אין חניה - יש תאי מעצר

חניה היא לרוב דבר מבוקש שלא מוותרים עליו בקלות, אבל במקרה של שופטי בית משפט השלום בירושלים - אלה ויתרו על חניותיהם הפרטיות במתחם לטובת בניית תאי מעצר נוספים בשטח שיתפנה, שיקלו במעט את הצפיפות והדוחק שמהם סובלים העצורים במקום.

החלטת השופטים החריגה, שמתפרסמת כאן לראשונה, נובעת כאמור ממצוקת הצפיפות, כמו גם מהתנאים הקשים בתאי המעצר. 

בית משפט השלום בבירה חולש לא רק על העיר הגדולה ביותר בארץ אלא גם על שטחי איו"ש, ובכל יום עוברים דרכו כ־120-90 עצורים. הסנגוריה הציבורית מתריעה כבר תקופה ארוכה על המצב הקשה של העצורים והפגיעה בזכויותיהם. בכירים בסנגוריה הגדירו לא אחת את התנאים במקום כ"לא אנושיים" והסבירו כי התאים קטנים, ובחלקם מחוסרי חלונות ואינם מתאימים למעבר של כמות עצורים כזאת. "כל מי שעובר סמוך לתאים יכול לחוש בצחנה ולהבחין בלכלוך. אלו לא תנאים מכובדים להחזיק בהם עצורים", אמרו הבכירים. אחד התאים הקטנים במקום משמש להפרדה או לבידוד ומתאים לאדם אחד או שניים. ממדיו הם כשל צינוק קטן, 1.4 מ' על 1.7 מ'. 

כעת, הנהלת בתי המשפט בשיתוף עם שירות בתי הסוהר, פנתה לעיריית ירושלים בבקשה לקבל מידע על פרטי המבנה, וזאת כדי להתחיל בהליכי תכנון במקום. היות שמדובר במבנה השייך לכנסייה הרוסית, ייתכן שיידרש ממנה אישור.

מבנה בית משפט השלום הישן שבמגרש הרוסים נבנה ב־1863 כחלק ממנזר רוסי, שימש בהמשך למגורי משלחות דתיות של הכנסייה הרוסית והוסב לבית המשפט העליון של הבריטים בארץ בתקופה המנדטורית. 

בעבר, העצורים היו מובאים מבית המאסר במגרש הרוסים לאולמות הדיונים כשהם באזיקים ובשלשלאות, ישירות מבית המעצר לאולם, וזאת מכיוון שלא היו חדרי המתנה בבית המשפט. 

לפני יותר מעשור הקצה בית המשפט שני אולמות משפט ולשכות והפך אותם לחדרי מעצר בתוך בית המשפט, כדי שהעצירים יוכלו להמתין בצורה מכובדת בתוך בית המשפט ולא לעבור ברחוב באזיקים ובשלשלאות. חדרי ההמתנה הכילו מקום לכ־50 עצורים.

אלא שכיום לא ניתן להקצות עוד אולמות, לכן הוחלט שארבעה שופטים בכירים, ובהם נשיא בית משפט השלום, יוותרו על מקום החניה שלהם בחצר בית המשפט. במקום סככת החניה יוצב מבנה יביל שישמש חדרי מעצר ואשר יוכל להכיל עד 50 עצורים. מדובר בהפחתה משמעותית של הצפיפות במקום. 

יצוין כי בשנה וחצי האחרונות בית משפט השלום עבר מקצה שיפוצים בעלות של מאות אלפי שקלים. החצר הפנימית חודשה לרווחת באי המקום, כניסה חדשה מקצרת את זמני ההמתנה בתור ומזכירות מחודשת מעניקה שירות מהיר יותר לכ־300 אנשים ביום. 

כמו כן, המסדרונות הפכו לתערוכות קבע לצילום של בית הספר בצלאל ומכללת הדסה.

מעיריית ירושלים נמסר כי "מדובר בבקשת מידע בלבד על מנת לדעת מהם קווי הבניין ומה התב"ע החלה במקום. מעבר לזה, לא התקבלה בקשה נוספת להוצאת היתר או כל בקשה אחרת".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו