את זה שישראל היא אומת הסטארט־אפ - כולנו כבר יודעים. אך בשנים האחרונות יותר ויותר סטארט־אפים ישראליים נכנסים ליותר ויותר תחומים פיננסיים ושירותים. מה שהוביל לכך הוא חוסר האמון הגובר בבנקים, פיתוח מודעות כלכלית וצרכנית בריאה, והתפתחויות טכנולוגיות ומחשוב ענן שהביאו לשינויים בהרגלי הקנייה ובאופן שבו אנו מעדיפים לקבל שירות מהחברות שאיתן אנו בקשר. הסטארט־אפים שלפניכם מבשרים על מהפכה אמיתית בתחום השירות ובאופן התשלום על השירותים הללו, ועל שינוי במאזן הכוחות שבין הבנקים לצרכן הפשוט.
BumpYard: לשירותכם
תחום שירות הלקוחות נחשב לעקב אכילס של חברות ישראליות רבות. הן נדרשות להקים מוקדי שירות טלפוניים עם עשרות נציגים במשמרת אחת, צוותי "בק אופיס" שמתרגמים את בקשות הלקוחות למעשים, ועם עליית המדיה החברתית הפכו עמודי הפייסבוק של חברות רבות לכתובת לתלונות ולבקשות שירות.
שירות לקוחות עובד בדרך כלל כמנגנון גדול ומסורבל, ואת זה בדיוק מתכוונים לשנות יניב חכים (37) ואלי ישראלוב (48), המייסדים של BumpYard. "כשאתה זקוק לשירות נקודתי, כמו הזמנת טכנאי או בירור בנושא כספי, תחשוב כמה זמן אתה צריך לחכות וכמה עצבים עוד מחכים לך בדרך", אומר ישראלוב, "זה להתקשר למוקד, לבחור את השלוחה הנכונה בנתב, להמתין, ועוד להמתין, ואז להתחיל לתאר את הפנייה בפני הנציג, שלא תמיד הוא אדיב ומקצועי - כל זה רק בשביל בקשת שירות פשוטה. הלו, אנחנו ב־2017, לא?"
המוצר של BumpYard מיועד לאותן חברות ומספק להן פלטפורמה אחת שבה הן יכולות לנהל את כל ערוצי יצירת הקשר עימן בממשק אחד פשוט ונוח. חכים מסביר: "ניקח לדוגמה חברת תקשורת גדולה. היא מציעה שירות דרך פייסבוק, ווטסאפ, טוויטר, אינסטגרם, מסנג'ר, אי־מייל, שליחת הודעה באתר, צ'אט עם נציג, יו־טיוב ועוד. המוצר שלנו לוקח את כל הפניות שהחברה מקבלת מהערוצים הללו ומנתב אותן לממשק אחד, שבו היא יכולה לשלוט בכל רגע נתון בכל פנייה, לראות מהיכן הגיעה, מי טיפל בה אחרון ועוד. בלי BumpYard, לתת שירות דרך הערוצים האלו זה בלאגן אחד גדול".
המהפכה של BumpYard כבר נותנת את אותותיה. חברת ענק כמו יס, הוט, פלאפון, לאומי קארד, ישראכרט, אלקטרה, פרטנר, בנק דיסקונט ועוד כבר משתמשים ב־BumpYard. למעשה, אפשר לייחס את השינוי לטובה שמתרחש בתחום השירות בחברות הללו למוצר של BumpYard. כך שאם אתם יוצרים קשר עם חברות אלו ואחרות, דעו ש־BumpYard היא זו שמספקת להם את הכלים לתת לכם את השירות הנכון.
כיום BumpYard פועלת בעיקר בישראל, אך נמצאת בעיצומו של תהליך יציאה לחו"ל. לחברה יש מטה בברזיל, ולטווח הארוך מקווים חכים וישראלוב להפיץ את הבשורה של BumpYard ברוב מדינות המערב. "אקזיט? אנחנו בכלל לא חושבים על זה", מסכם חכים, וישראלוב מוסיף: "אנחנו אנשים של עשייה. כרגע אנחנו בתהליך להפוך את BumpYard לכוח המשמעותי ביותר בעולם בתחום השירות, ואנחנו נגיע לשם".
שוברים את העמלות
גם המסחר בתחום הפינטק (Financial Technology) ממריא בשנים האחרונות ומציע שימושים בין אנשים (P2P), למשל מתן הלוואות בין אנשים בריביות נמוכות (בלנדר), שירותי הסעה כתחליף למוניות (אובר, שיתוף נסיעה של ווייז) וגם שירותים בין בית עסק ללקוח (B2C), לדוגמה תשלומים באמצעות הסמארטפון (פייפאל), מסחר במטבעות דיגיטליים (ביטקוין) ועוד.
ישראל הופכת למעצמה בתחום ופיוניר (Payoneer) מפתח תקווה היא דוגמה להצלחה כחול־לבן. החברה פיתחה מערכת להעברת תשלומים בין בתי עסק, חברות ועצמאים, בכל מקום בעולם ובעלות נמוכה. העמלות של פיוניר תמיד יהיו נמוכות יותר מהעברה בנקאית או מהעברה בכרטיס אשראי, שיכולה להגיע גם ל־3% מגובה הסכום.
אם אתם עצמאים שמעבירים תשלום לעצמאים אחרים - ההעברה תבוצע בחינם. אם פתחתם באמצעות החברה חשבון וירטואלי במדינה אחרת, העמלה שתיגבה מכם תהיה 1% מגובה הסכום, ללא ספק נמוך יותר ממה שיגבו מכם הבנקים וחברות האשראי.
אין ספק שקצב התפתחות התחום מעורר סיבה לדאגה בקרב מנהלי הבנקאות הקלאסית. תוסיפו חיסכון בכוח אדם ושטחי נדל"ן, ותבינו מדוע המהפכה הדיגיטלית שמתייחסת לעולם כמו כפר גלובלי קטן מלחיצה את המערכת הבנקאית המסורתית. המכשול הגדול העומד בפני חברות פינטק הוא החשש של צרכנים לעבור להתנסות בטכנולוגיה חדשה, אבל לצרכן המודרני חשוב לשלם פחות בעבור עמלות.
לצעירים שנולדו בעידן הסמארטפון יהיה זה שימוש טבעי ומובן מאליו. זו הסיבה שהבנקים מנסים להתאים את עצמם למציאות המשתנה ועוקבים בעצמם אחרי חברות סטארפ־אפ פינטקיות כדי לשקול שיתופי פעולה או רכישה שלהן. סכומי ההשקעה בתחום גדלים בהתאם לקצב ההתפתחות, ואם ב־2014 הושקעו 12 מיליארד דולר, ב־2015 המספר גדל ל־19 מיליארד דולר.
הלוואה באהבה
בעידן שבו רבים מחפשים אפיקי השקעה בנדל"ן, וכדי לרכוש דירה לוקחים הלוואת בסכומים גבוהים, הריבית שגובים הבנקים למשכנתאות להלוואה היא נדבך קריטי. בעוד התשואה הממוצעת על דירה להשכרה מגרדת, במקרה הטוב, את ה־4% מלמטה והריבית על הלוואות בנקאיות מטפסת בשקט, שירות כמו שמציעה "בלנדר" הישראלית עשוי להניב לכסף שלכם תשואה גבוהה הרבה יותר; שירות של הלוואות בין אנשים עם מינימום מתווכים.
במקום להשאיר את הכסף בעו"ש, בלנדר מציעה לכם לבנות תיק הלוואות שבו אתם בוחרים מי יהיו הלווים ולמה ישתמשו בכסף שלכם: פתיחת עסק, סגירת מינוס בבנק, סיום תואר לימודים וכו'. אתם בוחרים והמערכת בונה לכם תיק הלוואות עם ריבית משוערת. ממוצע הריביות שהחברה מציעה למלווים עומד על 6.4% לשנה. היקפי ההלוואות של בלנדר אמנם עומדים ביחס נמוך משמעותית להלוואות בנקאיות, אבל מגמת העלייה המתמדת מראה על הכיוון שאליו צועד התחום.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו