נפתחו הקלפיות בהולנד : "וילדרס יחזיר את הכבוד"

נפתחו הקלפיות בהולנד. בצל המתיחות בין טורקיה להולנד, נפתחו הקלפיות היום בבחירות במדינה שאמורות להיות מבחן כוח גדול לחרט וילדס. סקרים אחרונים שנעשו לפני פתיחת הקלפיות טוענים כי רה"מ המכהן, מארק רוטה, מתחזק.

שליח "ישראל היום" להולנד, בועז ביסמוט תיאר את תמונת המצב ממדינת השפלה: לחיים בהולנד יש קצב משלהם. בהשוואה להרבה מקומות שבהם ביקרתי, הולנד מייצרת את הרושם של מדינה שמאוד טוב לחיות בה. כל כך שקט ורגוע, עד כדי שמי שיושב ושותה בירה במרכז ונלו, עיר הולדתו של מנהיג הימין הקיצוני חרט וילדרס, עשוי לחשוב שהבחירות השבוע מתקיימות בכלל בארץ אחרת. כיכר העיר רגועה ושקטה. שיגרה. הלוואי עלינו כזה רוגע בבחירות שנחשבות לדרמטיות. או בכלל.

"זה לא אומר שהבחירות לא מטרידות אותנו, אבל אנחנו לא אנשים מוחצנים", אמרה פטרישיה, מוכרת באחת החנויות בעיר, "אנחנו מודעים לעובדה שאלה בחירות מכריעות לגבי עתידה וצביונה של הולנד".

ואכן, למרות האדישות, כשפוגשים את התושבים בעיר, גן עדן במידות קטנות בין גרמניה לבלגיה, ניכר כי כולם מבינים שהיום יוחלט אם הולנד, או אירופה כולה, משנות כיוון. לא בבת אחת, ואולי גם לא באופן דרסטי כמו שכולם מזהירים, אבל השינוי בהחלט על הפרק.

מתחת לשקט, מגלים שגם בוונלו מוטרדים התושבים מבעיות השעה, כמו עתידם הכלכלי, נושאי ההגירה, הביטחון, הטרור, המסים ואיכות הסביבה. דומה כי הפחד מהעתיד הלא ברור גורם להולנדים להיות הרבה יותר פסימיים ואפילו ביקורתיים כלפי ממשלתם. לשיטתם, הממסד הפוליטי, האיחוד האירופי, לא סיפק את הסחורה, ועכשיו יש הרבה הולנדים ששוקלים להצביע עבור מנהיג מפלגת החירות, חרט וילדרס, כהצבעת מחאה. מחאה נגד הסטטוס קוו, נגד הפוליטיקלי קורקט ונגד האליטות. כמו באמריקה של 8 בנובמבר.

ונלו גאה אולי במבנים הישנים שלה מימי הביניים, או בפסטיבל המקומי המוצלח שזה עתה הסתיים - אבל קשה להגיד שמדובר בעיר מוכרת לתיירים. דבר לא הכין את עשרות אלפי התושבים בעיר הקטנה לכך שהבית שלהם יגיע ללב התודעה, כעיר הולדתו של "הילד הרע של אירופה". השאלה הגדולה היא כיצד אפשר להסביר את הפופולריות של חרט וילדרס במדינה יציבה, בורגנית, עם נתונים כלכליים מהטובים באירופה? האם לווילדרס, בעל המבטא הדרומי, סיכוי אמיתי לנצח בבחירות? זה נשמע מטורף, אך גם ראש הממשלה המכהן מארק רוטה מזהיר מפני שאננות. רק בשביל זה היה לי שווה לרדת אתמול לדרום הולנד כדי לשמוע מהתושבים המקומיים אם הם עומדים מאחורי מי ששם את עירם על המפה.

"איש הציונים"

תומכיו של וילדרס מציינים כי התדמית הקיצונית שדבקה לו אינה לגמרי נכונה. "הוא אינו אנטישמי ותומך גדול בזכויות הקהילה הגאה", אמר ירקן מקומי ששמו אנדראס. אחרים כינו את מנהיג הימין "איש הציונים", בגלל היחס החם אלינו. 

מנגד, הצליח וילדרס, שאמר שלשום כי הולנד צריכה שוב להיות "הבוסית של עצמה", לתמצת את הלך הרוח ההולנדי בקרב שכבת אוכלוסייה רחבה וחוצת מגזרים (כולל בשמאל הליברלי, שעליו הוא מתיימר להגן מול האיסלאם), יותר מכל פוליטיקאי אחר. 

במקרה של ההולנדים, הצבעה נגד האיחוד האירופי משקפת גם את המשקעים שנותרו מול גרמניה, בייחוד עבור הדור המבוגר. גם בעיתות שלום, גרמניה נתפסת כמאיימת מדי (כלכלית) ודומיננטית מדי במוסדות האיחוד. עבור ההולנדים, שעדיין מצולקים קולקטיבית מהכיבוש הנאצי, היפרדות מהאיחוד היא גם עצמאות מההשפעה של ברלין ואנגלה מרקל, שמנסה להכתיב את המדיניות שלה על שאר חברות האיחוד, החל מסחר וכלה במדיניות כלפי הפליטים. מבחינת תומכי וילדרס (וגם רבים ממתנגדיו), לא ברור איזה צורך יש להישאר במסגרת על־מדינתית כמו האיחוד אם היא רק מחזקת את גרמניה.

וילדרס פינת טראמפ? 

תרומה נוספת לאקט המחאתי שעליו מצהירים תושבים רבים בהצבעה לווילדרס הוא העובדה שהמועמד לא צפוי להרכיב ממשלה, גם בתחזיות הכי אופטימיות. הסקרים מנבאים למפלגתו את המקום השני בבחירות, עם 13% מהקולות, לעומת 16% למפלגתו של ראש הממשלה רוטה. 

ואולם במחוז לימבורג בדרום־מזרח הולנד, שבו נמצאת ונלו, מנבאים ליליד העיר ניצחון. בבחירות ב־2012 מפלגתו של וילדרס זכתה במחוז ב־20% מסך הקולות, נתון מרשים וכפול מהממוצע הארצי. 

שניים מתושבי העיר, יאן ואשתו קתיה, סבורים כי וילדרס הוא דבר טוב שקרה להולנד. "להולנד יש את הייחוד שלה ואת ההיסטוריה שלה, ואת זה אירופה טישטשה היטב. חרט יחזיר לנו את הכבוד", הם אמרו. יאן, דור שלישי בעיר, הוסיף: "המוסלמים לא חולקים את הערכים הנוצריים שלנו. הם לא אוהבים לעבוד. הם רק מעשנים וגונבים כל היום. אני לא צריך את זה כאן". אשתו מהנהנת בראש לאות הסכמה.

לימבורג הוא מחוז מאוד נוצרי. אני מתעקש ושואל את הזוג אם יש להם בעיה גם עם האיסלאם כדת, והם עונים בנחרצות: "בוודאי. זו דת אגרסיבית, תוקפנית, שרוצה להשתלט על אירופה ועל העולם. אחרי טראמפ באמריקה גם חרט יעצור את הסכנה". מדהים לשמוע את השיח הזה באירופה החילונית של 2017, בעיקר אל מול הקולות בעיר שמסבירים כי הנצרות סלחנית, אוהבת ומחבקת. אחרים לא מהססים להגיד כי הנצרות חייבת להגן על עצמה.

הבעיה לא מסתכמת במיעוט המוסלמי. בשל תכתיבי בריסל נדרשה הולנד לקלוט עשרות אלפי עובדים ממזרח אירופה, שעובדים בהולנד בשכר נמוך בהרבה מזה של המקומיים. ב־2014 המספרים הללו הכפילו את עצמם, וגם על כך הביקורת גדולה.

עיתונאי צרפתי סיפר כי על הגשר המחבר את שני חלקיה של ונלו מישהו כתב את כתובת הגרפיטי "וילדרס - אתה רק דיבורים". מישהו דאג למחוק את הסיסמה, בכל זאת בן העיר. אולי כדי להראות כיצד הולנד חצויה, שווה היה לראות את ההבדל שבו נתקלתי. בסניף מקדונלד'ס סמוך לכיכר הראשית, הצעירים אמרו לי שהם בעד השמאל כי מה שחשוב זה אנשים ולא כסף ותאגידים. מעבר לכביש, בחנות הדגים, דיברו איתי כולם על ערכים הולנדיים. 

עכשיו נותר לראות מה ההולנדים יבשלו לעצמם לשנים הקרובות.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו