סופר גירל

לפני כמה שנים פנו כמה מפיקים הוליוודיים לריס ווית'רספון בהצעה מפתה: לגלם את בת זוגו של הכוכב הגדול בסרט הבא שלהם. השמועות אומרות שזה היה המערבון הקומי "מיליון דרכים להתפגר" של סת' מקפרלן. הם אמרו לה שהתפקיד תפור עליה.

אבל עם אוסקר נחשק ביד, חברת הפקות משלה וקול פמיניסטי, שהלך והתבלט בתעשיית הסרטים האמריקנית - ווית'רספון אמרה לא. "הייתי בטוחה שצוחקים עלי. הספיק לי מתפקידי 'אשתו־של' או 'החברה של אשתו־של', מישהי נספחת ולא רלוונטית. לא עוד. אמרתי במקום שאני לא מעוניינת בשום אופן, למרות שניסו לשכנע אותי שיש עוד כמה זוכות אוסקר מפורסמות שנשקלו לתפקיד. באמת ציפו שאיאבק לקבל את תפקיד 'החברה־של' בקומדיה מטומטמת?"

התפקיד הלך בסוף לזוכת האוסקר שרליז ת'רון, אבל הסרט כשל בקופות ואצל המבקרים. ווית'רספון חסכה לעצמה את הנפילה.

מאז ומתמיד היא היתה "לא רק בלונדינית". לפני עשור עקפה את ג'וליה רוברטס ואת אנג'לינה ג'ולי כשזכתה לנופף בתלוש שכר של 20 מיליון דולר, הגבוה ביותר עבור אישה עד אז, על השתתפותה בסרט חג המולד "מת לחגוג". ב־2005, אחרי הזכייה באוסקר על תפקידה ב"הולך בדרכי", הקימה את חברת ההפקות Type A Films, שקבעה לעצמה מטרה חברתית ואידיאולוגית חשובה: לתקן עוולות בתחום השכר בתעשיית הקולנוע ולייצר שוויון הזדמנויות לשחקנים מכל המגזרים, ובשנים האחרונות היא הופכת לאחת ממובילות הקמפיין לשינוי היחס המפלה לנשים בהוליווד.

האג'נדה שלה עלתה לכותרות במהלך השנה האחרונה, עם התגברות הקולות שקראו להשוואת שכרן של הנשים בהוליווד לזה של הגברים. ג'ניפר לורנס, כוכבת המסך הגדולה בעולם כיום, שמקבלת 52 מיליון דולר לסרט, כתבה מאמר בנושא, וגם שחקניות מובילות דוגמת מריל סטריפ, קייט בלאנשט ואמה תומפסון הביעו את מורת רוחן מהמצב.

"נפגשתי עם ראשי אולפנים גדולים בהוליווד כדי להציע להם פרויקטים, ורציתי לשמוע מכל אחד מהם מה יש לו בקנה עבור נשים", סיפרה ווית'רספון בראיון למגזין "גלאמור", שהעניק לה את תואר "אשת השנה" לשנת 2015. "רק אחד מהם סיפר שיש סרט בפיתוח עם אישה בתפקיד הראשי. כל האחרים אמרו לי: 'זה לא משהו שמערך הפיתוח שלנו מחפש'. 

"נשים הן מחצית מהאוכלוסייה - אנחנו לא אמורות גם לקבל מחצית מהסיפורים ומהתפקידים? מכורח ההצלחה שהשגתי בקריירה, אני חשה מחויבות לבת שלי, ולכל הנשים בעולם - ממוצאים אתניים שונים וממעמדות סוציו־אקונומיים שונים - לייצר עבורן עוד הזדמנויות. הוריי חינכו אותי לעשות, לא להתלונן.

"אני משוכנעת שדברים מוכרחים להשתנות. כל התשוקה שלי להפיק באה מהמקום הזה. אני רוצה לראות נשים אמיתיות לא רק בסרטים דלי תקציב. אנחנו מוכרחים להיחשף לסיפורים נשיים שלא זוכים לתהודה, בין אם אלה אלימות במשפחה ותקיפות מיניות או צד יותר אינטימי של חוויית האימהות, בגידה או גירושים. 

"בני אדם לומדים מצפייה באמנות. זו החוויה האנושית שלנו, שצריכה לשקף מציאות הרבה יותר רחבה ואמיתית". 

את חושבת שהקהל באמת בשל לשינוי כזה?

"כן. אנשים מחפשים משהו שקרוב אליהם, כי אם זה רחוק, למה שיקנו כרטיס? אנחנו חיים בעידן של אינטראקציה ישירה עם הצופה. הקהל מגיב בכנות, והתגובות הן מיידיות, מהרשתות החברתיות. זה מה שישנה את המציאות כפי שאנו מכירים אותה.

"מה גם שנשים הן הכוח החזק ביותר מבחינה מסחרית. נשים בעמדות מפתח מבינות ומיישמות את זה. בנות ממש לא מעוניינות לראות עוד איזו בחורה מושלמת, הן רוצות לראות את האמת".

 

חברת ההפקות שלה חתומה עד כה על שמונה סרטים, בראשם המותחן הקופתי המצליח "נעלמת" מ־2014, בכיכובם של בן אפלק ורוזמונד פייק, שהכניס 370 מיליון דולר. ב־2014 גם הפיקה את הסרט "הולכת רחוק" וכיכבה בו, ועל תפקידה קיבלה מועמדות לאוסקר. שלושה סרטים נוספים נמצאים בפיתוח.

עכשיו היא מוציאה גם מיני סידרה ראשונה ברשת הכבלים HBO, "שקרים קטנים גדולים", הפקה משותפת של ווית'רספון ושל חברתה זוכת האוסקר ניקול קידמן. זו תהיה הגיחה המשמעותית הראשונה של ווית'רספון למסך הקטן, להוציא שני הפרקים הבלתי נשכחים של "חברים" משנת 2000, שבהם התארחה בתפקיד אחותה המפונקת של רייצ'ל.

בסידרה "שקרים קטנים גדולים". "הזדמנות נדירה לשתף פעולה עם ניקול קידמן"

הסידרה בת שבעת הפרקים, שעלתה השבוע (ימי שלישי ב־yes Oh וב־HOT HBO, וגם ב־VOD), עוסקת בתופעה של הורים שמתערבים בחיי ילדיהם בצורה חונקת ("אמא הליקופטר"), שאובחנה כבר בשנות השישים על ידי פסיכולוג הילדים היהודי הניו־יורקי פרופ' חיים גינות, אבל בשני העשורים האחרונים הפכה למכה עולמית. מדובר בעיבוד לרב מכר שפירסמה ב־2014 הסופרת האוסטרלית ליאן מוריארטי. 

בזמן שווית'רספון החלה בעיבוד הספר למסך הגדול, נשלחה קידמן להיפגש עם הסופרת באוסטרליה ולסגור איתה את העיסקה. לפרויקט צורפו גם הבמאי הקנדי ז'אן־מארק ואליי, שביים את ווית'רספון ב"הולכת רחוק" (והיה אחראי ל"מועדון הלקוחות של דאלאס"), והיוצר הוותיק דיוויד אי. קלי, שאחראי לסיפורי הצלחה דוגמת "הפרקליטים" ו"אלי מקביל", וידוע גם כבעלה של מישל פייפר. 

•   •   •

עלילת הסידרה הועתקה מאוסטרליה לעיירת חוף יוקרתית במפרץ מונטריי שבצפון קליפורניה, והיא מתמקדת בחמש אימהות ובחייהן סביב ילדיהן, שלומדים בבית הספר היסודי בעיירה, על שלל המאבקים החברתיים ביניהן והאתגרים שהן חוות בבית. ווית'רספון מגלמת את מדליין מקנזי, לביאה אימתנית ודומיננטית שרוצה לעזור לחלשים אך היא אצה להילחם בכל אמא שלא מיישרת איתה קו. מדליין נשואה בשנית לאד (אדם סקוט) ונאלצת להתמודד עם נוכחותם הקבועה של בעלה הראשון, אבי בתם המשותפת, ושל אשתו השנייה, צעירה היפית יפה (זואי קרביץ).

חברתה הקרובה היא סלסט (קידמן), אם לתאומים, הנשואה לבעל אלים (אלכסנדר סקרסגארד), והצ'ילבה שלה היא רנטה (לורה דרן). בתחילת הפרק הראשון אוספת מדליין לחיקה את ג'יין (שיילין וודלי), אם חד־הורית צעירה וחדשה בעיר, שסוחבת עבר מסתורי. 

על המלודרמה התוססת ועתירת הכוכבים והיצרים, מזן עקרות הבית הנואשות, מעיבה פרשת רצח לא מפוענחת של אחת הדמויות הראשיות, שזהותה תיחשף רק בפרק האחרון.

"אני כל הזמן מכנה את הסידרה 'סרט'", אומרת ווית'רספון בחיוך רחב, שפתון אדום מרוח על שפתיה ומתכתב בסטייל עם שמלת הגולף האדומה שלה. "בהתחלה באמת שקלנו להפוך את הספר לסרט, אבל הבנו שצמצום העלילה לשעתיים יגמד את האיכות ואת כמות הדמויות המגוונות שאפשר להציג.

"יש בסידרה פרקים טובים יותר מהרבה סרטים שיצא לי לראות. הפרק השישי, למשל, הוא אולי הדבר הכי טוב שעשיתי בקריירה שלי. בכל מקרה, הקווים בין המסך הקטן למסך הגדול היטשטשו לחלוטין. לא משנה אם מדובר במסך קולנוע או במסך של הסמארטפון - העיקר שהתוכן שלנו כאמנים מגיע לקהל".

למה דווקא הספר של מוריארטי משך אותך להגיע לטלוויזיה?

"אני תמיד מחפשת משהו שיאתגר אותי, ליצור משהו חדש ומקורי. למשל, דמות של אישה שלא ראיתי קודם. בסידרה הזו אני מרגישה שמובאים קולות שונים של חוויית האימהוּת. הרי ההורות היא מכנה משותף לרובנו, ובסידרה זה בא לידי ביטוי אצל חמש נשים שונות, שחייהן משתלבים אלו באלו - בעימותים, בסודות ובשיחות. בסופו של דבר נסיים את הסידרה כשכולן מקשה אחת.

"כשקראתי לראשונה את הרומן, ראיתי את עצמי בשלבים השונים שלי באימהות: אמא צעירה בתחילת שנות העשרים שלה, כמו ג'יין, ואמא בשנות הארבעים, כמו מדליין. במהלך השנים התגרשתי ונישאתי שוב. הפכתי לאמא לראשונה בגיל 22, ואחר כך כשהייתי בת 27 ובת 37.

"יש הבדל עצום עבורי בין כל חוויה וחוויה. בגיל צעיר הייתי בהלך רוח של 'הילדים שלי יהיו בסדר גמור, אני לא צריכה לדאוג כל הזמן', וככל שהתבגרתי התחילו לעבור לי בראש שאלות על ההחלטות שאני מקבלת. כשהילדים שלך גדלים, אתה נמצא כל הזמן בתהיות לגבי החיים שאתה מייצר להם. זה גם הנושא שעומד בלב הסידרה - המצג המלאכותי של הורות, איך אימהות מציגות את עצמן בפני הזולת, לעומת מה שקורה כהורים באמת. זה פרויקט שהעביר אותי מסע והפך אותי לאמא טובה יותר. אני בטוחה שהרבה נשים ירגישו חיבור לסיפור כזה".

הדמות שלך בסידרה מלאת סתירות, אבל כלפי חוץ היא מאוד נחושה. 

"מדליין מאוד מודעת לכך שהיא תמיד האדם הכי דינמי בחלל שבו היא נמצאת. כשהתחלתי לשחק את הדמות הרגשתי חסרת ביטחון ביכולת שלי לגלם אותה. לא הייתי בטוחה שאני מסוגלת לשדר את התקיפוּת של מדליין, שהיא טיפוס שתלטני שיודע הכי טוב מכולם ותמיד דוחף את האף לעניינים של אחרים. ואז ניקול, וגם ז'אן־מארק ודיוויד, אמרו לי, 'על מה את מדברת? את מושלמת לתפקיד!' 

"לאורך הסיפור מדליין עוברת תהליך והיא מודעת יותר לעצמה. הצופה מתחיל להבין למה היא מתנהגת כפי שהיא מתנהגת, למה היא כל כך לחוצה ואינטנסיבית, ומה היא בעצם מנסה להסתיר מאחורי ארשת הפנים הכוחנית, שכל מטרתה היא להגן על עצמה. עד סוף הסידרה היא כבר הרבה יותר חשופה ופגיעה, ואפילו רגועה".

איך היתה העבודה עם ניקול קידמן?

"זאת היתה הזדמנות נדירה לשתף פעולה עם ניקול, וגם עם השחקניות הצעירות על הסט. לא עשינו יותר מדי חזרות, כי זאת שיטת העבודה של ז'אן־מארק: הוא לא דורש הכנות מוקדמות, אבל הפציר בנו לבלות זמן רב ביחד בארוחות ערב, ללגום כוס יין, להתיידד ולהרגיש אחת את השנייה. כך הגענו לצילומים עם הבנה עמוקה יותר של הנשים שאנחנו מגלמות ושל החוויות שלהן. מבחינת פרויקט הוליוודי, זה די חריג. 

"בעיניי, החלק המרתק בעבודה היה לחפור לעומק בחייהן של כל הנשים בעלילה, בלי לשפוט אם הן פועלות נכון או לא. מדובר בגוונים שונים של חיי האישה. הרגשתי שזו הזדמנות יוצאת דופן להביא למרקע מספר רב של דמויות נשיות במסגרת אחת.

"עד לאחרונה, ובמהלך 25 השנים שבהן אני משחקת, תמיד הייתי הבחורה היחידה בסביבה. לא היו נשים אחרות לצידי שיכולתי לדבר איתן. קוראים לזה 'סינדרום דרדסית', כלומר, להיות בת יחידה מתוך מאות הדרדסים. מה שמעלה, אגב, את השאלה מי יולדת את כל החבר'ה הכחולים האלה? (צוחקת).

"היה מרענן לבלות זמן בקאסט נשי. יכולנו לחלוק כל הזמן את מה שעברנו. ניזונו אחת מהשנייה. ניגשתי, למשל, לבקש את העצה של ניקול איך לשחק בסצנה מסוימת. או ישבתי במכונית והתייעצתי עם לורה דרן לגבי דעתה על הטקסט שאני צריכה להגיד. העברנו זו לזו לינקים לכתבות מעניינות, ואחר כך גם החלפנו ספרים. 

"מעולם לא הרגשתי כל כך בטוחה וגאה בעבודת אנסמבל של שחקנים. זה היה שיעור משחק מופתי. אף אחת מאיתנו לא הרגישה דרדסית".

•   •   •

ווית'רספון נולדה ב־1976 בניו אורלינס כלורה ג'ין ריס, בתם של מנתח צבאי ואחות חדר לידה. עבודתו של האב ג'ון שיגרה את המשפחה בסוף שנות השבעים להתגורר בבסיס של צבא ארה"ב בגרמניה, ובחלוף ארבע שנים שבו לארה"ב, לנאשוויל, טנסי, שם העבירה את רוב שנות ילדותה עם אחיה, ג'ון ג'וניור, המבוגר ממנה בשלוש שנים.

כבר בגיל 7 הופיעה בתשדירי פרסומת של חנות פרחים מקומית והצטלמה למודעות בעיתון של רשת כולבו לבגדי ילדים. את הבכורה הקולנועית עשתה ב־1991, כשגילמה נערה בת 14 שמתאהבת בבן 17 בסרט "איש על הירח". ווית'רספון באה בכלל להיבחן לתפקיד ניצבת, ונבחרה לתפקיד הראשי.

צילומים: אי.פי, יח"צ

השבחים על הופעתה הביאו לה תפקידים נוספים, בין השאר במיני סידרת ההמשך לדרמת המערבון "יונה בודדה" מ־1993 ובסרט הדרמה "ג'ק הדוב", לצד דני דה ויטו - תפקיד שעליו זכתה בפרס לשחקנית הצעירה המבטיחה ביותר מטעם התאחדות האמנים הצעירים.

אחר כך המשיכה לתפקידים בוגרים יותר. היא כיכבה במותחן "פחד" עם מארק וולברג, מה שיצר גל של שמועות על רומן ביניהם, בסרט "בחירות" לצד מת'יו ברודריק וב"פלזנטוויל" המוערך. 

בזמן צילומי סרט הנעורים המצליח "משחקי פיתוי" ב־1999 הכירה במסיבה את השחקן ריאן פיליפה, והם התאהבו ונישאו באותה שנה, כשהיא בחודש השישי להריונה. בתם הבכורה אווה, כיום בת 17 וחצי, דומה לאמה עד להדהים במראה החיצוני - עניין שהפך לקאלט בקרב המעריצים.

כעבור ארבע שנים וחצי הביאו בני הזוג לעולם את בנם דיקון (13). הרכילאים טענו שהצלחתה המרשימה של ווית'רספון בקומדיות הקופתיות "לא רק בלונדינית" (2001) ו"אין כמו אלבמה" (2002) גרמה לבעלה התקפי קנאה עזים. בטקס האוסקר ב־2002, כשהשניים הגישו יחד פרס, שיגר פיליפה הערה עוקצנית לרעייתו: "את מרוויחה יותר כסף ממני, אז את תפתחי את המעטפה".

את האוסקר היא קטפה על "הולך בדרכי", הסרט הביוגרפי על זמר הקאנטרי המנוח ג'וני קאש, שבו גילמה את אשתו, ג'וּן קרטר. בעקבות הזכייה החריף המתח בינה לבין פיליפה, ועד מהרה הם נפרדו סופית - בין השאר, בעקבות גילויים על רומן שניהל פיליפה עם השחקנית האוסטרלית אבי קורניש. ווית'רספון, כך נטען, גילתה התכתבות מסרונים ביניהם בטלפון הנייד שלו. 

לאחר ריבאונד רומנטי עם השחקן ג'ייק ג'ילנהול, שנמשך שנתיים, החלה ווית'רספון לצאת ב־2009 עם סוכן השחקנים ג'ים טות'. השניים נישאו במארס 2011, ובספטמבר 2012 נולד בנם המשותף, השלישי של ריס - טנסי ג'יימס. 

באפריל 2013 עלו בני הזוג לכותרות אחרי שנעצרו על ידי שוטרים באטלנטה בחשד שטות' נהג בשכרות. הנזק התדמיתי העיקרי בפרשה בא לכוכבת בעיקר בעקבות הקלטה שלהם, שדלפה לאתר הרכילות TMZ, ובה היא נראית מגוננת על בעלה מפני השוטרים וצועקת: "אתה עוצר אותי ושם עלי אזיקים? אתה יודע איך קוראים לי? קוראים לי ריס ווית'רספון! זה יופיע בחדשות בכל רחבי המדינה, אני רק רוצה שתדע את זה".

לאחר שטות' נדון לקנס סמלי של 213 דולר ו־40 שעות של עבודות שירות, מיהרה אשתו להתנצל על הדברים שאמרה בתקרית, בטענה שהיתה "נסערת ולחוצה" ושיש לה "רק כבוד לעבודת המשטרה".

הונה הכולל של ווית'רספון מוערך ב־120 מיליון דולר. היא מתגוררת עם בעלה ושלושת ילדיה בשכונת פאסיפיק פאליסיידס היוקרתית שליד מאליבו, באחוזה ששווייה מוערך ב־12 מיליון דולר. לשחקנית גם בית בעיירת הקיט אוהיי שבמרכז קליפורניה ובית נוסף בנאשוויל. להשלמת הכנסה הם נוהגים גם לרכוש בתים ישנים, לשפצם, ואז למכור אותם ברווח.  

ווית'רספון מפעילה מותג לייף־סטייל פרטי בשם "Draper James", המתמחה בביגוד ובריהוט לבית. גם לשם היא מקפידה להחדיר אג'נדה חברתית: "אני דואגת שהכל יהיה מיוצר בדרום ארה"ב, הסביבה שבה גדלתי, כדי לתת מעצמי בחזרה לקהילה שגידלה אותי.

"באחד המגזינים בארה"ב פירסמו תמונה שלי בשמלת ערב יוקרתית לצד שואב אבק. זה היה מאוד סקסיסטי בעיניי. אני עדיין לא מצליחה להבין, למה כל כך קשה לקבל נשים יזמיות? יש תפיסה של 'תישארי בנתיב שלך, אנחנו אוהבים מה שאת עושה ואל תנסי לעשות משהו אחר'. אבל נחשו מה? לכולנו יש עוד פרקים בספר של חיינו".

והפרקים שלה רבים. לאחרונה דיבבה חזירה מזמרת בסרט האנימציה "לשיר", שהיה להצלחה קופתית גדולה (סרט ההמשך בקנה). במקביל, החלה להצטלם לסרט של אולפני דיסני "קמט בזמן", המבוסס על ספרה של מדליין ל'אנגל, ובו תופיע לצד אופרה ווינפרי. בשנה הקרובה גם תופיע בקומדיה הרומנטית העצמאית "Home Again" עם מייקל שין וקנדיס ברגן.

•   •   •

לאורך הקריירה המפוארת שלה היא ידעה גם כמה כישלונות קופתיים, כמו הדרמה "מים לפילים" (2011) והקומדיה הרומנטית "זאת מלחמה" (2012). לפני חמש שנים פוטרה מדיבוב הדמות הראשית של הנסיכה מרידה בסרט "אמיצה", בטענה שלא הצליחה לדבר במבטא סקוטי.

אבל חברת ההפקות הפרטית שלה, שמייצרת לה תפקידים, הצליחה בכל פעם להחזיר אותה למסלול. "זה לא שהיתה לי תקופת יובש של תפקידים, אלא פשוט הם לא היו דינמיים מספיק כדי שארצה לקחת אותם", הסבירה בראיון ל"ווג".

"כשמורידים מערכי, זה המקום הכי נוח עבורי לחזור לשולחן העבודה. היה במאי שסירב להיפגש איתי בטענה שאני 'דרומית, מתקתקה וענקית', ומבחינתי זה היה בסדר גמור. זה מה שאתה חושב שאני? ובכן, ממש לא! אני אדם מורכב עם הרבה גוונים".

dudic@israelhayom.co.ilטעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו