הנשיא טראמפ יוזם הגבלות על הויזות להייטקיסטים - האם הישראלים יפגעו?

הנשיא טראמפ פתח במהלך לשינוי משמעותי באשרות הכניסה שמעניקה ארה"ב לעובדי חברות ההייטק. המהלך שהתפרסם בימים האחרונים מעורר דאגה בקרב גורמים בתחום ההייטק שחוששים מהצרות יכולתם לנייד עובדים לארה"ב. לפי הפרסום של סוכנות הידיעות הכלכליות בלומברג אמש (ב') ההגבלה על הויזות עלולה להשפיע לשלילה מאוד גם על ענף הטכנולוגיה בארה"ב וחברות בינלאומיות, ואולם מומחה בתחום שאותו ראיינו, עו"ד צבי קן תור, מפיג מעט מהחששות ואף מעלה תרחיש שבו חברות ההייטק הישראליות ייתכן ולא ייפגעו, או שאולי אפילו יהנו מהשינויים המתגבשים. 

 

לפי הדיווחים של בלומברג הויזה העיקרית שצפויה לגבלות החדשות היא ויזת H-1B. "זו אשרה עם מכסה שנתית של 65 אלף איש מכל העולם, כאשר אין לאף מדינה עדיפות לגביה", מסביר עו"ד צבי קן תור, שותף במשרד קן תור & עכו העוסק בניוד מומחים ובדיני הגירה. "תאורטית אזרחי מדינה מסוימת יכולים לזכות בכל ההקצבה של אותה ויזה, אבל סטטיסטית זה לא קורה."

 

"זו ויזה שמתחילים להגיש ב-1 באפריל מדי שנה. כאשר ב-8 שנים האחרונות הוגשו בין 150 ל-200 אלף בקשות. האמריקנים אמרו למעשה שמי שנרשם ביום הראשון לא חשוב באיזו שעה – הוא שווה. הם לוקחים את כל מי שהמעטפה שלו הגיעה ביום הראשון ועושים הגרלה. ככה שהסיכוי לזכות באשרה הוא אחד ל- ל-2 או אחד ל-3. בפועל חברות ענק הודיות כמו טאטא קונסלטינג או אינפוסיס, מגישות עשרות אלפי בקשות ואז סטטיסטית הן זוכות באופן יחסי לפי חוק המספרים הגדולים."

 

עו"ד קן תור מוסיף כי "ההייטק הישראלי, נוהג להגיש בקשות בודדות במקרים קונקרטיים. מהפרסומים אני למד שהנשיא טראמפ רוצה להכיל כל מיני כללים חדשים, כנראה בנוגע לסוג התפקיד וגובה השכר. הכללים צפויים להקשות על אלה שרוצים להביא מאסה גדולה של אנשים בשכר יחסית נמוך."

 

"השכר בארץ הוא לא רחוק מהשכר בארה"ב ובחלק מהמקרים יותר גבוה. חברת ההייטק ישראלית טיפוסית תגיש 2 בקשות כי היא צריכה 2 אנשים ואז היא תירתע מאותה הגרלה. אז הן לא יכולות לסמוך על H-1B והן מחפשות דרכים אחרות. אם הנשיא טראמפ ידרוש שכר יותר גבוה או תפקידים יותר בכירים - זה ישרת את ההייטק הישראלי, כי הוא יותר בנוי יותר לאנשים בודדים. אני לא מכיר חברה שהוציאה 1,200 מתכנתים לארה"ב." לדבריו, "בשורה התחתונה, התקנות עדיין לא יצאו ואלוהים נמצא בפרטים הקטנים. אבל הסבירות היותר גבוה שזה יעזור לחברות מסוג החברות הישראליות."

 

עו"ד קן תור מציין כי ההייטק הישראלי נוהג לפעול לפי ויזה מסוג אחר שנקראת L-1. זו ויזה שעוסקת בניוד של עובדים בתוך חברה שיש לה פעילות גם בארץ וגם בארה"ב, ובתנאי שיש להם ותק של מעל לשנה בחברה. שמה של הויזה גם הוזכר כפוטנציאלית לשינוי על ידי הנשיא טראמפ, אבל ההערכות שתושפע פחות אם בכלל מויזת H-1B.

 

"ההבדל הגדול הוא שכדי לקבל L-1, צריך וותק של שנה בחברה. ההודים למשל לוקחים את האנשים ישר מהאוניברסיטה. הישראלים, לפני ששולחים עובד לחו"ל רוצים שיעבוד שנה-שנתיים בחברה ךראות שהוא מתאים. אני מניח שלא תהיה השפעה גדולה (על L-1), אבל כאמור טרם ראיתי את התקנות. אחד היתרונות הגדולים של L-1 הוא שאפשר להגיש אותה כל השנה וכמה שצריך. אין הגבלה מספרית כמותית ואפשר לקבל גם אשרת עבודה לבן או בת הזוג."

 

נזכיר כי ממשלת ישראל אישרה לאחרונה תוכנית כמעט הפוכה באופייה שמטרתה להוסיף אשרות עבודה בישראל לעובדי הייטק, בדרגות השכר הגבוהות – הנדרשים כך לפי הממשלה בכדי לעודד את צמיחת הענף בארץ. התוכנית כללה בין היתר הגברה מסיבית של הכשרת מהנדסי תוכנה, וגם בין היתר, הקלות לקליטת מומחים זרים.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו