אבי ניסקורן, יו"ר ההסתדרות, הכריז היום (שני) על סכסוך עבודה כולל במגזר הציבורי בישראל על רקע משבר רשות השידור והתאגיד. בהתאם להודעת ההסתדרות, במקומות עליהם חל הסכסוך נמנים גם כלל המעסיקים במגזר הציבורי ובכלל זה גם בחברות הממשלתיות.
ניסנקורן הודיע כי ההשלכות של ההסדר בין ראש הממשלה לשר כחלון אודות התאגיד משפיעות על תחום יחסי העבודה, לרבות ביטחון תעסוקתי. בהסתדרות מדגישים כי על אף שהשינויים המתוכננים הינם מרחיקי לכת ונושאים השלכות כבדות משקל על מערכת יחסי העבודה וזכויות העובדים, ההחלטות על השינויים האמורים התקבלו תוך התעלמות מוחלטת מנציגות העובדים.
כמו כן, ההסתדרות מלינה במסגרת הסכסוך על התעללות בציבור עובדי רשות השידור והתאגיד, תוך שיסוי קבוצות עובדים אלו באלו. בהסתדרות מבקשים להגן על תעסוקת העובדים, גם ובפרט, נוכח ריבוי הרפורמות והותרת ציבור העובדים בחוסר וודאות תמידי.
ההסתדרות דורשת בנוסף להפסיק את תופעת ההעסקה של עובדי הקבלן ולהימנע מהרחבת ההעסקה במתכונת פוגענית זו. בסכסוך צוין כי המשבר נעוץ בהתנהלות שאינה מקובלת ביחסי עבודה קיבוציים בכלל, וביחסי עבודה קיבוציים בשירות הציבורי בפרט.
נזכיר כי בהתאם להנחייתו של יו"ר ההסתדרות ניסנקורן, ובתיאום עם יו"ר הסתדרות עובדי המדינה, אריאל יעקובי, בשבועיים האחרונים התקיימו עיצומים במסגרת צעדי הסולידריות שנוקטים עובדים בשירות המדינה עם עובדי רשות השידור.
עתירה ראשונה לבג"ץ
ארגון העיתונאים, בשם עובדי חטיבת החדשות של התאגיד, הגיש הבוקר (שני) עתירה לבג"ץ נגד מתווה נתניהו-כחלון, לפיו כל עובדי חטיבת החדשות בתאגיד יפוטרו ובמקומם יועסקו עובדי חטיבת החדשות של רשות השידור, שתהיה בחטיבה נפרדת מהתאגיד.
לדברי העותרים, המתווה מהווה פגיעה בלתי מידתית, בלתי סבירה בחוק השידור הציבורי, שמעורבת בו התנהלות פוליטית (דילים), שגורמת לפגיעה קשה בחופש העיתונות ולכן גם ביסודותיה של הדמוקרטיה. העותרים המשיכו וטענו כי מדובר גם ב"פגיעה קשה, ואולי גם אנושה – בזכויותיהם האישיות והקיבוציות של ציבור העובדים בתאגיד השידור הציבורי וכן בהתנהלות אסורה ובלתי סבירה בכל הנוגע להליכי קבלת החלטות ולמוטל על נושא משרה ציבורית בהתנהלותו".
העותרים מלינים גם על מעורבות במינוי בכירים ועובדים אחרים בתאגיד ועל דחייה בלתי סבירה של מועד תחילת השידורים. הם הגדירו זאת כ"פעילות אסורה הנוגדת את הוראות החוק ואת תכליתו ואף מנוגדת לעקרונות יסוד של הדמוקרטיה הישראלית". בהמשך הסבירו העותרים כי התנהלות זו נעשתה ללא כל דיון ציבורי "במחשכים, פרי דיל פוליטי אסור, וזאת תוך ניסיון לשנות, לפגוע ולהרוס את אחת מאושיות הדמוקרטיה הישראלית".
עוד נכתב בעתירה כי "ההחלטה נעשתה במעשה של איומים ובריונות, ללא דיון ציבורי כאמור וללא עירובם של הגורמים הרלוונטיים – ובהם ארגון העובדים – וללא כל הנמקה. ההחלטה אינה סבירה ואינה מידתית ועיקרה ביתורה של חטיבת החדשות מהתאגיד והותרתו של התאגיד ללא חלק העוסק בחדשות ואקטואליה. הדברים נעשים תוך דחייה נוספת, בלתי סבירה, בלתי מידתית ואסורה בהקמת החלק החדשותי בתאגיד ומתוך מגמה להמשיך ולשלוט בחלק זה ובהרכב בכיריו ועובדיו. בתוך כך, ימשיכו עובדים רבים להיות תלויים בין שמיים וארץ בכל הנוגע לעתידם התעסוקתי".
העתירה הוגשה כנגד ראש הממשלה, שר האוצר, ממלא מקום שר התקשורת, היועץ המשפטי לממשלה ומשרד התקשורת, בדרישה למתן צו על תנאי וצו מוחלט. העותרים מבקשים מבית המשפט לקיים בנושא דיון דחוף.
מארגון העיתונאים נמסר כי "תקוותנו היא ששליחי ציבור הגונים יתעשתו וימנעו את קידום העסקה לפירוק חטיבת החדשות של התאגיד. אולם, אם המערכת הפוליטית באמת איבדה בושה עד כדי השתלטות על כלי תקשורת כדי להפוך אותו לשופר תעמולה - שומרי הסף צריכים לעצור בעדה".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
