1. את אנחת הרווחה ששיחררו מועדוני הכדורגל הגדולים באירופה בליל יום שלישי, היה אפשר לשמוע עד סין. חלון ההעברות של הסופר־ליג, שתצא בסוף השבוע לדרך, נסגר, והתמנון מהמזרח הרחוק נאלץ לקפל את זרועותיו הארוכות ולהסתפק במה שהשיג. השלל, חייבים להודות, לא היה רע בכלל. בשל חוקי הליגה החדשים, שתכף נגיע אליהם, נאלצו המועדונים הסיניים לוותר על שמות כגון דייגו קוסטה, וויין רוני, רדאמל פלקאו, אדינסון קבאני ואחרים, אך זה לא אומר שנפתחה שם קופת חיסכון, להפך. 331 מיליון ליש"ט השקיעו בינואר הקבוצות הסיניות, גבוה יותר מהסכום שהוציאה הפרמייר ליג הפזרנית ופי 17 מהליגה הספרדית המתונה.
הסיבות להשקעה ידועות. נשיא סין, שי ג'ינפינג, הוא חובב כדורגל נלהב, שמעוניין להגדיל את כלכלת הספורט במדינה דרך הענף הפופולרי ביותר. לשם כך היקצה משאבים חסרי תקדים, עודד השקעה של חברות פרטיות במועדונים - הכל כדי שבעוד כמה שנים הנבחרת המקומית תהיה חברה קבועה בגביע העולמי. ואכן, בשנים האחרונות הכסף זרם כמו תה ירוק, זרים הציפו את הקבוצות והעניין בליגה גבר. אולם רק לאחרונה ההתאחדות העלתה תהייה מתבקשת: מה תורם הכסף הגדול אם הוא הולך לשחקנים בינלאומיים, ולא למקומיים?
ולכן העונה החוקים השתנו מעט. כל קבוצה תהיה רשאית לשתף רק שלושה זרים בו בזמן מתוך החמישה המוקצים לה (אחד מהם ממדינות אסיה), ונוסף על כך, בסגל 18 השחקנים יהיו חייבים להיות שני סינים מתחת לגיל 23, כאשר אחד מהם לפחות יהיה מחויב לשחק. קבוצה שלא תעמוד בחוקים לא תורשה לשחק - טובת הכדורגלן הסיני קודמת לכל.
2. השיטה החדשה באמת הקטינה משמעותית את מספר הזרים, אך העלתה דרסטית את איכותם. כל קבוצה בחנה היטב במי להשקיע את המיליונים שבידה והתוצאה היא סוללת כוכבים, שלא היתה מביישת ליגה אירופית בכירה. כמעט בכל קבוצה יש שניים־שלושה זרים עם עבר או הווה בינלאומי בנבחרות כמו ברזיל, ארגנטינה, קולומביה, קמרון, בלגיה וסרביה. אוסקר, שחתם בשנחאי SIPG תמורת 60 מיליון יורו, הוא הרכש היקר בחלון ההעברות הנוכחי. קרלוס טבס, שעבר לשנחאי שנואה, הפך לשחקן המרוויח בהיסטוריה עם 40 מיליון יורו בשנה.
אם למישהו עוד היה ספק, הליגה הסינית הפכה לכוח רציני ובעל השפעה. משכורות העתק הצליחו למשוך אליה שחקנים בכירים בשיא הקריירה, אחרים הודו שהמחשבה לנוע מזרחה חלפה בראשם. להחתמות הנוצצות האלה כמה מטרות: הראשונה היא כמובן לשפר את השחקן המקומי, מה שאמורים לעשות גם המאמנים הזרים (13 מ־16 המאמנים בליגה הם זרים), אך מטרה לא פחות חשובה היא להגדיל עניין והכנסות. והנה, השנה תועבר הליגה הסינית בשידור ישיר כמעט בכל מדינה על הגלובוס וגם כאן בישראל.
3. מובן שהסיבה המרכזית שהדרבי הלוהט של גוואנגז'ו ישודר בטלוויזיה שלכם היא ערן זהבי. סביר להניח שבלעדיו כל היופי הזה היה זוכה לפחות תשומת לב, אבל הסינים דואגים שלכולם תהיה סיבה טובה לצפות בפרויקט המיליארדים שלהם. הישראלי של גוואנגז'ו R&F יפתח בשבת, מול העולה החדשה טיאנג'ין קוואנג'יאן עם אלשנדרה פאטו ואקסל ויטסל, את עונתו הראשונה המלאה בסין.
הקיץ, עם החתימה על החוזה החדש, זהבי שידרג את מעמדו וילבש את המספר 7 המוכר לו. הוא הפך לפנים של הקבוצה, וזה שאמור להוביל אותה אל מעבר למקום השישי שבו סיימה בעונה שעברה. "הוא נכס למועדון, אני מאמין שהוא יתחרה פעם נוספת על מלכות השערים", צפה מאמנו דראגן סטויקוביץ'. בסוכנויות ההימורים זהבי ממוקם 17 בקטגוריה הזאת. ראשון ברשימה הולק, ואחריו בסדר יורד: רוג'ר מרטינס, קרלוס טבס, ריקרדו גולאר, ג'קסון מרטינס ופאטו.
טבס. קבוצתו, שנחאי שנואה, מכוונת לאליפות // צילום: אי.פי.אי
4. על אף איכות הזרים, סביר להניח שרמת הכדורגל תמשיך להיות בינונית ומטה. מיליארד סינים אולי לא טועים, אבל שמונה מהם על הדשא כן. ובכל זאת, הכל חלק מתוכנית־על של הממשל וההתאחדות המקומיים, שכל העולם נאלץ לצפות בה כי אין לו ממש ברירה. החל מסוף השבוע הקרוב כמות נכבדה מאוד של כוכבי כדורגל תפתח עונה, וזה יקרה בסין בשעות הקטנות.
אז מה צפוי להיות שם? גוואנגז'ו אוורגנדה של לואיס פיליפה סקולארי מועמדת להגן על תוארה, כאשר התחרות צפויה להגיע מכיוון שנחאי שנואה עם קרלוס טבס, פרדי גווארין ואובפמי מרטינס; ג'ינגסו סאנינג של ראמירז, אלכס טשיירה ורוג'ר מרטינס, ושנחאי SIPG שמתהדרת באוסקר, הולק, אלקסון וריקרדו קרבאליו.
תתחילו לשנן, ושיהיה בהצלחה.
