רשלנות רפואית "בלתי נסלחת", "התרשלות רפואית חמורה שגרמה לאסונה של המנותחת", ו"סידרת כשלים והתרשלויות בלתי נסבלים אשר הדעת מתקשה לקבלם". כל אלה, כך קבעה באחרונה השופטת דליה גנות מביהמ"ש המחוזי בת"א, גרמו לחולה בת 75, שעברה ניתוח ראש להסרת גידול סרטני בבית החולים העירוני־ממשלתי איכילוב, לפגיעה מוחית קשה מאוד ובלתי הפיכה.
מאז הניתוח, שבוצע בשיטת הניתוח בערות, שבה האזור המנותח במוח מורדם בהרדמה מקומית והחולה עצמו ער במהלך הניתוח - שיטה המאפשרת שיחה עם המנותח בזמן הניתוח במטרה לצמצם פגיעה בתפקודי המוח - החולה משותקת, אינה מדברת ומאושפזת במוסד סיעודי.
הקביעות בפסק הדין, שנקבעו נגד בית החולים ונגד הרופא המנתח פרופ' צבי רם, מבכירי מנתחי המוח בישראל ומנהל המערך הנוירוכירורגי באיכילוב, הן חריגות ויוצאות דופן בחומרתן בפסקי דין ברשלנות רפואית בישראל.
השופטת פסקה כי על בית החולים לשלם לתובעת ולמשפחתה פיצויים בהיקף של כשלושה מיליון שקלים, כולל פיצויים של כ־900 אלף שקלים בעבור כאב, "סבל גדול מנשוא" ועוגמת נפש עצומה לחולה ולמשפחתה.
בפסק הדין, המתפרסם כאן לראשונה, קבעה השופטת כי הרשלנות הרפואית היתה ל"אורך כל הדרך, החל ממתן אינפורמציה חלקית לחולה בהתייחסות לאפשרויות הטיפוליות העומדות בפניה, דרך אי־בחינת התאמתה לניתוח בערות, הימנעות מביצוע בדיקות הדמיה הכרחיות לצורך תכנון הניתוח, הימנעות מבדיקות מסוגלותה לעמוד בניתוח בערות, אי־התייחסות להשתוללותה במהלך הניתוח, סיומו בכריתת הגידול 'במהירות ובפיסות', מעקב רשלני אחר מצבה של החולה לאחר הניתוח וכלה בשיהוי עצום ובלתי נתפס בביצוע הניתוח השני".
השופטת קבעה עוד כי ההתנהלות הרפואית בטיפול בחולה התובעת היתה "רשלנית, בלתי סבירה ומנוגדת לחלוטין לפרקטיקה הרפואית הידועה והמקובלת. לעניות דעתי, אין כל ספק בדבר קיומו של קשר סיבתי רפואי ומשפטי ישיר בין מצבה הרפואי של התובעת לבין ההתנהלות הרפואית".
התביעה נגד בית החולים איכילוב הוגשה בנובמבר 2013, בעקבות הניתוח שבוצע על ידי פרופ' צבי רם בינואר 2010. את התביעה הגישו החולה המנותחת, בעלה ושתי בנותיה (ששמם נותר חסוי בפסק הדין), והיא התנהלה במשך כארבע שנים על ידי עורכי הדין שי פויירינג ונמרוד הלוי. בפסק הדין קיבלה השופטת את כל הטענות שהעלו עורכי הדין נגד פרופ' צבי רם ואיכילוב.
"הרופא גילה אדישות"
בפסק הדין הועלתה ביקורת נוקבת ביותר על הרישום החסר מאוד בתיק הרפואי של המנותחת. השופטת התריעה על "דלותה ואפסותה של הרשומה הרפואית הנוגעת לתובעת. למעשה, הרשומה דלה וחסרה עד כי לא ניתן לדעת איך באמת טופלה בזמן אמת, אם בכלל". השופטת ציינה כי פרופ' רם עצמו נאלץ להסכים בעדותו בדבר "הצורך הדחוף בעשיית בדק בית בנושא הרשומות הרפואיות" באיכילוב.
על פי פסק הדין, בדצמבר 2009 התגלה אצל המנותחת גוש סרטני במוח בקוטר 25 מ"מ, שנחשד כגרורה של גידול סרטני שממנו סבלה 15 שנים קודם לכן. בעקבות זאת נפגשה החולה עם פרופ' רם במרפאתו הפרטית, שקבע אז כי עליה לעבור בהקדם ניתוח להסרת הגוש, "משום שאחרת היא עלולה להתעוור או למות בפתאומיות". פרופ' רם החליט כי הניתוח יבוצע בערות, ואמר כי החולה צפויה להשתחרר מביה"ח כארבעה ימים לאחר הניתוח.
השופטת קבעה כי פרופ' רם לא הציג בפני המנותחת אפשרויות טיפול אחרות במקום הניתוח, ובכלל זה את האופציה של הקרנה במקום הניתוח, וקבעה כי "ברור שבטיפול קרינתי לא היה נגרם הנזק הנורא שנגרם לתובעת במהלך הניתוח ולאחריו". עוד קבעה השופטת כי פרופ' רם אישר בחקירתו כי "לא היתה לו כל התלבטות לגבי ביצוע הניתוח בערות, עובדה המסבירה את אדישותו וחוסר העניין שגילה בבדיקת מסוגלותה לעבור את הניתוח, וזאת בניגוד גמור ומוחלט להנחיות שהותוו על ידיו הוא ומפורטות במאמריו".
כאמור, הניתוח בוצע ב־3 בינואר 2010 על ידי פרופ' רם בחדר הניתוח באיכילוב. על פי פסק הדין, בשלב מסוים של הניתוח החלה החולה לצעוק ואף השתוללה מאוד, אולם גם אז לא הורדמה באופן מלא, אף על פי "שכל הדיוט מבין שהסיכויים של ניתוח כה עדין ומוסכן להצליח, עולים לאין שיעור כאשר המנותח רגוע ושקט והמנתח מנהלו ברגיעה", כך השופטת.
השופטת קבעה עוד כי היתה זו חובתו של פרופ' רם לעבור להרדמה מלאה, ופסקה כי הניתוח בוצע ברשלנות כאשר פרופ' רם המשיך את הניתוח בערות וכרת את הגידול "במהירות ובפיסות", התנהלות שחרצה את גורלה של התובעת, מאחר שהכריתה המהירה "באה על חשבון ניהול ניתוח ברגיעה תוך הפעלת שיקול דעת זהיר".
"השגחה רשלנית"
השופטת העלתה ביקורת נוקבת גם על נושא ההשגחה לאחר הניתוח הקשה, וקבעה כי זו היתה "רשלנית ביותר והיוותה את 'המסמר האחרון' בפגיעה המוחית הקשה שנגרמה לתובעת". על פי פסק הדין, "איש לא טרח לדווח לצוות בחדר ההתאוששות כי מדובר בניתוח קשה מאוד, המעקב לאחר הניתוח עמד בניגוד לכל פרקטיקה רפואית מקובלת, עד שבאיחור רב בוצע אצלה ניתוח נוסף להחדרת נקז לדימום, ניתוח שבוצע על ידי שני מתמחים בשנת התמחותם השנייה".
מביה"ח איכילוב נמסר בתגובה כי "פרופ' צבי רם הינו אחד ממנתחי המוח החשובים והמוערכים בעולם, שעושה ימים ולילות למען הצלת חולים קשים מאוד בתחום שכרוך לעיתים בסיכונים שאינם ניתנים למניעה. בית החולים שוקל צעדיו בנוגע למיצוי הליכי ערעור בנוגע לפסק הדין ולקביעותיו החריגות".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו