"בוקר טוב במיוחד ל-2 מיליון התלמידים ששבים היום לספסל הלימודים בכל רחבי הארץ", פתח קריין חדשות 2 את המהדורה בשבע בבוקר. חדר המצב של משרד החינוך אויש בכתב יוסי זילברמן, אלעד שמחיוף ירד לשטח - במקרה של יום ראשון ללימודים, בית ספר יסודי בתל אביב - וכולם המתינו להתרגשות הצפויה לפרוץ החל מהשעה שמונה. בשעה שבה רובכם בקושי פקחתם עין, זילברמן כבר עידכן שבגיזרה שלו לא קורה כלום ("עושה רושם ששנת הלימודים תחל כסדרה"), ובהיעדר שביתות, עיצומים או ברדקים, כל שהיה לו לעשות הוא לנהל ראיונות מחויכים עם אנשי משרד החינוך המאושרים ("יום חג היום"). שמחיוף ניצל את היום הראשון ללימודים לתיקון היסטורי ("זו חוויה מתקנת בשבילי"), מרוצה שהגיע בזמן, בניגוד להרגלו כתלמיד. בעוד הוא מספר שקרקע ביה"ס עדיין נקייה מתלמידים חשודים, שהגיעו מוקדם כדי לתפוס מקום אסטרטגי, בקצה הפריים נלכדו לפחות שניים כאלה. ההמתנה הדרוכה לקראת הצלצול עברה בקפיצה מזילברמן לשמחיוף, בעוד ברקע אנשי "יום חדש" מנהלים תוכנית בוקר עם דגשים חינוכיים. ניר דבורי תיאר את הלימודים בצל איומי קסאם (איום שמומש שעה קלה מאוחר יותר). לירון שמם סיפרה על מנהג תיכוניסטי חדש: תדלוק אלכוהולי לפני היום הראשון ללימודים, הנפוץ, לדבריה, בקרב תלמידי י"ב. זילברמן, מצידו, המשיך לזרוק נתונים מספריים - יותר מ-2 מיליון תלמידים נקלטו במערכת, מתוכם 145 אלף תלמידים חדשים המתחילים כיתה א', ו-270 אלף ילדים שיזכו לחינוך חינם בגילי 4-3. בהיעדר אקשן, גם עובדות יעבירו את הזמן. לקראת שמונה התחממה האווירה. טפטוף התלמידים בגיזרה של שמחיוף הפך לזרם, בפריים נלכדה אישה עולצת, שהתגלתה בהמשך כמנהלת ביה"ס, ובלונים צבעוניים מילאו את המסך. במשרד החינוך לא הגזימו, יום חג - ליצרני המדבקות. "ההתרגשות כאן די בעיצומה, כמו שאפשר לטעום ולהרגיש", הגיע סוף סוף הדיווח המיוחל, ושמחיוף חדר לכתה א'1, תיעד הורים מתעדים באובססיביות את ילדיהם (מובן, ברור, חיוני), וקיים ראיון ראשון עם נציג אקראי. "מה הכי מעניין אותך, איזה מקצוע-", שאל המראיין. "הכי מעניין אותי... לימודים!", השיב הבשר הטרי והנרגש למול חיוכה העצום של אמו הגאה ("למדנו כל החופש... ככה בקטנה"). במקביל, בטלוויזיה החינוכית הוציאו מהארכיון תוכניות ילדים העוסקות בכניסה לגן ובמעבר לכיתה א'. לא צריך להיות חולה נוסטלגיה כדי להתרפק על "פרפר נחמד" ועל "הבית של פיסטוק". בפרק שעסק בכניסה לגן, בץ החל גן חדש למורת רוחו. דודו זר ואלינור אהרון עזרו לו בקליטה, אוזה כהרגלה היתה די מעצבנת, אבל הקליטה שנראתה בהתחלה בלתי אפשרית ("אני לעולם לא הולך עוד לגן הזה! זה גן עם ילדים שאני אפילו לא מכיר!") הפכה למוצלחת מאוד. השירים, הסיפורים וצילומי החוץ בגן אמיתי עזרו להפיג את החששות מפני הלא ידוע. גם ב"בית של פיסטוק" דיברו בגובה העיניים לילדים מהזן שאינו משתגע על הרעיון ללכת לכיתה א'. פיסטוק הקים בי"ס חלופי, שבו עיקר הפעילות היא משחקי חברה כמו מחבואים וחבל. עד לתום הפרק למדו הצופים הרכים שלשחק זה נחמד, אבל גם ללמוד זה לא רעיון כזה גרוע. יוחזר החינוך לידי החינוכית.
