ארבעה מועמדים, בילבול גדול

צרפת לא זוכרת מערכת בחירות מטורפת שכזו, ולו מן הסיבה הפשוטה שכנראה לא היתה כזו בעבר; מערכת בחירות שבה ארבעה מועמדים יכולים לראות עצמם, אחרי הסיבוב הראשון ביום ראשון, בקו הגמר ב־7 במאי, מרחק פסיעה מהנשיאות. שיעור מצביעים נמוך יכול אפילו לגרום לסנסציה ולשלוח את הרפובליקה החמישית לגיליוטינה, אם ימין קיצוני ושמאל קיצוני יגיעו לקו הגמר. סיוט, שאיתו פתחו אתמול ערוצי הטלוויזיה בצרפת את מהדורות החדשות. 

האם סיבוב שני עם מועמדת הימין הקיצוני מארין לה פן ומועמד השמאל הקיצוני ז'אן לוק מלנשון הוא אופציה אפשרית? הכל על השולחן.

לה פן, מנהיגת מפלגה גזענית ואנטישמית, ומלנשון, המועמד שסירב לגנות את המפגינים המוסלמים שניסו לפגוע בבית הכנסת בסארסל ורואה בישראל לא יותר ממדינה קולוניאליסטית - הם הסיוט של יהודי צרפת. "ישראל צריכה לצפות לגל עלייה גדול אם לה פן ומלנשון יהיו בסיבוב השני", אומר ל"ישראל היום" ז'ראר פאריינטי, לשעבר סגן נשיא הקרי"ף (ארגון הגג של יהודי צרפת).

בינתיים, באיטיות אבל בבטחה, מצליח ראש הממשלה לשעבר, פרנסואה פיון, לעלות בסקרים למרות סערת המשרות הפיקטיביות של אשתו ושני בניו שבה הסתבך. אתמול זכה מחדש בתמיכת חבריו מהימין המסורתי, ובעיקר יריבו בפריימריז אלן ז'ופה, שהצטרף אליו בביקור במפעל תעשייתי בפאריס. גם הנשיא לשעבר ניקולא סרקוזי נתן לו שלשום רוח גבית ופנה לעם בצרפת לתמוך בראש ממשלתו לשעבר.

כולם "אנטי־שיטה"

אל מול השלושה שהוזכרו, חשוב לזכור כי היתרון עדיין נתון בכלל למועמד המרכז־שמאל־ימין הצעיר עמנואל מקרון, שמוביל למרות גילו הצעיר (39). הוא זוכה בסקרים האחרונים ל־23.5 אחוזים לעומת 22.5 ללה פן, 19.5 לפיון ו־18.5 למלנשון. 

ויש עוד מועמד אחד - בנואה המון, מועמד הסוציאליסטים - שזוכה רק ל־7.5 אחוזי תמיכה. אתמול בכיכר הרפובליקה היה מביך לראות רק קומץ (פחות מ־5,000) שבאו לעצרת הגדולה האחרונה של המון. חודש לפני כן הביא מלנשון עשרות אלפים לאותה כיכר.

כמו הלייבור בבריטניה ובהולנד והדמוקרטים בארה"ב - גם בצרפת השמאל בצרות. איזה מזל שיש לו את מלנשון שנתפס כבר במשך שנים כמנהיג האנטי־שיטה - מאוד באופנה היום בעולם.

והוא לא לבד. הדבר המדהים בצרפת הוא עד כמה כל המועמדים מנסים להציג עצמם כמועמדי ה"אנטי־שיטה". כל אחד מהם מנסה להציג את מועמדותו כאחת שתוביל את הרפובליקה ל"מהפכה צרפתית" חדשה גירסת 2017. אבל אם מלנשון ולה פן שואפים להוציא את צרפת מהאיחוד האירופי ומגוש היורו - הרי פרנסואה פיון ועמנואל מקרון נתפסים כמהפכנים יציבים. הימור בטוח יותר. השאלה הגדולה היא עד כמה הבוחר הצרפתי ירצה ללכת רחוק בבחירות האלה ולהעניש את השיטה?

בינתיים מנהיגת הימין הקיצוני מארין לה פן ממשיכה להקשיח את הטון: "איתי לא היו הפיגועים בבטקלאן ובסטאד דה פראנס", אמרה 24 שעות אחרי חשיפת מעצרם של שני ג'יהאדיסטים בצרפת, שביקשו לבצע פיגוע במערכת הבחירות. 

ההפתעה: קנאה בבריטים

מבולבלים? זה טבעי. אין צרפתי אחד היום שאינו מבולבל. מערכת הבחירות האמריקנית נראית פתאום, לעומת צרפת, כמו משחק ילדים.

סאנדרין, סטודנטית צרפתייה לספרות שעתידה להצביע בפעם הראשונה, מודה בפניי שהיא לא יודעת מה תעשה בקלפי. "אני לא יודעת אם להצביע עם הלב או עם הראש", היא מספרת, וכשאני מקשה עליה היא מסבירה כי "עם הלב זה מלנשון שמדבר אל כל אחד מאיתנו, הצעירים. לעומת זה, מקרון זו הצבעה הגיונית יותר".

ובינתיים, ברובע ה־16, הבורגני יותר בפאריס, יושבים על ספסל ז'אן ורעייתו לוסי, זוג פנסיונרים שעתידים להצביע עבור פיון, כמו כ־36 אחוזים מהצרפתים שחצו את גיל 65. "לא האמתי שיום אחד אני אקנא בבריטים", אומר ז'אן, "תראה אותם, אלה שם מאחורי התעלה. הם הצביעו רק אתמול לברקזיט וכבר הם נראים לי יציבים יותר. בחירות בבריטניה יביאו יציבות, ובחירות אצלנו יכולות להביא כאוס למדינה".

16 שנה הייתי עיתונאי בפאריס, ומעולם לא נתקלתי בצרפתי מבוגר המתקנא בבריטים. אתמול זה קרה. משהו קורה בממלכה הצרפתית, סליחה - ברפובליקה.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו