דודה של שירלי עבדה עם עופר בבורסה ליהלומים ושנים אמרה לשניהם שיש לה שידוך עבורם. "אני חזרתי ואמרתי שאני לא מעוניינת לשמוע על שידוך של מישהו שעובד איתה, וככל שהיא המשיכה בשלה, כך אני התבצרתי בעמדתי", נזכרת שירלי, "גם עופר לא רצה להתעסק עם אחיינית של אחת העובדות. היא היתה אומרת לי שהוא ממש חתיך ושאצטרך לרדת במשקל, אבל מה שהיא לא ידעה הוא שהוא אוהב את הבחורות שלו יותר מלאות".
אבל עופר חיבב את הדודה של שירלי, וכך יצא שהוא הכיר את רוב המשפחה. "למרות זאת, שנינו לא היינו רציניים. אחרי ניסיונות והתחמקויות מהלחץ של השידוך, דודה שלי חלתה בסרטן, ובביקורים בבית החולים ממש ניסינו לא להיתקל זה בזו. היא היתה חוזרת ואומרת לי שאני אגיע, שהוא נמצא, ואני לא רציתי, כך שיצא שלא נפגשנו".
כעבור זמן דודה של שירלי נפטרה. "יצא שעופר נעמד לידי בהלוויה. ראיתי אותו, ובאותה תקופה לא היה פייסבוק או כל דרך לדעת איך הוא נראה, אבל בתוכנו ידענו מי זה מי. ניגשתי ופשוט חיבקתי אותו. אחרי ההלוויה המשכנו להיות יחד ועברנו לגור יחד אחרי שלושה שבועות. כיום אנחנו נשואים שש שנים פלוס ילדים, והיא לא יודעת שהשידוך שהיא כל כך רצתה הצליח. עופר עד היום אומר שהוא מנחם את האבלה".
חן וחן סדבון
הכירו בחתונה בספארי
תארו לכם למצוא את אהבת חייכם גם בחתונה של חברים, אבל גם בין הפילים, הקרנפים והג'ירפות. כך קרה לחן וחן. חן הבת מספרת: "בתור רווקה בת 31 לא ממש תיארתי לעצמי שהמפגש עם בן הזוג העתידי לחיי יהיה דווקא בספארי ברמת גן. רגע אחרי החופה, הכלה, הבוסית שלי, הכירה לי את אחד החברים של החתן. התחלנו לדבר ולנסות לשבור את המבוכה שבה נותרנו שנינו, וכך יצא שדיברנו בין הפילים לג'ירפות".
לדבריה, היה משהו מאוד לא קונבציונלי ברקע למפגש, ואולי זה מה שהוציא את שניהם מאזור הנוחות. "להכיר מישהו בזמן שמקיפות אותנו חיות מכל הסוגים עשה את האווירה קלילה ונטולת המתח שמאפיין דייטים. היה בזה משהו שעוזר להוריד מגננות ומסיכות. תפאורה של עצים, חול, חיות ואלכוהול יצרה היכרות שלדעתי לא היתה יכולה להיווצר בסיטואציה אחרת, מכיוון שהיא זורקת אותך מהמציאות היומיומית שלך לסוג של חלום או פנטזיה".
חן וחן דיברו מול הג'ירפות, האכילו את הפילים וטיילו בלילה בין הפינגווינים לקופים. "זה היה באמת מאוד רומנטי, כמו אגדה בג'ונגל. אחרי שנה התארסנו במהלך טיול בהודו. בתור בני זוג שהשם שלהם זהה היה מצחיק מאוד שגם השם של הרב שחיתן אותנו היה חן. כך היינו תחת חופה אחת שלושה חנים. מובן שהזמנו את הזוג שהתחתן ובזכותו הכרנו. היום יש לנו בן שקורא לנו אבא חן ואמא חן".
ורד ושלומי אלבז
הכירו בבית חולים
ורד ושלומי הכירו במקום שבו החיים מתחילים, במחלקת היולדות בבית החולים. שלומי מספר: "כשהייתי בן 15 ואחותי היתה בת 17 אמא שלי ילדה אחות קטנה נוספת. הגעתי יחד עם המשפחה לבקר אותה במחלקה ובמיטה ליד ישבה דודה של ורד. דיברנו עם כולם, וכשהלכנו הביתה לא החלפנו טלפונים כי היינו ילדים ולא חשבתי שזה ילך לכיוון כזה".
אבל ורד התגלתה כבחורה אמיצה והצליחה למצוא את שלומי ברשת החברתית של אותה תקופה, ה־ICQ, ואמרה שזו היא מבית החולים. "משם היחסים שלנו התגלגלו, ולמרות הגיל הצעיר אחרי חודש אמרתי לחברים שלי שהיא תהיה אשתי. אנחנו ביחד מגיל 15, וכיום נשואים עם שתי בנות. הבכורה שלי היום בת שנתיים וחצי, וכשאשתי ילדה אמרתי לה שסגרנו מעגל אחרי עשר שנים במקום שבו הכרנו".
האחות הקטנה שנולדה ביום שהכיר את ורד היא היום בת 13. "היא וורד מחוברות בלב ובנפש, ואחותי תמיד אומרת לאשתי שהיא ראתה אותה ראשונה בעולם".
על שידוך כזה בטוח שיש מי שתיקח קרדיט: "אמא שלי תמיד אומרת לי שאגיד לה תודה, ומצד שני דודה של ורד אומרת שבזכותה עמדנו מתחת לחופה".
