לבד, בחושך, בוורשה

אמרו לנו שוורשה היא ברלין החדשה, ושבמקום יורו יש להם זלוטי. מייד הזמנו לנו מלון סופר־מפנק, הצטיידנו בגטקעס ובכובע, קיבלנו את רשימת המסעדות הטובות - והמראנו. אל על כמובן.

יומיים אחרי שהגענו, אורית התעוררה עם חום. שעות אחר כך קיבלנו עדכון שהבית שלנו נפרץ. התחלנו לצפות לשובנו לישראל, עשינו צ'ק אין לטיסת הערב והתחלנו להריח את הבית. אז זהו - שלא.

בשיטוט אקראי באינטרנט מבינים שצרות באמת באות בשלשות. הטייסים שובתים והטיסה הביתה מבוטלת. אחרי חצי שעה מקבלים מסרון שהטיסה לניו יורק בוטלה. אחריו הגיע תיקון: זו הטיסה מוורשה שמבוטלת. כדי שנדע מה עולה בגורלנו קיבלנו מספר טלפון (ישראלי), שאליו חייגנו בעלות מופרזת, ולא זכינו למענה גם אחרי המתנה יקרה מפז של חצי שעה.

ואז אותו ריטואל (עם הטעות והתיקון) בדוא"ל. לא התאפקנו והשבנו במייל זועם, רק כדי לגלות שאף אחד לא קורא אותו מהעבר השני. מגדילים ראש ומשאירים לאל על הודעה בפייסבוק - ובתגובה זוכים להודעה לקונית אחידה שמזכירה קצת את "משתתפים בצערכם".

בתחושת חוסר אונים נשארנו עם הרבה שאלות פתוחות. מה לעשות עכשיו? האם לפנות את החדר? לשלם על עוד לילה? לרעות בשדות זרים ולקנות כרטיס חזרה אצל המתחרים? ולמה לעזאזל אף אחד לא מתייחס אלינו?

נאלצנו להיות ישראלים עד הסוף, להפעיל קשרים ולהיעזר בחבר שלא דיברנו איתו מאז התיכון. הוא דווקא נעתר לעזרת התקועים בוורשה, ומשם נותרה לנו סאגה קלילה של דילוגים בין ניסיון רטוס כושל, חילופי טלפונים, שיחות עם נציג אדיב שלא סייע, הבעת זעם אינטנסיבית בפייסבוק והארכת השהות שלנו בלילה נוסף, נו, עוד כמה זלוטי לא יהרגו אותנו. 

אז הילדים מבלים עוד לילה אצל סופר סבתא, אנחנו במלון מפנק - ונראה שהנפגע המרכזי נשאר הכלב שנתקע עוד לילה בכלוב הקר בפנסיון. על זה, אל על היקרה, אתם חייבים לו התנצלות.

•   •   • 

אל על: הטייסים וההנהלה רבים - על גב הנוסעים

הכי בבית - על הקרקע: חברת התעופה המשיכה לבטל ולדחות טיסות • אמש: מו"מ לילי בניסיון לסיים הסכסוך • רוכשי הכרטיסים זועמים: "לא זכאית לכינוי 'חברה לאומית'"

מאות נוסעים שתיכננו לנדוד לישראל או ממנה באמצעות חברת התעופה הישראלית, נאלצו להתמודד עם הודעה בטלפון הסלולרי שלהם ששינתה להם את התוכניות מקצה לקצה, ובמרבית המקרים קירקעה אותם. "הטיסה בוטלה, מתנצלים על השיבושים", כתבו באל על, וגררו גלי זעם.

אתמול הודיעה החברה על ביטול שלוש טיסות לאירופה - ללונדון, למדריד ולוורשה, ובחזרה. בשעת לילה המשיכה והודיעה על ביטול טיסות ליוהנסבורג וממנה, ועל דחיית טיסת הלילה 001 שתוכננה לאמש לניו יורק. הטיסה מניו יורק לישראל בוטלה כלל. 

מיום רביעי בשבוע שעבר בוטלו יותר מעשר טיסות. הסיבה היא אותו סכסוך ממושך בין הנהלת אל על לבין טייסי החברה, שידע מורדות, עליות, וכעת נמצא שוב בנקודת משבר.

הנהלת החברה האשימה את ועד הטייסים ותלתה בו את האחריות לשורות האדומות במסכי נמלי התעופה. "עקב חוסר נכונות טייסים לאייש את הטיסות, לרבות פתיחת ימי מחלה, אנו נאלצים לבטל את הטיסות", נמסר מאל על. 

לדברי ההנהלה, השיבושים נעשים על אף משא ומתן בחסות יו"ר ההסתדרות אבי ניסנקורן בנושא הסדרת מעמדם של טייסים ותיקים, זאת בעקבות אימוצן בשנת 2014 של תקנות בינלאומיות, שמגבילות את גיל הטייסים ל־65. ההנהלה טוענת כי היא פועלת באחריות ובהגינות כלפי הוותיקים. 

מוועד טייסי אל על נמסר בתגובה כי "הנהלת אל על קיצצה באכזריות, בניגוד להסכמים ובעיצומו של משא ומתן, כ־70 אחוזים משכר הטייסים בני ה־65. במצב כזה ההנהלה לא יכולה לחשוב שטייס שלא היה מתוכנן לטוס יעזוב הכל ויבצע טיסת 'ספיישל', ויחפה בכך על מחדלי ההנהלה שהורסת את אל על - הבית של הטייסים ושאר העובדים".

אתמול פנתה ההנהלה לביה"ד הארצי לעבודה בבקשה שיורה לטייסים לשוב מייד לעבודה סדירה. הדיון נקבע להיום בשעות הבוקר. קודם לכן, במהלך הלילה, היו הצדדים אמורים להיפגש למשא ומתן אינטנסיבי בחסותו של ניסנקורן.

ובעוד הצדדים מאשימים זה את זה, הנוסעים נותרו בתווך - ולא רק הם. גם עובדי נמל התעופה בן־גוריון נאלצו לספוג את האש, וברשות שדות התעופה לא נותרו חייבים. ועד עובדי הרשות הודיע כי "אם הנהלת אל על לא תסיים את המשבר בתוך 24 שעות, עובדי השדה יפסיקו לספק שירות לאל על. לא ייתכן שעובדי הנמל ייאלצו להתמודד מול נוסעים זועמים שאת כל תסכולם מוציאים על עובדי הרשות, עד כדי הרמת ידיים על עובדים". 

נוסעים רבים הביעו את זעמם ברשתות החברתיות, וקראו להחרים את חברת התעופה הישראלית. "זו מתנת יום ההולדת של אל על לנוסע מתמיד שלה", כתב בעמוד הפייסבוק שלו הרב מאיר אזרי, ראש מרכזי דניאל ליהדות מתקדמת. לדבריו, "רכשתי כרטיס יקר יותר מבחברה הפולנית ומטיסות השכר. הייתי פראייר, פראייר שהאמין לקול שקרא לחזור הביתה".

ומאיה אולברג־ציון, שכתבה כי עבדה בעבר כדיילת, כתבה בעמוד הפייסבוק שלה: "בעולם שבו חברות לואו קוסט צצות כפטריות אחרי הגשם, בדיקות ביטחוניות נערכות גם באחרוני הצ'רטרים וטיסות מגיעות לכל חור - חברה שמבטלת את הטיסות מדי חודש ומחזיקה את הנוסעים בני ערובה לא זכאית יותר לכינוי 'חברה לאומית', ויותר מזה: לא רשאית להתקיים יותר".

אילן גטניו, כתבנו לענייני תעופהטעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו