כבר שנים רבות שמומחים וכלכלנים מדרבנים אותנו להתמקח עם הבנקים על גובה העמלות והריביות, כדי להבטיח שלא נעניק להם ממיטב כספנו בשל עצלנות או חוסר ידיעה. עם זאת, עבור רבים מאיתנו היה מדובר בטרחה של ממש: המידע לא היה ברור, התקשינו לחבר את המספרים, ולא היה לנו כלי של ממש למיקוח.
עתה המצב השתנה - והחובה שלנו היא להסתגל לכך. השבוע הופיע בחשבון הבנק שלנו דו"ח מפורט שיכול לעשות הבדל גדול בכסף שעובר מכיסנו לכיסו של הבנק. בעזרת שימוש מושכל במידע הרשום בדו"ח נוכל לנהל עם הבנק משא ומתן בצורה קלה מאוד ולחסוך סכומי כסף לא מבוטלים.
מדובר בפוטנציאל למהפכה פיננסית שיזם הפיקוח על הבנקים בבנק ישראל. המסמך, המכונה "תעודת הזהות הבנקאית", נשלח זו הפעם השנייה ויישלח כך בכל שנה. השנה הופקו 6.5 מיליון קבצים - אחד לכל חשבון בנק בישראל.
זה המקום לציין שהמידע נשלח ברוב המקרים דרך אתר האינטרנט של הבנק, ורק לאחר הזדהות והזנת סיסמה אפשר לקבל ולהדפיס את הדו"ח. רק לקוחות שאינם עובדים מול שירותי האונליין של הבנק יזכו לקבל את הדו"ח המודפס.
גרניט אופק, מנהלת יחידת האסדרה בפיקוח על הבנקים, מסבירה כי "הדו"ח מאוד פשוט להבנה. מאחוריו עומדות שתי מטרות: להבין את מצב החשבון, כלומר כמה שילמת וכמה קיבלת, והמטרה הנוספת היא כלי לביצוע 'שופינג', כלומר להפחתת עלויות חשבון הבנק. אפשר לקחת את הדו"ח, ללכת איתו לבנקים אחרים ולקבל הצעות".
גרניט מוסיפה כי רצוי לבוא לבנק במהלך השנה ולדרוש להדפיס דו"ח מעודכן כזה פעם נוספת ללא עלות. זה מומלץ במיוחד למי שמתכנן מעבר דירה ומבקש לקבל הצעות מבנקים באזור המגורים החדש. אפשר לבקש מהסניף להדפיס דו"ח נוסף עדכני ולפתוח במו"מ - ובואו נגלה לכם סוד, לא פעם עצם הבקשה עשוי להוליד באופן טבעי הצעה משופרת ממנהל הסניף שלכם.
"להפחית עלויות בקלות"
המפקחת על הבנקים, ד"ר חדוה בר, קראה לציבור הרחב "לנצל את ההזדמנות ולעשות שימוש מושכל בדו"ח חשוב זה. הדו"ח כתוב בשפה פשוטה ובפורמט זהה בין כל הבנקים, ויכול לסייע לכל לקוח - משק בית ועסק קטן - להבין את מצבו הפיננסי, ולפעול להפחית עלויות באמצעות קבלת הצעה מתחרה או ניהול מו"מ עם הבנק הקיים".
לא רק בעלי חשבון בנק פרטי מקבלים את הדו"ח, אלא גם עסקים קטנים, שחשבונות הבנק שלהם הם לא פעם כר פורה לצמיחת עמלות בגובה פראי.
ביקשנו מבנק ישראל להפיק לנו דו"ח לדוגמה, המובא כאן, כדי שתדעו לנצל את המידע. הפרטים המזהים נמחקו, אך מדובר במקרה אמיתי של בעל חשבון בנק. מהמקרה הזה אפשר ללמוד לדוגמה כי יש ל"ישראל ישראלי" פיקדון בסכום של 18 אלף ש' שהניב לו ריבית של 4.95 ש', אך מנגד יש לו הלוואות שעלו לו הרבה יותר.
מהפרק הראשון בחלק ג' אפשר ללמוד כי הכנסותיו מריבית עמדו על 4.95 ש', אך הוצאות הריבית שלו על ההלוואות שנטל, בסך 20 אלף ש', עמדו על 575.73 ש'. המסקנה: הפיקדון עלה לו ביוקר. אם היה מחסל אותו ולא נוטל את ההלוואה, היה חוסך מאות שקלים.
מהחלק הרביעי בפרק ג' אפשר ללמוד נתון חשוב וכואב: כמה עמלות שילמנו לבנק בסיכום שנתי. רוב הציבור לא השתמש במידע על העמלות, שנגזר מעשרות שורות חשבון העובר ושב, ולא ידע את הנתון הכולל - וזה לכשעצמו יתרון משמעותי למסמך החדש.
כך, למשל, בדוגמה שלנו הלקוח שילם במסלול הבסיס על עמלות העו"ש סך של 120 ש' בשנה, ומעבר להן שילם עוד 58.20 ש' בסיכום שנתי. על ניירות ערך הוא שילם כ־88 ש' ועל כרטיס האשראי שילם 55.6 ש'. בסך הכל עלו לו העמלות 322.41 ש' בשנת 2016. הסעיף הזה, של גובה העמלות, שווה זהב ללקוחות הבנקים ובמיוחד לעסקים הקטנים.
חשוב לא להתעצל, להיכנס לחשבון הבנק, לקרוא את הדו"ח - וללמוד את האמת. הרווחנו.
מהו המידע המופיע בתעודת הזהות הבנקאית?
הנכסים בחשבון הלקוח, כולל יתרות עו"ש, פיקדונות וחסכונות
התחייבויות, כגון הלוואות ומסגרות אשראי
סך העמלות ששילם הלקוח
הוראות הקבע ומיופי הכוח בחשבון
אם לקוח מעוניין להיכנס לעומק הפעילות בחשבון, אזי נוסף על הדו"ח המקוצר עומד לרשותו גם דו"ח מפורט
כיצד תעודת זהות הבנקאית תסייע ללקוח?
באמצעות תעודת זהות בנקאית הלקוח יכול: לעקוב אחר החשבון ולנהל אותו ביתר קלות ובאופן מושכל
להכיר את המוצרים הבנקאיים הקיימים בחשבונו, ולראות כמה שילם עליהם או הרוויח בזכותם
להשוות את תנאי ניהול החשבון שלו היום עם הצעות של בנקים אחרים. השוואה זו עשויה להביא את הלקוח למסקנה שמשתלם לו להעביר את חשבונו לבנק אחר
לחסוך בהוצאות ניהול החשבון
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו