ההחלטה הגדולה הראשונה של קלאודיו "צ'יקי" טאפיה, עוד לא שבועיים בתפקיד נשיא התאחדות הכדורגל הארגנטינאית, היתה קלה במיוחד. "הודענו לאדגרדו באוסה כי הוא מפוטר מתפקידו כמאמן הנבחרת", הודיע טאפיה לפני יומיים, והפך לרשמי את מה שהיה תלוי באוויר בתקופה האחרונה.
ההפסד 2:0 לבוליביה, שהותיר את סגנית אלופת העולם במקום החמישי במוקדמות הגביע העולמי, היה זה שחרץ את גורלו של המאמן, שכהונתו תיזכר ככישלון חרוץ. בדיעבד, קל היום לומר שמהרגע הראשון באוסה נראה כמי שאינו מתאים לתפקיד. הוא הפגין חוסר ביטחון, ניסה לייפות את המציאות העכורה ולא הצליח למצות רבע מהפוטנציאל בסגל הארגנטינאי.
מאזנו - שלושה ניצחונות, שתי תוצאות תיקו ושלושה הפסדים בשמונה משחקים (45.8 אחוזי הצלחה) - הוא מחפיר, ואחד הגרועים של מאמן ארגנטינאי מאז ומעולם. באוסה לא קידם צעירים, לא ריענן את הסגל והותיר רושם שאין לו שום תוכנית משחק ברורה. כמו קודמיו בתפקיד ניסה לסחוט את "דור הזהב" ורגלו השמאלית של מסי, וכמוהם שילם על כך את המחיר במשרתו.
ההחלטה הגדולה השנייה של טאפיה קשה הרבה יותר. המאמן הבא יהיה השמיני ב־13 השנים האחרונות, וזאת אחרי שבשלושת העשורים שלפני כן התחלפו רק חמישה כאלה בנבחרת ארגנטינה. על הנשיא החדש למצוא את האיש שיצליח קודם כל לשרוד בתפקיד, ותוך כדי כך לבנות דור מנצח, מחויב, נלחם, וכזה שיביא תואר ראשון מאז 1993.
נכון לרגע זה, חורחה סמפאולי הוא המועמד המוביל לתפקיד. אף על פי שהוא מחזיק בחוזה בסביליה, קיים בו סעיף יציאה אם מגיעה פנייה מהנבחרת. אבל לפני שזאת תגיע, ההתאחדות תעשה כל מאמץ אפשרי לשכנע את דייגו סימאונה שהוא האיש המתאים לתפקיד. רק לאחרונה אמר מאמן אתלטיקו מדריד כי "זה מוקדם מדי לאמן עכשיו את הנבחרת", אבל אולי מקרה החירום שבו נמצאת מולדתו יצליח לשנות את דעתו.
ונגר. אוהדי ארסנל דורשים את פיטוריו של המאמן לאחר הפסד רביעי רצוף בחוץ // צילום: איי.אף.פי
התותחנים קורסים
רבים מאוהדי ארסנל היו שמחים אם גם אצלם היו חותכים מאמנים כמו בארגנטינה. התבוסה 3:0 לקריסטל פאלאס שלשום, בתצוגת נפל נוספת של התותחנים, חיזקה עוד יותר את טענותיהם של הדורשים את ראשו של ארסן ונגר. הצרפתי אמנם עשה פלאים בעבר, אך בשנים האחרונות ארסנל נמצאת בדעיכה שהגיעה העונה לשיאים חדשים. למשל, זו הפעם הראשונה בעידן ונגר שהתותחנים מפסידים ארבעה משחקי חוץ רצופים, לראשונה מאז 1929 הם ספגו שלושה שערים בארבעה משחקים רצופים, וכפי שזה נראה, זאת תהיה הפעם הראשונה שהקבוצה של הצרפתי תסיים מחוץ לרביעייה הראשונה.
על אף סימני הגסיסה האלה והיכולת הרעה - הגנתית והתקפית - ונגר מסרב לוותר על כיסאו. "אין לי מצב רוח לדבר עכשיו על עתידי", אמר בסיום המנג'ר, שחוזהו מסתיים הקיץ, והוסיף שלדיבורים על המשך דרכו אין השפעה על היכולת של השחקנים. "עשינו הכנה טובה למשחק, אני לא יודע להסביר מה קרה לנו". והנה, מבלי לשים לב, הודה ונגר שאין לו יכולת להושיע את קבוצתו. לו היה יכול, היה יודע טוב מאוד להסביר מה לעזאזל קורה לשחקניו.
