הרושם שאפשר לקבל מהדיווחים שהגיעו אלינו ב־48 השעות האחרונות הוא של משבר עמוק עם מקסיקו. על פי הנרטיב שהשתלט על השיח התקשורתי, ישראל החליטה לפתוח חזית חדשה ביבשת אמריקה, ככה סתם כדי שלא יהיה משעמם. הרי כבר פתרנו את כל בעיותינו עם מדינות האזור, ממאוריטניה ועד איראן.
זה סיפור על ציוץ קטן שיצא מכל פרופורציה. מצד אחד, בירושלים, שמענו אתמול ראש ממשלה שתוקף את התקשורת, המנפחת לטענתו סיפור קטן והופכת אותו למשבר דיפלומטי כביר עם ידידה ותיקה ונאמנה; מצד אחר, קיבלנו שר חוץ מקסיקני שמצפה מישראל להתנצל.
מקסיקו פגועה עד עמקי נשמתה. מאז התבוסה במלחמה ההיא מול האמריקנים לא חשה מקסיקו פגועה עד כדי כך. וכל זה בגלל ציוץ מישראל.
מזג חם, בשני הצדדים
ואנחנו, בתוך כל זה, כבר חוששים להיתקל בסומבררו בשעת ערב מאוחרת בסמטה חשוכה. דאעש - אאוט, מקסיקו - אין. ככה זה כשציוץ אחד יוצא מכל פרופורציה.
אבל ברשותכם, בואו נעשה קצת סדר: בסיפור הזה יש לנו את נשיא ארה"ב דונלד טראמפ ואת ראש הממשלה בנימין נתניהו. בשבוע שעבר טראמפ נשאל ב"פוקס ניוז" על סוג החומה שיבנה בגבול עם מקסיקו, והזכיר כי זו תהיה חומה "אמיתית", כמו זו של ישראל, "שמונעת 99.9 אחוזים מהתקריות". נתניהו צייץ יומיים לאחר מכן שטראמפ צודק בשבחים שהרעיף על הגדר הישראלית. נתניהו גם הוסיף באותו ציוץ שהגדר אכן הוכיחה את עצמה כ"הצלחה גדולה, רעיון גדול".

מסתננים מעבר לגדר הגבול עם מצרים // צילום: רויטרס
לפי הטקסט, ניתן להבין את ההסבר של נתניהו כי לא התייחס לפרויקט השאפתני של טראמפ לאורך הגבול עם מקסיקו. הוא רק ציין כי אכן מדובר בסיפור הצלחה ישראלי, וניכר כי ראה כבוד גדול בכך שטראמפ רואה בנו דוגמה. כזכור, גדר אחת (בשילוב חומה) צימצמה באופן משמעותי פיגועי טרור, ואילו אחרת, זו בדרום, פתרה את בעיות המסתננים והסחר בסמים וגם חוסמת טרוריסטים של דאעש מסיני. אך טקסטים ניתנים לעיתים לפירושים. המקסיקנים הבינו מהציוץ שישראל בעד חומה בגבול מקסיקו־ארה"ב. ישראל אינה צד בעניין, אז למה שתתבטא בעד או נגד?
אין ספק שמאז חומת סין לא התפארו כל כך בעולם בבניית חומות. מקסיקו החליטה להיעלב. יש לה כל הסיבות שבעולם להרגיש פגועה משכנתה הגדולה ארה"ב. נשיא מקסיקו אפילו ביטל ביקור מתוכנן בוושינגטון, אבל עם אמריקה קצת קשה להתעמת לאורך זמן. לעומת זאת, הציוץ של נתניהו העניק למקסיקנים הזדמנות להוציא קיטור, קצת על חשבוננו. אגב, קצת מפליא שמקסיקו, מדינה שבחודש אוקטובר תמכה בהחלטה שערורייתית של אונסק"ו שלא רואה זיקה בין יהודים לירושלים (ואז ניסתה לחזור בה), פתאום נעלבת.
יכול להיות שבסופו של דבר מהסיפור הזה דווקא כן תצא תועלת. אולי סטודנט כלשהו עוד יעשה עבודת דוקטורט שתעסוק בהשלכות הטוויטר על הדיפלומטיה, והסיפור האבסורדי שלנו יעניק לו חומר לפרק.
ובבקשה, חברים: כולנו יודעים שגם לישראלים וגם למקסיקנים דם חם - אז בבקשה להרגיע.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו