בסוף השבוע יתקיים בפרדס חנה־כרכור פסטיבל אמנות, וייקחו בו חלק יותר מ־100 אמנים מקומיים שיציגו עבודות קרמיקה, ציור, פיסול, תכשיטנות, נגרות, עבודות זכוכית ועוד. רבים מהאמנים יפתחו את סדנאות העבודה שלהם לקהל הרחב.
בין האמנים שמשתתפים בפסטיבל בולט שם מוכר, אבל דווקא לא כזה שמתקשר לתחום האמנות הפלסטית: שי אביבי. השחקן יציג תערוכת ציורים ראשונה שלו ששמה "חברים ושדים".
"הכל התחיל מזה שלפני שנה וחצי עברתי ברחוב וראיתי קרש שבתחתיתו היו זרוקים כמה צבעי פנדה", מספר אביבי (53). "מאחר שאני לא יכול לראות דברים שימושיים שנזרקים לפח - אספתי את הקרש והצבעים ועשיתי את הציור הראשון שלי על הקרש. זה פתח לי פתאום משהו. אני מסתובב ברחובות של פרדס חנה, מוצא קרשים או דלתות של ארונות, ומצייר עליהם. יש לי חבר שקוראים לו האוורד פוקס, צייר מדהים, ולמעשה כל השנה וחצי האחרונות אני מצייר אצלו בסטודיו, תחת חניכתו והשגחתו".
מה אתה מצייר?
"אני חושב שאני מצייר את אותו נושא כל הזמן. אני משוכנע שראיתי שד כשהייתי ילד, בחדר השינה שלי. ברור שכל מי שישמע את זה יגיד שזה חלום. אחר כך, כשהייתי בערך בן 7, היה לי חלום שהיה בו איש עם עיניים ספירליות שמסתכל עלי ולא רואה אותי. אני חושב שזה מה שאני מצייר".
ואיך החלטת להציג את הציורים?
"כשציירתי את הציור הראשון ניגשתי לגלריה שמציגה אמנות מקומית, דפקתי על הדלת ואמרתי שאשמח להציג ציור שלי. אחרי שהעליתי את הציור לפייסבוק - חבר התלהב ונתתי לו את זה. מבחינתי, פרדס חנה היא בירת האפשרויות. אני לא חושב שבתל אביב הייתי מעז לדפוק על דלת של גלריה ולבקש להציג ציור. זה אחד הדברים המדהימים פה. יש תחושה של חופש, של אפשרויות".
ברור לך שיהיה מי שיצקצק ויגיד "אז עכשיו שי אביבי צייר?!"
"ברור לי, אני בעצמי מצקצק (צוחק), אבל בא לי לצייר אז אני מצייר. אנחנו כל כך חוסמים את עצמנו דרך קולות של אחרים, חושבים מה הם יגידו, וצריך להשתחרר, לאפשר לעצמך".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו