אנחנו במפה. 1977: מכבי תל אביב זוכה בגביע אירופה לאלופות וטל ברודי טובע את הביטוי "אנחנו במפה ואנחנו נשארים במפה"

סוף עידן

הזכייה של מכבי תל אביב בגביע אירופה, הזכיות של ישראל באירוויזיון, הכתף החשופה של ריטה וזוהר ארגוב שמספר על התמכרותו לסמים - הערוץ הראשון סיפק לאורך השנים עשרות רגעים היסטוריים שנצרבו בציבוריות הישראלית • עם סגירתה של רשות השידור, ראוי להיזכר

סמוך למגדלים המפוארים שנבנו ברחוב הארבעה בתל אביב, נמצא גם המבנה הקטן והמיושן שמאכלס את "קול ישראל" ואת אולפני הערוץ הראשון ברחוב לאונרדו דה־וינצ'י. בשער הזה עברו לאורך השנים המוני עובדים, מרואיינים, אורחים ואפילו סטודנטים שחלמו להשתלב בתחום התקשורת. המקום הזה סיקר הרבה מאוד רגעים היסטוריים. 

אתמול המקום היה שומם. העובדים לא הגיעו, המזנון לא פעל. החיים היחידים שנצפו במבנה היו של החתולה שחיפשה צל. בחניון חנתה ניידת השידור הלבנה עם הכיתוב הכחול המפורסם - אותה ניידת שהנציחה רגעים חשובים בהיסטוריה של מדינת ישראל. רשות השידור סיימה את שידוריה, אחרי 49 שנות שידור של הערוץ הראשון ו־69 שנות שידור של קול ישראל. החל מיום שני יתחיל לפעול תאגיד השידור החדש "כאן", שמחליף את רשות השידור.

ב־14 במאי 1948 התקיים השידור הראשון של קול ישראל, שהעביר בשידור חי את הכרזת העצמאות של דוד בן־גוריון. עוד קודם לכן היה קיים רדיו עברי. הרדיו המחתרתי של ארגון ההגנה החל את דרכו במארס 1940, ותחנת "קול ירושלים" שידרה עוד קודם לכן, במסגרת המנדט הבריטי, מאז מארס 1936. עם קום המדינה הפכו שתי התחנות יחד ל"קול ישראל".

20 שנה לאחר מכן, במאי 1968, התקיים השידור הראשון של הערוץ הראשון: שידור חי של מצעד צה"ל ביום העצמאות בירושלים. עיקר הפעילות של הערוץ הראשון נעשה מהבניין המפורסם ברוממה בירושלים.

בימיו הראשונים הוא נקרא "ערוץ 1" ובהמשך, עם הקמת הטלוויזיה הרב־ערוצית, הוא מותג מחדש בשם "הערוץ הראשון". כארבעה חודשים לאחר שהתחיל לשדר שודרה מהדורת החדשות הטלוויזיונית הראשונה בישראל: "מבט לחדשות". את המהדורה הראשונה הגיש חיים יבין, שנשאר בתפקיד 40 שנה - תפקיד שזיכה אותו בתואר "מר טלוויזיה". 

מר טלוויזיה. חיים יבין הגיש את המהדורה הראשונה של "מבט לחדשות" ב־1968, והמשיך לעשות זאת 40 שנה // צילום: משה מילנר

כערוץ טלוויזיה יחיד זכה הערוץ  במשך שנים ארוכות לעשרות אחוזי רייטינג. בימיו הגדולים הספיקה הופעה של שלוש דקות באחת התוכניות כדי להפוך לכוכב המדובר של המדינה. מי שחוותה זאת על בשרה היתה תלמידת בית צבי אלמונית ששמה ריטה יהאן־פרוז, שהשתתפה לראשונה בקדם אירוויזיון ב־1986 עם השיר "שביל הבריחה". היא אמנם סיימה רק במקום החמישי אבל ביום שאחרי מדינה שלמה דיברה על הופעתה, וזו היתה יריית הפתיחה לקריירה ארוכת שנים.

 דוז פואה. 1979: גלי עטרי ולהקת חלב ודבש זוכים במקום הראשון באירוויזיון, שמתקיים לראשונה בירושלים, עם השיר "הללויה" // צילום: משה מילנר

במקביל, פעלו שמונה תחנות רדיו, שהמצליחה בהן היתה רשת ב' של קול ישראל. מהדורת החדשות של הרשת הפכה למזוהה במיוחד בזכות אות הפתיחה והקריינות של מלאכי חזקיה, שמירה אימבר ועוד. שתי תחנות המוסיקה הגדולות היו רשת ג' (שלימים התחילה לשדר רק מוסיקה ישראלית) ו־88FM, שבשנים האחרונות הפכה אלטרנטיבה מצוינת לחובבי מוסיקה איכותית. לאורך השנים ניהלו את רשות השידור מנכ"לים רבי עוצמה, ובהם יצחק לבני, מוטי קירשנבאום, יוסף (טומי) לפיד, מוטי שקלאר, יוסף בראל, יוני בן־מנחם ועוד. 

קוליפורמים בחומוס

במשך עשרות שנים שימש הערוץ הראשון מדורת השבט הבלתי מעורערת של צופי הטלוויזיה בישראל, וככזה סיפק אינספור רגעים היסטוריים. כך, למשל, היה עם התפטרותו של ראש הממשלה יצחק רבין ב־1977, שהתייצב מול המצלמות בתוכניתו של יעקב אחימאיר והודיע בשידור חי כי הוא מתפטר בשל פרשת הדולרים. 

באותה שנה הונצח רגע היסטורי נוסף בערוץ 1: מכבי ת"א לקחה את גביע אירופה לאלופות, אחרי שניצחה בחצי הגמר את צסק"א מוסקבה. בתום המשחק אמר ברודי את המשפט שילווה אותו שנים אחר כך: "אנחנו במפה ונשארים במפה, לא רק בספורט, בהכל". 

שנתיים לאחר מכן זכתה ישראל באירוויזיון שהתקיים בירושלים. גלי עטרי ולהקת חלב ודבש ביצעו את "הללויה" על רקע התפאורה המיוחדת שהוקמה לכבוד התחרות - ולקחו את המקום הראשון, כשהמעמד המרגש משודר בערוץ הראשון.  

ובכלל האירוויזיון היה אחד התשדירים המזוהים ביותר עם הערוץ. גם זכייתה של דנה אינטרנשיונל ב־1998 בתחרות שודרה בערוץ. התמונה שזכורה מאז היא של דנה פורשת את זרועותיה בז'קט הנוצות של ז'אן פול גוטייה. לדברי אינטרנשיונל, בשבילה הערוץ הראשון הוא קודם כל התוכנית "סיבה למסיבה" של רבקה מיכאלי, שבה הופיעה את הופעתה הטלוויזיונית הראשונה. "היום קצת מוזר להבין את זה, אבל אז מפיקי התוכנית לא הסכימו שמישהי כמוני תשתתף בתוכנית", מספרת דנה. "רבקל'ה נלחמה עלי והבטיחה לכולם שלא מדובר בגימיק אלא בזמרת של שנים, וכל החיים אני אודה לה על זה". 

תוכנית התחקירים "כלבוטק" של רפי גינת היתה אחת הפופולריות ביותר בערוץ. ב־1981 שודר אחד התחקירים הזכורים ביותר בציבוריות הישראלית: תחקיר החומוס שחשף את הצופים למונח "קוליפורמים". גינת סיפר אתמול כי "חומוסיות התמוטטו בגלל התחקיר והתקשורת סערה".

רגע משמעותי נוסף בתולדות הערוץ היה ב־1987, כשמלך הזמר המזרחי זוהר ארגוב התראיין בתוכנית האירוח של מני פאר. הוא סיפר על ההתמכרות שלו לסמים. הביקורות על הראיון לא איחרו לבוא בטענה שמצבו הרגיש של ארגוב נוצל לטובת התוכנית. 

הצופים נוטשים

ההידרדרות ברייטינג ובתהילתו של הערוץ הראשון החלה ב־1993, כשעלה לאוויר הערוץ הניסיוני של ערוץ 2. בשנים האחרונות המגמה רק גברה. בערוצים המסחריים שודרו תוכניות ריאליטי מושקעות והערוץ הראשון הפך בעיני רבים למיושן. כך, למשל, מהדורת "מבט" האחרונה זכתה לרייטינג של 4.4 אחוזי רייטינג. במקביל, חלה פגיעה בנתוני ההאזנה לרדיו לאחר הקמת גלגלצ ותחנות הרדיו האזוריות, שגנבו לא מעט מאזינים. 

לאחר שוועדות שונות המליצו על רפורמות ברשות השידור, ב־2014 הועבר חוק שהחליט לסגור את רשות השידור, להפסיק את גביית האגרה שמימנה את שידורי הרשות ולהקים תאגיד שידורים ציבורי חדש. 

שלשום הופסקו שידורי הערוץ הראשון ואתמול הופסקו שידורי קול ישראל. המגיש יגאל רביד אמר אתמול: "אני רוצה לשים בצד את הסיבות שהביאו אותנו ליום הזה ולהגיד תודה על ההזדמנות להגשים חלום ולעשות מה שאני אוהב". 

•   •   •

כשסטימצקי ושטרייכמן השלימו

שרי רז היתה כתבת התרבות של הערוץ הראשון במשך שנים רבות, וצברה חוויות בלתי נשכחות

שרי רז היתה בערוץ 1 מיומו הראשון. "סיקרתי כל מיני נושאים בהתחלה, ולאחר כמה שנים בחרתי להתמקד בתרבות ובמקביל הגשתי את מבט עד 1993, אז חיים יבין התחיל להגיש לבד. נשארתי כתבת תרבות", היא מספרת.

במהלך השנים שלה בערוץ הראשון עשתה רז מאות כתבות וראיינה מאות אנשים. כמה מהם נחקקו בזיכרונה כחוויות יוצאות דופן.

 "יום אחד באתי לצלם בפילהרמונית, ואמרו לי שצריכה לבוא זמרת בעלת שם", היא מספרת. חיכינו וחיכינו, והיא לא הגיעה. בינתיים ראיתי בצד אישה לבושה שמלה דהויה, נראתה כמו מישהי מצוות הניקיון של היכל התרבות. ואז פתאום האישה הזו עולה על הבמה כשארנק בידה. היא פתחה את הפה ואנחנו התעלפנו. לא רק זה שהיינו המומים אלא שנשברו זכוכיות בהיכל התרבות בשל העוצמות הבלתי הגיוניות שלה. זאת היתה זמרת האופרה הספרדייה מונסראט קאבאייה. לא רצינו לעזוב את החזרה. לא היתה לי חוויה כזאת מימיי". 

כתבה אחרת שזכורה לה במיוחד היתה על הציירים שטרייכמן וסטימצקי. "במשך 30 שנה הם לא דיברו ביניהם", היא מספרת. "אף אחד לא זכר למה, אבל אני החלטתי להשכין שלום ביניהם. החלטתי שאני מראיינת אותם יחד. כולם אמרו לי שאין סיכוי, אבל הצלחתי להפגיש ביניהם, וכמו שני ילדים הם מיד ניגשו להתעסק עם המכחולים והתחילו לדבר זה עם זה. זה גרם לי אושר". 

מאיה כהן

 

 

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו