46 אחוז מהישראלים סבורים שלאנשים בעלי מוגבלויות שכלית לא צריכה להיות הזכות לקבל החלטות על השימוש בכספם. כך עולה ממדד ההכללה לשנת 2017 של ארגון אקי"ם, המפורסם זו הפעם החמישית, אשר הוגש היום (ראשון) לח"כ אילן גילאון, ח"כ נורית קורן ולח"כ קארין אלהרר, יושבי הראש של השדולה לבעלי מוגבלות בכנסת.
מדד ההכללה הוגש על ידי האלוף במיל' עמי אילון ומנכ"לית ארגון אקי"ם ישראל, סיגל פרץ יהלומי. האחרונה אמרה שלמרות המגמה לפיה הציבור מתקרב לאנשים עם מוגבלות שכלית ופחות חושש מהם, "הגישה כלפיהם היא מקטינה, טרם הופנמה הגישה הרואה אותם כבני אדם שווי זכויות".
שיפור ביחס לשנים קודמות
עוד עולה מהמדד (בו לקחו חלק 653 נשאלים), כי קיימת מגמת שיפור בתחושת הפחד במפגש עם אדם עם מוגבלות שכלית: אם בעת פרסום מדד ההכללה הראשון, בשנת 2012, 11 אחוזים מהנשאלים העידו כי הם חשים פחד בעת מפגש עם אדם עם מוגבלות שכלית, הרי שרק 5 אחוזים מהנשאלים ענו תשובה זהה במדד שפורסם השנה.
עמי אילון, יו"ר אקי"ם בישראל // צילום: אורן נחשון
מגמה חיובית דומה נרשמה בנוגע לתחושת הנשאלים, ש-13 אחוזים מהם טענו השנה כי הם חשים שאנשים עם מוגבלות שכלית עלולים להיות מסוכנים לאחרים, זאת לעומת 22 אחוזים בשנת 2012. 15 אחוזים מהנשאלים עוד אמרו כי אנשים בעלי מוגבלות שכלית עלולים להיות אגרסיביים כלפיהם, זאת לעומת 26 אחוזים בשנת 2012.
11 אחוז מאמינים כי מוגבלים צריכים לחיות במסגרת "רחוקה מהקהילה"
באשר לשילוב אנשים בעלי מוגבלות שכלית בחברה, נראה כי לישראלים דרושים עוד מאמצים על מנת לקבל את בעלי המוגבלות השכלית כשווים בין שווים בחברה: 36 אחוזים מהישראלים סבורים שאנשים עם מוגבלות שכלית צריכים לעבוד אך ורק במסגרות תעסוקה מוגנות ונפרדות, ו-26 אחוז מהציבור מאמינים שבעלי מוגבלות שכלית צריכים להיות במסגרת נפרדת. נתון קשה יותר מראה כי 11 אחוזים מהנשאלים חושבים שאנשים עם מוגבלות שכלית צריכים להיות במסגרת סגורה ומרחוקת מהקהילה.
למרות הנכונות הגבוהה של הציבור (מעל 90 אחוזים) לקרבה חברתית של אדם בעל מוגבלות שכלית במעגלים החברתיים החיצוניים, כגון חוגי ספורט, קבלת שרות בבתי קפה, לימודים וכדומה, היא פוחתת ככל שמדובר במעגלים חברתיים קרובים יותר (שכנות או חברות קרובה). על אף השיפור בעמדות, חלק גדול מהציבור מעדיף להדיר אנשים עם מוגבלות שכלית מהמרחב האישי הקרוב.
"הכללה מלאה של אנשים עם מוגבלות חיונית לקיומה של חברה ערכית"
אחד הנתונים המצביעים על יחס מתנשא של האוכלוסייה הכללית על אנשים בעלי מוגבלות שכלית מתייחסת לנושא הכלכלי: 46 אחוזים מהציבור סבורים שלאנשים בעלי מוגבלות שכלית לא צריכה להיות הזכות לקבלת החלטות על השימוש בכספם עפ"י רצונם. כשליש מהנשאלים העידו כי הם אינם מסכימים שאנשים עם מוגבלות שכלית "צריכים לתת אישור על טיפול רפואי בגופם". מאקי"ם נמסר כי "ממצאים אלו אינם עולים בקנה אחד עם ההכרה הרווחת היום, ביחס לזכותם של אנשים לקבל החלטות על חייהם. הכרה זו אף עוגנה בשנה האחרונה בחקיקה בישראל בחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות המתוקן".
חשוב לציין כי ככל שגיל הנשאלים ירד, נמצאה תמיכה רבה יותר באשר לזכותם של אנשים עם מוגבלות שכלית לקבל החלטות על גופם ורכושם: 62 אחוזים בקרב הצעירים (בני 18 עד 34) לעומת 50 אחוזים בלבד בקרב מבוגרים (בגילאי 35 ומעלה).
יו"ר אקים ישראל, עמי אילון, מסר: "הכללה מלאה של אנשים עם מוגבלות, ובהם אנשים עם מוגבלות שכלית, חיונית לקיומה של חברה ישראלית ערכית. מניתוח ממצאי מדד ההכללה ה- 5 של אקים עולה שכשליש מהציבור מכיר באופן אישי אדם עם מוגבלות שכלית, ובהתאם לכך עמדותיו חיוביות יותר. ככול שהיכרות זו תתרחב, פחות אנשים יחשבו שאנשים עם מוגבלות שכלית צריכים להיות סגורים ונפרדים".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו