חמור: תשתיות לקויות בחדרי הניתוח

חדרי הניתוח פועלים בצורה לא יעילה והתורים מתארכים: חדרי הניתוח בבתי החולים הממשלתיים מנוצלים רק בשליש משעות היממה, והמבקר מעריך שניצול נכון של שעות הפעילות הקיימות היה מוסיף עוד 2000 ניתוחים למערכת.

המבקר יוסף שפירא בחן את פעילות חדרי הניתוח בכלל בתי החולים ובפרט בבילינסון, נהריה ו-וולפסון ואת הפיקוח עליהם במשרד הבריאות. הממצאים מטרידים. בתי החולים אינם מנצלים ביעילות תשתיות טכנולוגיות יקרות - חדרי ניתוח וציוד רפואי וכך נוצר "צוואר בקבוק" במערכת הבריאות והארכות תורים. המבקר מתריע שחוסר תכנון פיקוח וניצול יעיל גורמים ל"הוצאות מיותרות ובזבוז של משאבי המדינה - משאבים כלכליים, משאבי כוח אדם והתשתיות עצמן".

מחסור בכוח אדם גורם גם הוא לניצול חלקי של חדרי הניתוח הקיימים: ישנו מחסור של כ-150 מרדימים חדשים בשנה ומחסור באחיות חדרי ניתוח. בוולפסון, בשל מחסור בכוח אדם, לא נכללו בתוכנית הניתוחים השבועית אחד או שניים מעשרה חדרי הניתוח.

בבלינסון לא הקצו 1-5 מחדרי הניתוח. עם זאת בבית החולים הסבירו שמדובר בבית חולים שמבצע השתלות איברים רבות ויש להשאיר חדרים פנויים.

גם התשתיות הלקויות גורמות להשבתת חדרי ניתוח. בבית החולים בנהריה נמצא שדלתות חדרי הניתוח אינן נסגרות הרמטית ויש נזילות בצנרת בחדר ההתאוששות. בוולפסון הושבת חדר ניתוח לזמן ממושך משום שמנורת חדר הניתוח לא היתה תקינה. בחדרים אחרים יש מנורות שחלקים מהן מתפוררים לפעמים מעל המנותח, שולחן ניתוחים בחדר אחר ישן ונתקע ויש צורך לטלטל את המטופל כדי להעבירו לתנוחה הרצויה.

 "בבתי חולים אחדים, הן ממשלתיים והן של הכללית, חדרי הניתוח מיושנים מאוד ולהם תשתיות שאינן עומדות בסטנדרטים העכשוויים והם אינם ממוגנים לעתות חירום כנדרש". כותב המבקר שפירא ומציין שלמשרד הבריאות אין כלל תוכנית אב לבינוי חדרי ניתוח חדשים.

מבקר המדינה יוסף שפירא // צילום: נעם רבקין פנטון

בכל אחד מבתי החולים שנבדקו אלפי שעות אינן מנוצלות לביצוע ניתוחים. תחילת יום הניתוחים מתקצרת בחצי שעה עקב איחורים והפעילות בהם מסתיימת בשעה 14:00 ולא בשעה 15:00 כנדרש.

מערך ניהול התורים "כושל" ואלפי שעות אינן מנוצלות לביצוע ניתוחים. פעמים רבות ניתוחים אינם מתחילים ב-7:30 אלא ב- 8 בגלל ישיבות מחלקה שמתארכות. בבילינסון, בוולפסון ובנהריה יותר מ-90% מהמנותחים הראשונים של הבוקר נכנסו באיחור של יותר מ-40 דקות, וכ-50% מהמנותחים נכנסו באיחור של שעה בממוצע. עוד נכתב כי "משרד הבריאות השלים עם כך ששעת סיום פעילות חדרי הניתוח תהיה מעט לאחר השעה 14:00".

המבקר מעריך שמדובר ביותר מאלפיים ניתוחים בשנה שלכאורה ניתן היה לבצע לו עמדו בתי החולים בפרקי הזמן הנדרשים - תחילת עבודה וסיומה בזמן, הקפדה על פרק זמן קצר בין ניתוח לניתוח ועוד. למשרד הבריאות אין מידע על אורך התורים לניתוחים, למרות שהתחייב כבר לפני שלוש שנים לאסוף אותו.

אך על פי מערכת הנתונים של הכללית, לסוף יוני 2016 היו כ-50,000 ממתינים לניתוחים בכל בתי החולים שלה. עוד עולה מהנתונים כי זמן המתנה ממוצע לניתוח בדרום הארץ ובצפונה הוא כ-120 ימים, זמן המתנה ממושך יותר מאשר במרכז הארץ העומד על 75 ימים בממוצע .

התורים המתארכים גורמים להסטת מטופלים לחדרי הניתוח שבבתי החולים הפרטיים. שיעור הניתוחים שמתבצעים בבתי חולים פרטיים כפול משיעור חדרי הניתוח: למרות שחדרי הניתוח הפרטיים מהווים 11 אחוז מכלל חדרי הניתוח בישראל, התבצע בהם ב-2014 להערכת המבקר, 23 אחוז מכלל הניתוחים.

בסוף שנת 2015 סיכמו משרד הבריאות ומשרד האוצר שיש לתקצב תכנית לקיצור תורים. לפי התכנית, הממשלה תקצה סכום כולל של כ-880 מיליון שקל לקיצור תורים אך המבקר מציין שלא נקבעו הקריטריונים לתוכנית והיא אינה פועלת.

התוכנית מיועדת בין השאר להפעלה של חדרי הניתוח בשעות אחר הצהריים. המבקר מצא כי בשיבא מפעילים בשעות אחר הצהריים שבעה (כמחצית) מ-16 חדרי הניתוח באמצעות ססיות (תשלום נוסף), ברמב"ם כעשרה מ-12 החדרים, ואילו בוולפסון כשלושה חדרים וחצי מתוך עשרה, בברזילי שניים מתוך שבעה, בבני ציון 1.3 מתוך שישה, ואילו ביוספטל לא מפעילים כלל חדרים באמצעות קיצור תורים.

תגובת משרד הבריאות:

בנושא חדרי הניתוח - בעקבות דו"ח מבקר המדינה מוקמת על ידי משרד הבריאות ועדה רב תחומית שכוללת נציגי הרגולטור, נציגי הגופים המרכזיים במשק האשפוז ונציגי האיגודים המקצועיים והמועצות הלאומיות. מטרתה בניית דו"ח שיבצע מיפוי עומק של ניהול תהליכים ותפעול חדרי ניתוח ובכלל זאת מתן התייחסות לזימון תורים, נהלים וסטנדרטים, בטיחות המטופל, בינוי ותשתיות, תקינה וכוח אדם והתייחסות לתמחור פרוצדורות במערכת, וזאת בין היתר תוך בחינת ממצאי הוועדות שדנו בנושא בעבר וניתוח המודלים הקיימים בארץ ובעולם.

בנושא זמני המתנה לניתוחים - החל מינואר 2015 קיימת דרישה לדוח המדד למינהל איכות שירות ובטיחות הטיפול במשרד. מתבצעת עבודה של המנהל לאיכות שירות ובטיחות במשרד מול בתי החולים. במקביל משרד הבריאות עורך מחקר על דחיית ניתוחים באשפוז, תחת האגף לשירות. המחקר עדיין מתנהל. יש לציין שפונקציית הייצור של מערך חדרי הניתוח משתנה מאוד בין בתי החולים, והבקרה על מערך זה חייבת להיעשות מתוך הכרות מעמיקה עם אופי ותמהיל הפעילות של בית החולים. האגף לפיקוח על מערך האשפוז שהקים המשרד כחלק מהבנות הסכם בריאות-אוצר, יהווה זרוע רגולטורית שתאפשר בקרה שוטפת של ביצוע הכללים וההנחיות שיגזרו ממסקנות הועדה. 

כמו כן הטמעת מערכת ממוחשבת שתגבה ותלווה את תורת ההפעלה, היא צעד הכרחי, תוך הבנה כי הטמעה של דיווח אחיד לפעילות מסוג זה היא תהליך מורכב הצורך משאבי זמן וכוח אדם מצד גורמים שונים במשרד ובבתי החולים. כפי שמציין המבקר נכונה, לא קיימת למשרד תכנית אב סדורה המתייחסת לכמות חדרי ניתוח נדרשים לנפש, יחד עם זאת, יש לציין כי לא קיימת מוסכמה רפואית הקובעת ומגדירה תקן נדרש של חדרי ניתוח לנפש. גם נושא זה יונח על שולחן הוועדה. משרד הבריאות יבחן במסגרת הועדה הרב מקצועית גם את נושא ניצולת ותפוקות חדרי הניתוח כחלק מהמהלך הכולל של טיוב הפעלת משאב זה. בעקבות כך יקבעו סטנדרטים זהים לכלל המערכת.

התייחסות יו"ר איגוד הרופאים המרדימים פרופ׳ בני דרנגר לדו"ח: "מזה זמן רב אנחנו מתריעים על מחסור הולך וגדל ברופאים מרדימים, שמורגש במיוחד בבתי החולים בפריפריה. על פי מחקרים שערכנו, קיים מחסור של 300 רופאים מרדימים בישראל, מחסור שייצור צוואר בקבוק בחדרי הניתוח - וגם בהליכים רפואיים המבוצעים מחוץ לחדר הניתוח ומצריכים שירות של רופא מרדים. קידום רפורמות חשובות שיוזמת המדינה האמורות לקצר את זמני ההמתנה לניתוחים, כגון רפורמת המשמרת השנייה, מחייבת הזרמת משאבים משמעותית לעידוד הגדלת מספר המבקשים להתמחות במקצוע החשוב והמאתגר שהוא רפואת ההרדמה, ולהגדלת התמריצים לעבודת הרופאים בעבודת אחר הצהריים, מעבר לשעות העבודה".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו