הכוכב שנולד מחדש

"אני לא חווה את העולם כמו אחרים", אומר שי גבסו. "אני מרגיש חוויות חוץ־גופיות. אני מרגיש בכל מיני הזדמנויות שאני פתאום יוצא מתוך הגוף שלי ומסתכל על הכל מלמעלה, כמו מישהו שמת מוות קליני, ואז חוזר לתוך הגוף. זה קורה לי המון, מאז שאני ילד. סוג של עולם אחר. היום ברור לי שלצאת למימד ההוא ולחזור זה כמו להיוולד מחדש, כי אתה לא יכול לשכוח את מה שראית".

ומה אתה רואה? 

"הרבה פעמים אני רואה את הגוף שלי עשוי תווים. לפעמים אני רואה את המסלול שלי בחיים".

ויש לו, הוא ממשיך, עוד סגולה רוחנית. "אני חושב על דברים - ואז הם קורים. פעם הלכתי ברחוב וחשבתי על החברה הראשונה שלי מכיתה א', שלא פגשתי מאז סוף בית הספר היסודי. דמיינתי אותה ממלצרת. אחרי כמה זמן הלכתי למסעדה, ופתאום ראיתי אותה שם. היא היתה המלצרית. בדיוק כמו התמונה שהיתה לי בראש.

"היום אני יודע שיש משהו מאוד מאוד גדול שבא דרכנו ושהוא מסביבנו, בכל. יש משהו מעבר, עוד מימדים. היום אני מודע לזה, לא מפקפק בזה, לא מתבייש בזה.

"זה לא כזה הזוי. לכולם זה קורה, ולכולם יש גישה לזה. הרבה יותר הזוי לחשוב שאין את זה. אני חושב שהמון אנשים סובלים כי הם לא מכירים במציאות, שהיא מעבר למה שהעיניים רואות. 

"כל החיים שלי הרגשתי שיש משמעות לזה שאנחנו פה, אבל הדברים נראים כמו משחק. היום אני מבין שזה אמיתי. שמה שיש לי בראש הוא האמת. 

"זה גם המקום שממנו אני עושה מוסיקה. מכניס לעולם דברים שקודם ראיתי בעיני רוחי. אני כמו צינור, שמביא משהו שהוא משם. האתגר שלי הוא להצליח ליצור בלי אגו, לא מנסה לעשות רושם או להגיד משהו, בא ממקום של כיף ופשוט נמצא ברגע".

*  *  *

בגיל 32, אחרי ארבעה אלבומים שכללו בעיקר בלדות רגישות וחשופות, גבסו שוב איתנו, הפעם בשינוי כיוון טוטאלי. עכשיו הוא מוציא מיני־אלבום אלקטרוני באנגלית, שמיועד לשוק האמריקני בלבד. האלבום, "Made Me Wanna Change My Name", כולל ארבעה שירים וקטע אינסטרומנטלי, שאותם הפיק ביחד עם הגיטריסט עומרי אגמון.

מי שיאזין לשירים ישמע גבסו אחר, שלא חושש לחבר את קולו השברירי לצלילי דאנס אלקטרוני אופנתיים, ברוח של פופ, היפ הופ וטראפ אגרסיבי, עם השפעות של אמנים כמו סיה, ליידי גאגא, דרייק ולנה דל ריי. די רחוק מהזמר שהגיע לפני 14 שנים למקום השלישי ב"כוכב נולד" הראשון, אחרי נינט ושירי מימון.

"כתבתי את האלבום הזה על עצמי. אני סובל הרבה כדי להבין שאני פשוט צריך לשים את המוח בצד ולעשות כיף. זאת הפעם הראשונה זה זמן רב שהרגשתי שאני רוצה לתת את כל מה שיש בי. עד היום התקמצנתי בזה.

"זו גם פעם ראשונה שאני מרגיש שיצרתי משהו מכלום, ולא ניסיתי לשחזר סאונד. באלקטרוני אתה יכול ליצור שכבות צליל לפי מה שיש לך בראש, למצוא שם את הארץ החדשה שלך ולהתרגש. זאת חוויה שלא היתה לי בעבר. זה גם מפחיד, כי בשלבים הראשונים זה נשמע כמו כלום".

למה באנגלית? 

"לא יכולתי לעשות את האלבום הזה בעברית, כי זאת שפה שמחוברת לאדמה ולא הולכת עם מוסיקה אלקטרונית, שהיא כמו הבזק של המוח. באנגלית הרגשתי שאני מבטא את עצמי פנטסטי, כמו שבחיים לא הצלחתי. אף פעם לא חשבתי שאצליח להביע את עצמי לא בשפת האם שלי. לראשונה יצא לי משהו באנגלית, וזה נשמע אותנטי". 

בניגוד להרגלך, אין באלבום שום שיר אהבה.  

"נכון, זה קטע. באלבומים הקודמים כתבתי על אהבה רומנטית, והפעם לא. הפעם העדפתי להתנתק ממה שהייתי קודם ולהתחבר למקום יותר ראשוני, לגלות את עצמי מחדש. מבחינתי יש פה אהבה, זה עוסק באהבה, אבל לא אהבה רומנטית אלא אחרת". 

את האלבום החדש הוא לא מתכוון להוציא בארץ, גם לא לשלוח מתוכו סינגלים להשמעה. הסיבה: משקעי עבר מהיחס של גלגלצ. "כשהוצאתי את האלבום הקודם 'כל הימים', ב־2013, גלגלצ לא השמיעו אותו, למרות שסינגל אחד היה אצלם חמישה שבועות במקום הראשון במצעד, ועל השני הם אמרו שהוא השיר הכי יפה שכתבתי. 

"נפגשתי איתם, לשאול למה הם לא משמיעים, ומה הם מצפים ממני לעשות בפעם הבאה שאכנס לאולפן. היה לי מאוד קשה ללכת לפגישה הזאת, אבל איזו ברירה היתה לי? לככב בריאליטי כדי להיות סלב? זה אבסורד. אמרתי להם שהם לא מקשיבים לשירים, אלא עובדים לפי חלוקה לאמנים, מכניסים לפלייליסט לפי שם האמן. 

"בסוף החלטתי שאין לי מה להתעסק איתם, כי כשאתה עושה משהו טוב, זה קורה, בסופו של דבר, גם אם לוקח הרבה יותר זמן. בשבילי זה היה הסימן להתחיל להסתכל לכיוונים אחרים, כמו מוסיקה אלקטרונית".

אז בגלל גלגלצ המעריצים שלך בארץ לא ייהנו מאלבום חדש שאתה מוציא?  

"מרגיש לי שזה לא מתאים לפה. פה רגילים לשירים עם בית ופזמון מרגש. כשאתה מוציא משהו חדש, לוקח זמן עד שמקבלים אותו". 

*  *  *

אנחנו בערב קר מאוד של תחילת פברואר, אבל זה לא מונע מגבסו להגיע לראיון רכוב על אופניו. הוא נראה רחוק מאוד מדמות הילד ההוא מהבמה בניצנים. "באתי לקנות סיגריות בקיוסק והמוכר ביקש ממני תעודת זהות. גם כי הוא לא זיהה אותי, וגם כי נראיתי לו ממש צעיר".

הוא סובל מהפרעת קשב וריכוז מאובחנת. "עשיתי את המבחנים, ויש לי 80 אחוז מעל הממוצע של הפרעת קשב. הכל מושך את תשומת הלב שלי, והראש הולך לכל מקום.

"אני לוקח כדור ריטלין מדי פעם, לומד מה זה עושה לי ומנסה לשחזר את התחושה ברגיל. החוויה של לקחת ריטלין מדהימה. היום אני חושב שהפרעת קשב זו לא באמת בעיה".

מאז שחזר בתשובה, בגיל 12 וחצי, הוא גם מורגל בחיבוטי נפש. "השיח הפנימי שלי עם עצמי הוא רחב, והוריי מעולם לא הבינו את העולם שלי. מגיל צעיר מאוד טופלתי על ידי פסיכולוגים. ככל שהתבגרתי הבנתי שברוב הבתים לא היו מבינים את מה שאני אומר. זה קצת הקל עלי".

במשך שנים שיכך את המהמורות בחייו בסיוע הדת, עד שלפני חמש שנים, כשלמד בישיבת "מעלה אליהו" בתל אביב, החלו הספקות לנקר.

"היו לי שאלות שלרבנים לא היו עליהן תשובות. למשל, קראתי פיסקה של הרב קוק שאומרת שכל המעשים, כולל קיום המצוות והדת עצמה, הם חילול השם, כי אלוהים נמצא בכל.

"רב הישיבה לא האמין לי שזה מה שקראתי, ולא ידע מה לענות לי. שלחו אותי לאיזה מקובל גדול במאה שערים, זקן בן 90 עם עיניים מלאות אור, כמו חתול. הוא שאל מה אני עושה שם ואמר לי מייד: 'עשית טעות שחזרת בתשובה'. 

"באותו רגע זעמתי, הרגשתי שבר עצום. כל החיים שלי עברו לי מול העיניים. 16 שנים הייתי דתי בין חילונים ושמרתי מצוות לבד. לא האמנתי שהצדיק אומר לי שהכל היה טעות.

"הדמות של אלוהים שינתה מבחינתי את פניה, בסוג של קריסה כמו־תודעתית. הבנתי שהעולם הוא אחרת מאיך שאנשים מפרשים אותו. הרגשתי שאני שומע את העולם, ואומרים לי, אלוהים מדבר דברים אחרים. מעבר לזה שאתה מאבד פתאום את הטעם שלך, אתה מאבד משהו שעד עכשיו קראת לו 'אני'. אתה נלקח מעצמך.

"פיזית היו לילות בלי שינה וימים ללא מנוחה. הגיטרה שיעממה אותי, לא יכולתי לגעת בה. לא מצאתי פתאום את כל העניין של המוסיקה, שהיה הדבר הכי כיפי בחיים שלי. הייתי צריך להתחיל לחשוב מההתחלה מה זו מוסיקה ולמה אני עושה אותה ומה אני רוצה לשמוע שאני לא שומע.

"קרס העולם שאנשים מציגים לנו, קרס החיפוש של תבניתיות, כאילו יש מישהו שאחראי לדבר הזה. איזושהי דמות שהיא אלוהים, איזשהו אבא, או מה שזה לא יהיה.

"סיום הקשר עם הדת היה גם סיום הקשר שלי עם אלוהים. הפסקתי להאמין באלוהים ההוא. עד אז היה נדמה לי שהעולם אומר איזה סוד, איזו שירה, ופתאום הכל שינה פנים. זו לא רק אמונה, אלא גם ידיעה שהכל משתנה וצריך למצוא דבר חדש. זה כמו שביאליק אומר, 'הכוכבים רימו אותי'.

"לשמחתי המשכתי ללכת עוד קדימה והבנתי שיש פה משהו הרבה יותר גדול, חדש, ועם הרבה פחות מילים. היום, בדיעבד, אני יודע שהדברים של המקובל היו החותמת שהייתי צריך מהעולם התורני כדי להבין שאני צודק".

ב"כוכב נולד" עם נינט טייב ושירי מימון. "נינט ואני מאוד עסוקים, אבל העשייה שלנו מקבילה" // צילום: רוני שיצר

הוא פרש מהישיבה עם משפט מהגמרא, "לאן שאדם הולך - מוליכים אותו", שאותו כתב בגיר על הלוח במטבח ביתו. "אני כותב שם משפטים של איינשטיין וצ'פלין ודאלי, כל מיני דברים שאני אוהב, והמשפט הזה הידהד בי בטירוף. כי בישיבה לקחו את השיח על אלוהים וצימצמו אותו, ניסו לדבר איתו בשבילי ולא נתנו מקום למה שאלוהים אומר לי. לא יכולתי שלא למרוד בזה".

ככל שהתעמק בשבר האישי, כך ליקט גבסו אישור בכתובים לתחושותיו. "בספרי הנביאים האחרונים אלוהים אומר המון פעמים שלא הבנו את דבריו ושהוא הולך מאיתנו. זה נראה לי נכון, הגיוני, ושאלתי למה לא קוראים את זה. הרגשתי סתירה בין מה שאלוהים אומר למה שאומרים שהוא אומר.

"בישיבה הייתי ממריא גבוה רוחנית, וזה מביא אותך למצב שאין לך שום אדמה. אתה יכול לאבד שם את השפיות. כולם שם קורבנות של ההפרדה בין קודש לחול ובין גוף לרוח, כי כל מה שאינו לימוד נחשב לבזבוז זמן, לביטול תורה. אבל זה אבסורד, בשביל מה העולם נברא? 

"ההפרדה בין קודש לחול טימאה אותנו. הבנתי שאין הפרדה, כי אלוהים הוא בכל, והכל קדוש - חוץ מהנפילות". 

אתה מרגיש קדוש? 

"אני מרגיש שאני חי את החיים שלי בקדושה, בכל מיני עוצמות. הכל קדוש אצלי. רק כשאתה לא מפריד ולא מתכווץ מפחד אפשר ליהנות מהחיים, ואז גם לתת משהו למישהו אחר".

*  *  *

ב־2013 נוספו לחוויותיו המטלטלות גם הגירושים מאשתו, הגר אנוש, אחרי שנתיים של נישואים. "התגרשנו מתוך אהבה מאוד גדולה. הרב לא רצה לגרש אותנו מרוב שאנחנו מאוהבים, אבל זה היה בלתי נמנע, כמו סופת חול. זה משהו שפשוט קרה, ואי אפשר להסביר אותו. 

"הגר גם היא אמנית, רקדנית בלהקת מיומנה וזמרת, והיא מוכשרת בטירוף. כשהכרנו היא היתה חילונית, אבל היהדות החדשה דיברה אליה, הרב קוק והרבי נחמן. עברנו אותם שיעורים. היתה לנו השפה הרוחנית שלנו, למרות שהיא לא היתה דתייה כמוני. היא האדם שהכי אהבתי. מעולם לא אהבתי ככה. 

"כשראיתי שמשהו בנישואים לא מסתדר, הראש שלי נפתח לכל מיני כיוונים, לחיים אחרים, כמו שקרה לי עם הדמות של אלוהים. זה לא שהתחלתי להסתכל על נשים אחרות, הגר היתה האהבה הכי גדולה, עם כינורות. אבל זה כבר לא עבד. פשוט התחלתי לחשוב בדרך אחרת. נלקחתי מעצמי וחזרתי לפה כבן אדם אחר".

אתם בקשר?

"עד היום אנחנו חברים בנפש. היא ממש חברת נפש שלי".

איך הוריך קיבלו את הגירושים? 

"קשה, כמו כל הורים. סביר להניח שהם בכו, אם כי לא עשו את זה בפניי. היה שלב בחיים שהם הבינו שהם לא מבינים אותי. הם כבר רגילים לא להבין איך המערכת שלי עובדת".

הגירושים, היציאה בשאלה והקריסה, הכל קרה ביחד.  

"כן, הלכתי לאיבוד. כשאתה חוזר בתשובה, אתה אוסף המון דברים ומחפש לשים אותם במקום. ופתאום, אחרי שאספתי בתוכי הכל, זה לא שווה כלום. הדרך בין זה לבין סיפורים כמו של איימי וויינהאוס היא מאוד קצרה. פתאום משהו לא מסתדר בשפה שלך עם העולם".

כאילו לא די בכל הטלטלות הרגשיות, החלו מדורי הרכילות לחטט לגבסו בין הסדינים, כשהשאלה הבוערת היתה עם מי הוא מעדיף לבלות את לילותיו. באתרים שונים פורסמו שמות של גברים שאיתם ניהל, לכאורה, קשרים רומנטיים.

"כתבו עלי כל מיני דברים שלא קרובים לאמת, לא נכונים, המצאות. אבל למה לבזבז אנרגיה על משהו שלילי? למה שאכנס לאנרגיה הזאת? מה אכפת לי? כנראה שלא אכפת לי מה חושבים עלי. שיפרסמו מה שהם רוצים.

"האמת היא שאין לי הפרדה בין משיכה לגברים למשיכה לנשים. אני חושב שרוב האנשים הם ביסקסואלים שנמשכים לשני המינים. בסך הכל אנחנו יצורים מלאי אהבה לכל, והחיבורים בחיים הם לפי מה שחסר לך. לפעמים אתה יכול לקבל את זה מבחור, לפעמים מבחורה. אצלי אין הבדל ביניהם ואף פעם לא היה הבדל. 

"הכל בא מדעות קדומות, גם של אנשים כלפי עצמם. מנסים לחבר בין זה לבין החזרה שלי בשאלה, וזה לא נכון. מנסים לחבר בין זה לבין הגירושים מהגר? שיחברו בכיף. אני יודע מה היה לי. היא יודעת מה היה לי. אני מבין שזה מתחבר אצל אנשים בראש, ואני לא יכול ללכת לשכנע אותם, כי הם ואני חווים אחרת את העולם".

האלבום הבינלאומי ייצא ביום שלישי הקרוב בלוס אנג'לס // צילום: רונן אקרמן

הוא כועס על היחס של הקהילה הגאה בישראל לביסקסואלים. "מחנכים אותנו שאין דבר כזה 'גם וגם', ושכנראה ההוא מסתתר. סליחה, חברי הקהילה נבראו הומואים כדי לדעת לקבל את השונה, אז תקבלו את השונה. עברתם את כל מה שעברתם בחיים שלכם כדי לקבל מישהו שהוא אחר מכם, אז תקבלו מישהו שהוא אחר מכם, שהוא לא כמוכם. 

"יש כאלה שלא מקבלים את האחר, שעושים אאוטינג, שחושבים שהסיפור שלהם זה הסיפור של כולם. לכל אחד יש את הסיפור שלו, אז מה זה הדבר הזה? 

"אני לא מנסה לשכנע אנשים. מי שזה מתיישב לו - טוב. מי שלא, לא. אני לא רוצה להרגיש שליח של מישהו. אני שליח של עצמי בלבד. אבל אני רואה יותר ויותר צעירים שפתוחים לדברים האלה. אז בעוד עשרים שנה יהיה לי יותר פאן להיות פה. יהיה לי יותר עם מי לדבר".

יציאה פומבית חד־משמעית מהארון היא משהו שמעסיק אותך?  

"חוויתי פרסום ברמה מטורפת, ויש מקומות שבהם אני רוצה לשמור על הפרטיות שלי. גם ככה אני אמן שכותב שירים על עצמי ועל הסודות הכי כמוסים שלי. אני מבין את ההתעסקות של הציבור והתקשורת בניסיון לפענח עוד מהבן אדם דרך חייו הפרטיים. חושבים שאני מסתיר סודות, ולא תמיד מבינים את הרצון שלי לשמור על פרטיות.

"גם לאונרדו דיקפריו לא דיבר על הזוגיות שלו עם בר רפאלי. צריך לשמור על הקו הזה, אחרת אין לך שפיות. ואנחנו לא רוצים אמנים שבורים. 

"את החתונה שלי, שהיו בה 50 איש, עשיתי בבית של חבר בעפרה, בשטחים. הגיע צוות של גיא פינס, שלא אני הזמנתי. לא יודע איך הם ידעו איפה ומתי החתונה.

"רגע אחרי החופה עלו תמונות באינטרנט, אין לי מושג איך. התחושה היא כמו להוריד חולצה באמצע הרחוב. לא נעים כשנכנסים למקום שהוא רק שלך. זה בעיקר הביך אותי". 

"המקום הזה של פרסום לא מתקבל על הדעת. גם אחרי שנים יש בי רצון לשמור על משהו שהוא שלי, יחד עם זה שאני כל הזמן חושף".

קוראים לזה מחיר התהילה.

"אני מבין את הסקרנות ולא מיתמם, אבל רוצים ממני עוד ועוד נתחים. לא יודע אם זה הקהל שרוצה את זה או רק התקשורת, אבל לא בא לי שיידעו עם מי אני חי. כשהייתי נשוי והראו תמונות שלי עם הגר בים, הרגשתי לא נעים. 

"גם אריק איינשטיין התכנס יותר ויותר בתוך עצמו ובתוך הבית שלו. אני לא רוצה להגיע למצב כזה. גם בעיני חברים שלי אני חידה, אני אניגמה".

איך בכל זאת אתה מתמודד עם החטטנות והמציצנות? 

"אני עושה בראש הפרדה ואומר לעצמי שזה לא אני. בסדר, אז כתבו עליו, על שי. בגלל שאני מאוד רגיש, אני לא נותן לעצמי לחשוב על זה. ברור שאם אחשוב על זה ארגיש נורא וארצה לשים שמיכה על הראש. לכן אני משתדל לא להתעסק בזה. זה יכול להפריע יותר לסביבה שלי מאשר לי.

"חלק מהחברים שלי, מרוב שהם רוצים לעזור, נותנים לי עצות לא נכונות. אני צריך להקשיב יותר לעצמי, לכוון את האוזניים פנימה, וגם לראות את הסביבה. 

"אף פעם לא הייתי מישהו אחר. ככה זה אצלי. דברים קרו לי בטבעיות. לא ניסיתי לסבך לעצמי את החיים בכוונה. הייתי צריך לשחות נגד המון דברים. אני מרגיש שכל מה שקרה לי היה בלתי נמנע". 

התנסית בסמים? 

"לא התנסיתי בכל הסוגים, אבל מה שניסיתי אהבתי. אני לא צריך את זה, תחושה של ריחוף יש לי באופן טבעי. אלה עזרים, אבל אני לא צריך אותם.

"כולם עושים סמים, אז מה השאלה? למה צריך לדבר על זה? סמים זה בסדר. בסדר גמור אפילו. יש את זה בטבע, זה בא מהטבע, והיום מגלים את היכולות הרפואיות של זה.

"אין לי בעיה גם עם סיגריות. אנשים לא חיים עד גיל לא יודע כמה, אז כל מה שבא להם - שיעשו. כמה כבר אתה רוצה לחיות? מה שיהיה יהיה".

*  *  *

בחודש שעבר הוציא גבסו לרדיו סינגל בעברית בשם "יש דרך". "זה שיר שהקלטתי לפני שלוש שנים, והרגשתי שהוא סוגר אצלי משהו מבחינת העברית, לפני שאני מתפנה לאלבום באנגלית".

האלבום הבינלאומי ייצא ביום שלישי הקרוב בלוס אנג'לס, ובהמשך יופץ בכל ארה"ב בחברת "Planetary" האמריקנית, שמתמחה בקידום אמנים ברדיו ובמדיה הדיגיטלית, ובין לקוחותיה עד היום שמות כמו דיוויד בואי, קייטי פרי, הפט שופ בויז, הפרודיג'י, יוקו אונו, ג'ף באקלי, ניין אינץ' ניילז והקרדיגנז.

את הקשר העסקי יצר עבורו המפיק ג'רמי הולש ("אולה רקורדס"), שמסייע לאמנים ישראלים לייצא את עצמם לחו"ל. "שלחנו לחברה את החומר שלי, והמנכ"ל עצמו ענה לי שהוא מעוניין מאוד. קראתי ראיון שהמנכ"ל נתן למגזין 'רולינג סטון', וראיתי שאנחנו באותו הראש". 

למה קראת לאלבום "זה גרם לי לרצות לשנות את שמי"? 

"כי אני מרגיש שאני רוצה לשנות את השם שלי, כאילו התחלתי חיים חדשים. אני מרגיש שבשנתיים האחרונות נולדתי מחדש. האלבום נוצר מתוך לידה מחדש שבאה אחרי משבר וקריסה.

"בשיר 'All In My Hand' אני אומר: 'מה שאתם קוראים לו חיים, אני קורא לו אשליה/ מה שאתם קוראים לו אשליה, אני קורא לו חיים/ מה שאתם קוראים לו הצלחה, מבחינתי הוא כישלון/ תתאימו את עצמכם למילון שלי, כי אין למטבע הזו שני צדדים'".

לצד המוסיקה הוא עובד בימים אלה על מחזה שכתב בשם "חוץ מאהבה אין בינינו כלום". "כתבתי על בני זוג צעירים שמתחתנים מהר, מאוהבים, ונאלצים להתגרש כשהם מאוד אוהבים. מובן שזה בא מניסיון החיים שלי. כבר שנה שאנחנו עושים אודישנים לשחקנים המתאימים, עד שאמצא בדיוק מה שאני רוצה". 

אתה בעצמך הולך לאודישנים? 

"כן, נבחנתי כמעט לכל סידרה שאתה רואה בטלוויזיה ולכל סרט קולנוע. עשיתי אודישן מהמם לתפקיד של עוז זהבי ב'זגורי אימפריה', ולא אמרו לי עליו מילה, אפילו אחרי שהסידרה עלתה. אחרי שנה מאור זגורי (יוצר הסידרה; א"נ) פוגש אותי בחתונה ואומר לי שהם התלבטו ביני לבין עוז במשך שלושה חודשים".

חבל, יכולת לנהל רומן על המסך עם נינט. 

"וואלה" (צוחק).

אתם בקשר? 

"סמסים מדי פעם. פעם בכמה זמן שולחים איזה ציוץ. שנינו מאוד עסוקים, אבל העשייה שלנו מקבילה. זה קטע שאנחנו מקבילים. גם אני בטח אסע ללוס אנג'לס מתישהו.

"החלום שלי הוא להגיע לכמה שיותר אנשים. לא יודע איך תיראה התשתית של זה. לא חושב במונחים של לעזוב את הארץ. כמובן שאחיה בעתיד בכל מיני ארצות. אני מאמין בלפעול באופן מקומי אבל לחשוב עולמי. אפשר מפה להגיע לעולם, כמו להקת A-wa. אתה יכול להיות אותנטי עם עצמך ולגעת בלב של מישהו שם". 

היית רוצה להשתתף בעוד ריאליטי? 

"להיות סלב זה לא מה שמניע את הכוחות של האמנות ואת הלב של האנשים. זו ליצנות, ואני יכול להתפרנס בלי זה. אני חי בסדר גמור מהמוסיקה שלי. מופיע בהופעות פרטיות, לחברות מסחריות, שר בכיף את הלהיטים שלי, וזה מספיק לי. אני רואה כמה המוסיקה שלי נוגעת באנשים.

"מצד אחד זה מפתיע, מצד שני זה ברור, כי גם אני אוהב אמנים בלי לראות אותם בטלוויזיה. את אביתר בנאי ואהוד בנאי וברי סחרוף ויהודה פוליקר לא רואים כל הזמן.

"בשנתיים־שלוש האחרונות אני לא רואה את עצמי בקבוצה שלהם, כי יש שם סוג של סגפנות, של לא להיות בתקשורת. אני, כשיש לי משהו להגיד - אני אומר.

"אין לי חברים בין האמנים, מלבד דניאל זמיר (נשפן ג'אז מוערך; א"נ), שהוא אחד המוסיקאים הגדולים פה. אני לא מתחבר למה שקורה פה".

אאוטסיידר.

"אולי, למרות שאני לא רוצה להיות. אבל זה נתן לי את החופש לעשות את האלבום הנוכחי".

יש לך תוכניות נוספות מלבד המוסיקה? אולי להקים משפחה משלך?

"לא. החיים הם לא מה שאמרו לנו שהם, עבודה ומשפחה. החיים זה המסלול שלך עם עצמך, המסע הפנימי שכל אחד עובר, לאן הוא מגיע כאדם. אני ארצה מתישהו להקים משפחה, אבל לא בשביל זה באתי לעולם ולא בשביל זה אני כאן כרגע. אני הכי אוהב לעשות אמנות. זה מה ששומר על השפיות".

asafn@israelhayom.co.ilטעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו