פרשת ההתעללות בבית האבות "נאות כיפת הזהב" בחיפה: בדיון שנערך בבימ"ש השלום בעיר שלשום הוארך מעצרם של ארבעה מטפלים בבית האבות, שנעצרו בחשד להתעללות בקשישים סיעודיים במוסד. האחות הראשית אירנה יגודין, שנעצרה גם היא, שוחררה בתנאים מגבילים. בדיון ביקש נציג המשטרה להטיל צו איסור פרסום גורף על כל החקירה, ובית המשפט נעתר.
אמש שודר בחדשות 2 ראיון עם המטפל שחשף את הפרשייה, דאוד וותד (30): "ניסיתי לחזור במקום אחר, לעבוד כמטפל. עבדתי שתי משמרות והפסקתי את העבודה הזאת. לא יכולתי להתמודד שוב עם הקשישים. הקולות שלהם, הצעקות שלהם, ההתחננות שלהם לצוות המטפלים, אני לא רוצה להתמודד עם זה עוד פעם. עבדתי במקצוע הזה 13 שנה, ואני מפסיק עם זה היום".
וותד, שנותר ללא עבודה לאחר שחשף את מסכת ההתעללויות, סיפר כי הוא חושש לביטחונו: "אני חש אי־ביטחון מהאנשים האלה שנפלו, שיעשו מעשה נקמה. הם רואים את זה מזווית אחרת, לא כמו שאני רואה את זה. בשבילם אני מלשין, אבל אני גאה בזה שחשפתי את המתרחש בבית האבות. הצלחתי לפקוח את העיניים של המשפחות האלו, ששמים את ההורים שלהם שם, לפתוח את העיניים של משרד הבריאות והרווחה, שידעו שכן, זה קיים. הצלחתי לחשוף רק חלק ממה שקורה שם". וותד אף נפגש עם בני משפחות המטופלים ואלה הודו לו: "הוא כמו מלאך שומר עבורנו. אין מילים להודות לו".
בראיון אחר ששודר אמש בחדשות 2 אמר שר הבריאות יעקב ליצמן על התחקיר: "לא יכולתי לראות את התמונות האלה", והוסיף: "מה שקרה זה נורא ואיום ואנחנו, כמשרד הבריאות, צריכים לבקש סליחה... אני לא מתנער מאחריות. אני עושה בדק בית ואשנה את המצב".
יוזמה להרחבת ההגנה על הקשישים: הצעת החוק שתגן על חושפי שחיתויות
הח"כים איציק שמולי ועמיר פרץ (המחנה הציוני) יניחו היום הצעת חוק הגנה על עובדים חושפי שחיתויות, שנועדה להרחיב את ההגנה על הקשישים במחלקות הסיעודיות.
הצעת החוק קובעת איסור מוחלט על מעסיק במחלקה סיעודית לפגוע בתנאי עבודתו של עובד שהתלונן בעצמו נגד מעסיקו או נגד עובד אחר במקום. במקרה של הפרה מצד המעסיק, קובעת הצעת החוק עונש של עד שלוש שנות מאסר.
על מנת להבטיח שעובדים לא יחששו לדווח ולהיפגע כלכלית, מעמידה הצעת החוק שלוש אפשרויות בידי בית הדין, שמהן יוכל לבחור כדי לספק הגנה כלכלית ותעסוקתית לעובד: פסיקת פיצויים מיידיים בגובה של עד 24 משכורות מלאות (מעבר לפיצויי הפיטורים), מתן הגנה מפני פיטורים או הוראה על העברתו למשרה מתאימה אחרת והכנסתו לתוכנית הגנה זמנית שבמסגרתה יינתן לו סיוע משפטי מהמדינה ותשלום שכר חודשי מהמעסיק בשיעור שייקבע על ידי ביהמ"ש עד לבירור העניין בביהמ"ש.
כיום קובע חוק העונשין חובת דיווח על מי שיודע על התעללות בחסר ישע, אך בפועל התחקירים האחרונים מוכיחים כי הוראה זו כשלעצמה אינה מובילה לדיווחים בשל חשש העובדים מפגיעה בתנאי העבודה או מפיטורים.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו