורי ותוכניות הסברה לציבור ולצוותים הרפואיים.

חדר בידוד בביה"ח הפסיכיאטרי "שער מנשה"

על פי הדו"ח, יישום המלצות הוועדה יבוצע, בין השאר, על ידי פרסום הוראות חדשות של משרד הבריאות ושינוי דרמטי בחוק הטיפולי בחולי נפש. על פי ההמלצות, כדי ליישם את הרפורמה משרד הבריאות והאוצר יצטרכו להעביר תקציבים חדשים לפסיכיאטריה לתוספת כוח אדם, להכשרות ולבינוי. הוועדה מזהירה כי אם המלצות הוועדה יישארו רק כהצהרות, ללא השקעה כספית של הממשלה, "השינוי יהיה זמני ושטחי בלבד". 

על פי הדו"ח, המערכת הפסיכיאטרית "במשך שנים הוזנחה על ידי משרד הבריאות". להערכת בכירים במערכת הבריאות, יישום המלצות הוועדה יביא למהפך דרמטי ביחס לכל חולי הנפש בישראל ויקדם באופן דרמטי את זכויות החולה והאזרח בארץ. אחד הפסיכיאטרים הבכירים בישראל אמר ל"ישראל היום": "אני מקווה שעכשיו נוכל להגיע למצב שבו לא יהיו כלל הגבלות של חולים מעבר למספר מועט של שעות, וגם זאת רק לעיתים נדירות".

ההמלצות החדשות הן חלק מדו"ח הסופי של הוועדה לצמצום הגבלות החולים (הקשירות והבידודים) שהוקמה במאי 2016 על ידי מנכ"ל משרד הבריאות משה בר סימן טוב. בוועדה חברים 13 חברים, ובראשה מכהן ד"ר בועז לב, נציב קבילות הציבור במשרד הבריאות. הוועדה קיימה עד עכשיו 17 פגישות, והדו"ח בן 50 העמודים מתוכנן להימסר ביום רביעי הקרוב בפגישה מיוחדת עם מנכ"ל משרד הבריאות. להערכת כמה מהחברים בוועדה, בדו"ח הרשמי והפומבי אשר יימסר למנכ"ל לא צפויים כבר שינויים משמעותיים.

הוועדה הוקמה רק הודות ללחץ ציבורי כבד, וזאת לאחר שפורסם במארס 2016 הדו"ח פורץ הדרך של ארגון "בזכות" (העמותה החשובה בארץ לקידום זכויות אדם של אנשים עם מוגבלויות) שחשף לראשונה את התופעה ההמונית של קשירות החולים בבתי החולים הפסיכיאטריים, וכן בעקבות החשיפה המהדהדת והמתמשכת של התופעה בשנה האחרונה בתוכנית הרדיו "סדר יום" עם קרן נויבך ברשת ב' (גם החתום מעלה היה שותף לשידורי התוכנית בנושא זה). 

הזעזוע הציבורי המשמעותי ביותר החל בעקבות החשיפה אצל קרן נויבך של מקרה של מטופלת, אשר נקשרה במאי 2016 באופן אכזרי ל־24 יום ברציפות במחלקה הפסיכיאטרית בבית החולים הממשלתי שיבא בתל השומר, וגם של 15 חולי נפש שמאושפזים בתאי בידוד במשך שנים ברציפות בבית החולים הפסיכיאטרי הממשלתי שער מנשה בעמק חפר.

מנכ"ל משרד הבריאות בר סימן טוב // צילום: נעם ריבקין פנטון

בדו"ח הוועדה מייחס היו"ר ד"ר לב ישירות את הקמת הוועדה ואת המלצותיה ל"טלטלה מקצועית תקשורתית וציבורית" בנושא הגבלות החולים ואומר כי הוועדה "נגעה באומץ באחת הסוגיות הכאובות של החברה בישראל". עוד אומר ד"ר לב כי לפי הניסיון בעולם, הפחתה דרמטית עד כדי ביטול כמעט מוחלט של התופעה "אפשרית ומעשית", והיא הופכת את המערכת הפסיכיאטרית לטובה והומנית יותר. עוד ציין כי התנאי למימוש הרפורמה הוא "מודעות לכבוד ולחמלה" מצד הצוותים הרפואיים והדגיש כי התופעה של הגבלות החולים היא רק "קצה הקרחון של מערכת הנמצאת במצוקה".

הוועדה קובעת, לראשונה בישראל, כי "עקרון היסוד המנחה הוא כי אין להגביל מטופלים באשפוז הפסיכיאטרי", וזאת מכיוון שאין לכך כל הצדקה ותועלת רפואית כלשהי ובשל ההשלכות הנפשיות הקשות מאוד של הקשירה והבידודים על החולים. 

הוועדה קובעת כי קשירות ובידודים של חולים יתאפשרו בישראל תמיד רק "כמוצא אחרון במצבים קיצוניים ובודדים", וזאת במצבים של סכנת חיים ו"רמת ודאות גבוהה לסכנה מיידית וחמורה לגופו או לחייו של המטופל, איש צוות או כל אחד אחר". על פי ההמלצות החדשות של הוועדה, בתוך בית החולים יהיה אפשרי במקרים הבודדים והקיצוניים להורות על קשירה או בידוד של חולה רק עד ל־24 שעות ברציפות לכל היותר, והוראה זו יוכלו לתת הרופא התורן הרופא הבכיר הכונן, מנהל המחלקה ומנהל ביה"ח (לכל אחד מהם זמן מוגבל של שעות). 

לאחר 24 שעות יהיה חייב מנהל ביה"ח למסור דיווח לראש שירותי בריאות הנפש במשרד הבריאות, שיהיה מוסמך לזמן מומחים לבדוק את המטופל ולהורות על העברתו לבי"ח אחר. עוד ממליצה הוועדה שהגבלת חולה בקשירה או בבידוד מעל 24 שעות תיחשב תמיד אירוע "חריג שבחריגים", הארכה כזו תחייב היתר מיוחד מוועדה פסיכיאטרית מיוחדת ולמטופל תהיה תמיד זכות ערעור לביהמ"ש המחוזי על החלטת הוועדה וביהמ"ש יצטרך לקיים דיון דחוף בערעור.

הוועדה המליצה עוד כי ייאסרו קשירה או בידוד של חולה כענישה או לצורך השלטת משמעת, וכי בזמן קשירה או בידוד יתאפשר תמיד לאפשר למטופל לאכול ולשתות, לצאת לשירותים ולמקלחת על פי צרכיו, לחלץ איברים בכל שעתיים, ולשמוע מוסיקה ולצפות בטלוויזיה כרצונו. המלצה נוספת היא ליידע תמיד את בני המשפחה של המטופל, וכי במהלך קשירה ובידוד יישב לצד המטופל איש צוות וישוחח איתו "בצורה מכילה וטיפולית".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו