הוועדה למינוי שופטים אמורה להחליט במהלך יום רביעי על מינוי ארבעה שופטים חדשים לבית המשפט העליון, אך בעקבות אי־הסכמות מהותיות בין השופטים לבין הדרג הפוליטי ולשכת עורכי הדין, גוברים הסיכויים שהצדדים לא יצליחו להגיע להסכמות.
במקרה שפיצוץ כזה אכן יקרה, החוק שיאפשר למנות שופטים גם בניגוד לדעת שופטי בית המשפט העליון יחזור לסדר היום הציבורי ויקודם במהרה. כך נודע ל"ישראל היום" על ידי גורמים המעורים בנעשה בוועדה.
מהות הוויכוח נסבה על פרופ' דוד האן, מועמדה של השרה שקד. האן, המשמש כונס הנכסים הרשמי, דתי, ימני ושמרן בדעותיו, נחשב לסדין אדום עבור שופטי ביהמ"ש העליון. אם לא יושגו הסכמות לגביו ייתכן כי שקד תנסה להעביר את מינויו של פרופ' שחר ליפשיץ, דיקן פקולטת אוניברסיטת בר־אילן. גם הוא אדם דתי ומגדיר עצמו "אקטיביסט מתון". שמו פחות מעלה התנגדויות בקרב שופטי ביהמ"ש העליון.
מועמד נוסף שיש לגביו ויכוח הוא נשיא בית המשפט המחוזי יוסף אלרון, המועמד של לשכת עורכי הדין והשר משה כחלון, שמקובל גם על השרה שקד. לגבי תקן השופט הערבים, מתעקשים שופטי ביהמ"ש העליון על השופט הנוצרי ג'ורג' קרא מבית משפט המחוזי בתל אביב, אך לשכת עורכי הדין דווקא מבכרת את מועמדותו של השופט המוסלמי חאלד כבוב, גם הוא מבית המשפט המחוזי בת"א.
לגבי הכיסא הנשי, שופטי בית המשפט העליון מבקשים למנות את רות רונן מהמחלקה הכלכלית של בית המשפט המחוזי בת"א, אלא שנטען כי שקד מתנגדת למינוי זה, הואיל ובעלה של רונן תרם לקרן החדשה לישראל והיה מאנשי הוועד המנהל שלה.
השרה שקד // צילום: קוקו
גורמים במשרד המשפטי סיפרו כי נראה שהצדדים יגיעו במקרה זה להסכמה לגבי המועמדת יעל וילנר, שופטת דתייה מבית המשפט המחוזי בחיפה.
ל"ישראל היום" נודע מדוע המועמד שנחשב ליקיר הימין, פרופ' גדעון ספיר מאוניברסיטת בר־אילן, לא עבר את הוועדה.
גורמים המעורים בוועדה סיפרו שבמהלך פגישות הוועדה עם המעומדים כינה ספיר את העולים "מהגרים" ואת הערבים "ילידים". "דבר זה לא נאמר בפליטת פה, אלא ייצג את עמדותיו", סיפר אותו גורם, "אלו לא ערכים שאנשי הוועדה יכולים להזדהות איתם, ולכן הוא נמצא לא מתאים".
פרופ' ספיר סירב להגיב לידיעה.
