כמו "לוגאן", סרט גיבורי העל המדובר שכובש לבבות ועושה חיל בקופות, גם "קונג: אי הגולגולת" הוא שובר קופות עתיר תקציב שעושה את הדברים טיפ־טיפה אחרת. מצד אחד, הוא לגמרי יודע מדוע באתם לצפות בו, והוא אינו מתקמצן באפקטים מרהיבים וברגעים שיגרמו לכם לתפוס את הראש ולהגיד "הולי שיט!!". אבל מצד שני, הוא גם משכיל לשמור לעצמו כמה הפתעות בשרוול, ואינו מסתפק בלעשות את הדברים "כמו שכולם" עושים אותם. כי מה הטעם להראות לכם בדיוק את אותו הספקטקל שראיתם כבר אלף פעם בעבר?
כתוצאה מכך, "אי הגולגולת", שבוים בידי בחור צעיר, שאפתן וחסר ניסיון בשם ג'ורדן ווגט־רוברטס, הוא סרט קצת יותר מבדר ורענן מהממוצע. אמנם לא תמצאו בו עומק או תחכום יוצאי דופן, אבל הוא מספיק מהיר, מטופש ומבין עניין כדי להתעלות בקלילות מעל לזבלונים כמו "עולם היורה" או "האגדה של טרזן", ותוך כדי הצפייה בו בהחלט קיבלתי את מנת הכיף הריקה שהייתי זקוק לה.
הקונספט שעומד בבסיס הגירסה הנוכחית של מלך המפלצות "קינג קונג" הוא פשוט: קחו את "אפוקליפסה עכשיו" של פרנסיס פורד קופולה, העלימו את הצבא הווייטנאמי, להקו את ג'ון סי. ריילי ("אחים חורגים") לתפקיד הסטלני שגולם במקור בידי דניס הופר, הוסיפו קוף ענקי ועצבני מאוד, פזרו בנדיבות עוד כמה מפלצות רצחניות כדי שאף אחד לא יגיד שמשעמם לו. לא קונספט מבריק, על פי כל קנה מידה (וגם לא מקורי במיוחד, אם מביאים בחשבון את "הטורף"), אבל תודו שלפחות מדובר במשהו שלא ראינו לפני חמש דקות.
העלילה עוקבת אחר גלריה לא קטנה של דמויות, שמורכבת ממדענים (המונהגים בידי ג'ון גודמן), מחיילים בהליקופטרים (המונהגים בידי סמואל ל. ג'קסון), מגשש מומחה (טום הידלסטון) ומצלמת שמאלנית (ברי לארסון). אנו נמצאים לקראת סיומה של מלחמת וייטנאם, וכל החבורה הזאת עושה את דרכה לאתר מסתורי בשם אי הגולגולת, במטרה לחקור את המקום ולהבין אילו סודות מסתתרים בעומק הג'ונגל.
לרוע מזלה של החבורה (אך למזלם של הצופים), רגעים ספורים לאחר שהמסוקים האמריקניים מפלסים את דרכם דרך הסופה התמידית שמגוננת על גן העדן האבוד, קונג קופץ לביקור ומעיף את כולם לכל הרוחות כאילו היו יתושים טורדניים. מכאן, השורדים, שמתפזרים ברחבי האי, עושים כמיטב יכולתם להתגבר על המכשולים הרבים שממתינים להם בדרך (כאמור, קונג אינו האיום היחיד שאורב בצללים) ולהגיע לנקודת האיסוף. לא נראה לי שזה ספוילר להגיד לכם שלא כולם יצליחו במשימתם.
"קונג: אי הגולגולת" הוא סרט מטומטם שגאה בטמטומו. עם זאת, לזכותו של ווגט־רוברטס ייאמר שהוא מאוד השתדל להותיר את טביעת האצבע שלו על המהומה הגדולה שמתפתחת על המסך. ההשקעה הניכרת שלו בוויזואליה, בלוקיישנים ובמיפוי של ההרפתקה, דואגת לכך שהאירועים משחקים את עצמם על המסך על פי קצב קצת שונה מבדרך כלל, מניבה כמה וכמה שוטים אייקוניים ומארגנת כמות נאה של מפגשים מסעירים עם היצורים האימתניים (והדי מגניבים) שמתגוררים על האי.
מבחינת דמויות אנושיות, לעומת זאת, לא הייתי מצפה ליותר מדי. מלבד ג'ון סי. ריילי, שמגיח בשלב מתקדם של הסרט וגונב את ההצגה בהליכה, כמעט אף אחד מהשחקנים לא מקבל הזדמנות להפגין את כישוריו, וניתן לומר שכולם נותרים ברמת הקריקטורה. בתוך כך, באופן מצער, זוכת האוסקר ברי לארסון מקבלת את הדיל הגרוע מכולם ומתבררת כלא יותר מסטטיסטית. אפשר לומר ששום דבר לא היה קורה אם היתה נשארת בבית.
"קונג: אי הגולגולת" ("Kong: Skull "Island). במאי: ג'ורדן ווגט־רוברטס. ארה"ב 2017
yishai.kiczales@gmail.comטעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו