בעוד השר גלעד ארדן מקדם את מדיניות אי הפללת מעשני קנאביס בישראל, מחקר חדש שמתפרסם ב"דיילי מייל" הבריטי חושף כי עישון קנאביס גורם למוח של בני נוער נזק גדול בהרבה ממה שנהוג היה לחשוב.
במחקר, שנערך באוניברסיטת מונטריאול בקנדה, מוזהרים הצעירים להמתין עם צריכת הסם עד שימלאו להם 17 שנים לפחות. בין השאר, נמצא במחקר כי בני נוער שעישנו קנאביס בגיל 14 נכשלו בבדיקות קוגניטיביות שנערכו להם בגיל 20, וכמו כן כי שיעור הנושרים מבתי הספר בקרב בני נוער אלה היה גבוה בהרבה בהשוואה לאלה שלא עישנו את הסם.
במסגרת המחקר נבדקו 294 נערים בני 13, 14 ו־20 שביצעו מבחנים קוגניטיביים. נוסף על המבחנים, הנבדקים משלושת הגילאים הללו מילאו שאלונים למטרת מחקר.
מהממצאים עלה כי 43 אחוזים מהנבדקים דיווחו כי עישנו קנאביס בשלב כלשהו במהלך המבחנים, רובם דיווחו כי עישנו פעמים ספורות בלבד בשנה. מקרב הנשאלים בני ה־20 אמרו 51 אחוזים כי הם עדיין משתמשים בסם. באופן כללי, אלה שהחלו לעשן בגיל מוקדם הפגינו קשיים בזיכרון לטווח קצר וזיכרון עבודה לקוי.
לדברי החוקרת הראשית במחקר, ד"ר נטלי קסטלנוס־ראיין, התברר כי עישון קנאביס בגיל ההתבגרות קשור לקשיים שמתבטאים מאוחר יותר ביכולת המילולית וביכולת הקוגניטיבית ללמוד בדרך של ניסוי וטעייה. אצל אלה שהתחילו לעשן קנאביס בגיל צעיר היתה נטייה להפסיק ללמוד מוקדם יותר, דבר שמסביר את הירידה ביכולת המילולית שלהם.
יותר נושרים מבתי ספר
"תוצאות המחקר מצביעות על כך שהשפעת השימוש בקנאביס על האינטליגנציה המילולית מוסברת לא רק בהשפעה הנוירו־רעלית על המוח, אלא גם על ידי מנגנון חברתי. לבני נוער המשתמשים בקנאביס יש סיכוי נמוך יותר ללמוד בבית ספר ולסיים אותו, דבר שעלול להשפיע על ההזדמנויות לפתח עוד יותר את האינטליגנציה המילולית".
בתוך כך, המדיניות החדשה שמוביל ארדן ממשיכה לעורר תגובות בעד ונגד. מנכ"ל הרשות הלאומית למלחמה בסמים ובאלכוהול, עו"ד איתן גורני, טוען כי "מריחואנה היתה ונשארה סם שסכנותיו רבות, למבוגרים ובעיקר לבני נוער. אין במדיניות החדשה משום מתן לגיטימציה לשימוש בסם - ההפך. המטרה היא להתמודד עם הסם ועם התפשטות הצריכה שלו בקרב קהלים שונים, כמו גם עם המגמה הכלל־עולמית של זניחת הכלים הפליליים בכל הקשור לטיפול במשתמשי מריחואנה ומעבר לכלים הסברתיים וטיפוליים". עוד ציין כי "מצד אחד, ברצוננו למנוע פגיעה בעתידם של אנשים נורמטיביים באמצעות רישומים פליליים, ומצד שני האפשרות לקנוס משתמשים במרחב הציבורי תאפשר יצירת הרתעה. מדובר במדיניות מקיפה ומאוזנת שתסייע בהסטת משאבים, הן למאבק בסוחרים והן לטיפול, להסברה ולמניעה בקרב בני הנוער ומבוגרים כאחד".
מנגד, אורית לרר־כנפו, מרצה במכללת בית ברל בנושא של נוער בסיכון, טוענת כי למהלך תיתכן השפעה שלילית על בני נוער. "צעירים מסתכלים על מבוגרים ומקבלים לגיטימציה לשימוש בסמים, והתוכנית לאי הפללה נותנת מסר שזה בסדר להשתמש בסמים. בעיניים שלהם זה הופך להיות חוקי, כי אם אין הפללה - זה חוקי. זה גם עלול להגביר את השימוש שלהם בסמים מתחת לגיל 18 כי אין מספיק הרתעה, זה לא משהו שבהכרח יביא להפללה או יירשם". עוד מציינת לרר־כנפו כי בני נוער אוהבים לפרוץ גבולות, וכי אי ההפללה תגרום להם לחפש גבולות אחרים. "כחלק משלב התפתחותי, בני נוער לוקחים סיכונים ופורצים גבולות ועושים מה שאסור", היא מסבירה, "ברגע שהאיסור לא קיים או לא נאכף ברמה הפלילית - הם יחפשו משהו אחר וינסו לפרוץ גבול בדרכים אחרות".
אחרי שקרא לחיילי צה''ל "רוצחי תינוקות": הד"ר מאוניברסיטת בן גוריון הושעה מתפקידו
דוח האנטישמיות בקמפוסים בארה"ב: הארווארד השתפרה - ומה מיקומה של קולומביה בדירוג?
פרסומת | דור ההמשך: בוגרי נבחרות המדעים מגדלים את מדעני העתיד
אחרי השקעת המיליונים: צ'אט הבינה המלאכותית יושבת בחינוך הממלכתי-דתי
חוזרים לשגרה: אלו מוסדות החינוך בצפון שיחזרו לפעילות בתחילת השבוע
