קשה מאוד למצוא ערב פנוי בלו"ז של השחקן יורם טולדנו, אחד השחקנים הכי עסוקים בתיאטרון הישראלי. הוא משחק כיום בתיאטרון בית ליסין בארבע הצגות במקביל - "הר לא זז", "אהבת מוות", "המוגבלים" ו"המקרה המוזר של הכלב בשעת לילה", וב־22 באפריל תעלה בבית ליסין הצגה חמישית בכיכובו, "הקומה השלישית", מחזה מאת דפנה אנגל מחרז על פי סיפורו של אשכול נבו, שבו משחקים לצד טולדנו גם יונה אליאן־קשת, אילן דר, אור בן מלך, שלומי טפיארו ועוד.
לצד פעילותו הענפה על הבמה, טולדנו לא מזניח את הקולנוע. הערב יעלה לאקרנים הסרט "בין העולמות", שאותו כתבה וביימה מיה חטאב, המגולל את סיפורה של משפחה דתית בירושלים של ימינו שמתפרקת עם יציאת הבן בשאלה ועזיבתו את בית הוריו. כשהמציאות הישראלית מפגישה בין חברתו של הבן המסתירה את זהותה לבין ההורים ההמומים, מתחילה דרמה של מציאות מדומה, אהבה ושותפות גורל, תוך דילמת בחירה בין האמונה הדתית לדאגה המשפחתית. לצידו של טולדנו, שמגלם את אב המשפחה, משחקים מריה זריק, מאיה גסנר ורועי גולן.
זה סרט קטן, אינטימי ונטול כוכבים, שהיה בחירה טבעית עבור טולדנו, שהתאהב בתסריט. "נפגשתי עם מיה והיה לנו חיבור כיפי וכימיה טובה, ואלו למעשה שני הדברים שהכי עושים לי חשק לעבוד, כימיה עם אנשים ותסריט טוב", הוא אומר, "ידעתי מראש שזה סרט קטן, אנדרדוג, אין תקציב, ואמרתי שאני דלוק על זה והולך על זה. הלכתי להקרנה בפסטיבל חיפה וממש נהניתי. אני כל כך מבסוט בשביל מיה, זה הסרט הראשון שלה, כמו ילד ראשון ומוצלח. אני ממש עומד בגאווה מאחוריו".
בסרט אתה מגלם אב דתי שמתנכר לבנו. במציאות אתה אב לשניים. עד כמה זה מהדהד בצילומים ועד כמה הקשר עם הדת היה מוכר לך?
"זה לא היה זר לי. אני בא מבית מסורתי עם ארוחת שישי, קידוש וחגים. זו היתה מסורת בבית ומכאן החיבור לדת. אבל לשחק אבא שמנדה את הבן שלו בגלל שחזר בשאלה היה לי קשה מאוד. אני לא רואה את עצמי מתכחש לבן שלי, לא משנה מה. זה קשר שאני לא יודע איך לתאר אפילו, וחיפשתי את הדרך שלי להתחבר לזה במצפון שבור. ראיתי בו אדם שבור, מרוסק, שהתכחש לבנו אבל גם החיים שלו נגמרו באותו רגע. הזוגיות שלו גם נשברה, המשפחה נהרסה. מה שיפה בסרט זה שהוא נותן לך לראות את הדברים לא מזווית מסוימת, אלא כל אחד מתחבר ויכול להבין את שני הצדדים".
טולדנו עם מאיה גסנר ב"בין העולמות" // צילום: רן אביעד
בקרוב ייצא גם הסרט "געגוע" של שבי גביזון, שבו משחק טולדנו אב שכול, אחריו הסרט "הד" של אסף שניר ועמיקם קובנר, שגם בו הוא משתתף, ולמסך הקטן יגיח בדרמה "ההרמון" (ערוץ 2, רשת), שמגוללת את סיפורו של גואל רצון ונשותיו ובה יגלם אב לשתי בנות שנשאבו אל הכת.
ספר על ההצגה החדשה.
"זה מחזה לסיפור של אשכול נבו שכרגע נמצא בחזרות והוא עדיין בעיבוד למעשה, ותהליך העבודה הוא שכל הזמן משכתבים ומשנים. המחזה מתרחש בזמן המחאה החברתית ב־2011, והסיפור הוא על יחסים איומים בין אמא לבן על רקע המחאה הזו. אני מגלם פרסומאי שעוזר לחבר'ה במחאה לגבש ניירות עמדה, ואז פוגש את האמא ומסתבר שיש לי סוד מאוד גדול איתה שהיא לא מודעת אליו. במהלך ההצגה הסוד הזה נחשף, ונוצר בינינו מעין משולש שמגיע לסוף פתוח".
בקרוב תמצא את עצמך מזגזג בין חמש הצגות בבית ליסין, בכולן עם תפקידים משמעותיים וגדולים. איך מתמודדים עם מגוון הדמויות הזה?
"אין ערבים פנויים, למרות שלאחרונה נכנסו כמה מחליפים כדי להקל עלי וזה אכן מאוורר אותי קצת, אחרת הייתי קורס. אלו היו שנתיים עם 28 הצגות בחודש, ובאמת לא היה לי אוויר. הגעתי לנקודה שבה הרגשתי שתכף אני נשבר, ומנכ"לית בית ליסין ציפי פינס הבינה אותי לגמרי ודאגה שיהיו לי מחליפים. היא כמו המלאך השומר שלי".
קורה שהטקסטים מתבלבלים לך?
"לפעמים בבוקר אני אומר לעצמי רגע, מה יש לי היום? אבל על הבמה אין דבר כזה. הרבה שואלים אותי אם אני מתבלבל, אבל לא מתבלבלים ככה".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו