בדיוק באותו הזמן, באמצע יולי 2015 בשעה 06:00 בבוקר שעון ישראל, נשמעו דפיקות רמות על דלתותיהם של 28 חשודים שהיו פזורים בלא פחות מ־18 מדינות. הדפיקות האלה הביאו למעשה לסיומה של אחת מהפרשיות הידועות בעולם הסייבר - פרשיית פורום "דארק קוד", פורום של מסחר בכלי האקרים ובחומרים פליליים אחרים.
"המבצע הבינלאומי הזה נוהל בשידור חי, בו בזמן, על ידי כמה מדינות בעולם. הגענו לחשודים הישראלים ומצאנו ראיות שקושרות אותם לעבירות. המעצר של החשודים בוצע באותו הזמן בגלל הרגישות שקיימת בעולם הסייבר, חייבים לבצע הכל מהר, ובזמני תגובה קצרים.
"די בכך שחשוד אחד היה נעצר שעה אחרי, לאחר שהספיק לקבל עדכון שחבריו נעצרו - היה באפשרותו להשמיד ראיות בלחיצת כפתור. שיתוף הפעולה חייב להיות כמו מכונה צבאית משומנת היטב, שפועלת בתיאום מושלם בכל נקודה על פני הגלובוס".
הדובר הוא רב־פקד יניב עזני (39), ראש תחום טכנולוגיה וסגן מפקד יחידת הסייבר הארצית בלהב 433 של המשטרה, שהיא חלק ממערך הסייבר של משטרת ישראל. עזני רהוט ומרשים בדיבורו, בעיקר כשהוא מספר על התחום שעליו הוא אמון במשטרה.
"אנחנו למעשה מתמודדים עם ה־F-16 הטכנולוגי שיש לצד השני. ואת ה־F-16 הזה אפשר להעביר בקלות יחסית מאחד לאחר, בתוך דקות ספורות. אפשר לראות את המסחר בכלי פריצה באינטרנט. חלקם מבוססים על פיתוחי מדינות או חברות מתקדמות שזלגו לרשת". לצד היכולות המשופרות, גם הפשעים שבהם נתקלים עזני וחבריו ליחידה הם מגוונים למדי, כאשר לדבריו, מערך הסייבר מתמודד בכל יום עם עבירות חדשות בעלות מתווה מיוחד שלא נראה לפני כן.
מטה הסייבר של המשטרה // צילום: באדיבות חטיבת דובר המשטרה
"שלוש תופעות נפוצות שאנחנו רואים כרגע הן תופעת ה'סקסטורשן' (סחיטה מינית ברשת), תופעה של תוכנות הכופר 'רנסומוור', ותופעה נוספת היא חדירה למערכות מחשב או מידע מקוון על מנת לגנוב מידע אישי או עסקי. יש גם את נושא הפדופיליה וניצול קטינים ברשת", מסביר עזני.
הניידת הווירטואלית
לדברי מומחים בתחום, המגמה של פשיעה בסייבר הולכת וגדלה לא ביחס ישר אלא בצורה אקספוננציאלית, נתון שאותו מאשר גם רפ"ק עזני, שמוסיף כי נרשמת עלייה גם בפשיעה מסורתית המסתייעת בסייבר. "בסך הכל, מערך הסייבר מטפל במאות תיקים בחודש שיש להם נגיעה לפשיעת סייבר. כמובן, יש מקרים נוספים שלא דווחו".
לדברי עזני, מרחב הסייבר נותן לאנשים אשליה שהם מוגנים או מוסתרים יותר, "אך כבר יצא לנו לשלוף אנשים ממיטתם בעודם עם הלפטופ, ואפילו לשלוף אותם מבית מלון בחו"ל במדינה מרוחקת מאוד, וזה כי הם חשבו שהיתרון הזה מגן עליהם. המשטרה נמצאת בכל מקום שחשוב שתהיה נוכחת בו".
מה עושים במקרה של השתלטות עוינת על המחשב האישי?
"אנחנו ממליצים לציבור להגיש תלונה במשטרה. יש מקרים שבהם הצלחנו להסביר לאזרח בזמן אמת כיצד הוא יכול לפתוח את הקבצים ולשחרר את הכופר, גם בלי לשלם את הסכום".
מי שמאשרת את היכולות הגבוהות של מערך הסייבר במשטרה היא ננסי ווד, נספחת משפטית בתחום הסייבר מטעם ה־FBI, ששימשה בעבר סוכנת מיוחדת באפגניסטן וכן בתפקידים פיקודיים בכירים בארגון בתחום הסייבר. ווד צפויה להשתתף בכנס "סייברטק" הבינלאומי, שיתקיים בתחילת השבוע הבא במרכז הירידים בתל אביב ויימשך שלושה ימים.
ווד, שעובדת בצמוד ליחידת הסייבר בלהב, מספרת כי "התרשמתי עד מאוד מהרמה הטכנולוגית של המשטרה. הם טובים במה שהם עושים".
לצד שיתוף הפעולה בין ישראל לארה"ב, ווד מספרת על שיתוף פעולה אפשרי בין מדינות בעלות יחסים מתוחים. "אנחנו עושים מאמץ לעבוד יחד ולהביא פושעי סייבר לדין, גם עם מדינות שאינן ידידות שלנו באופן מיוחד, דוגמת סין או רוסיה".
העבודה של ה־FBI עם ישראל ועם מדינות נוספות נועדה במקרים מסוימים להגיע לפושעים המבוקשים ביותר על ידי הארגון. וכך, בדיוק כפי שיצא למרחוק שמה של רשימת המבוקשים ("Most Wanted") של הארגון, כך גם קיימת רשימה מקבילה של המבוקשים בתחום הסייבר.
"אנחנו ממליצים לציבור להגיש תלונה במשטרה" // צילום: חטיבת דובר המשטרה
ומי מוביל אותה? הרוסי יבגני מיכאלוביץ' בוגשב (33), שחשוד בהפצת וירוס בשם "זאוס" במחשבים רבים בארה"ב, ובסיוע בהונאה של בנקים וגניבת פרטי לקוחות. אחת הגרסאות של הווירוס המדובר גרמה להדבקה של יותר ממיליון מחשבים, ולהפסדים של יותר מ־100 מיליון דולרים. עבור מידע שיוביל למעצרו מוצע אחד הפרסים הגבוהים ביותר על ידי ה־FBI - עד 3 מיליון דולרים.
בחזרה לישראל. פה אמנם אין רשימת מבוקשים בתחום הסייבר בסגנון ה־FBI, אבל עבודה, למרבה הצער, יש בשפע. "אנו צופים כי בשנת 2017 תהיה עליית מדרגה משמעותית בתחום הסחיטות המקוונות", אומר סגן־ניצב מאיר חיון, מפקד יחידת הסייבר הארצית במשטרה, שצפוי גם הוא להשתתף בכנס "סייברטק" הבינלאומי. עוד מוסיף חיון כי "העבריינים יצליחו למקד את כלי התקיפה נגד חומרי מחשב רגישים, ונגד קורבנות בעלי פוטנציאל כלכלי גבוה יותר - מתוך כוונה לגרוף רווחים מהירים".
לא להאקרים בלבד
לרפ"ק עזני אמנם תואר ראשון בהנדסת חשמל ומחשבים, אך מדגיש כי תמהיל האנשים ביחידה הוא מגוון. "לגבי סוג האנשים, אפשר לסכם זאת במילה אחת - איכותיים. אנחנו מחפשים אנשים טכנולוגיים, אבל אנחנו לא מצטמצמים רק אליהם. מי שרוצה להגיע לכאן - שלא יחשוש שהוא אינו רלוונטי אם הוא לא האקר מתקדם.
"כל העולם הופך להיות טכנולוגי ומרושת", מסביר עזני ומוסיף כי "העתיד מגיע, והוא מגיע מהר".
איך תיראה הפשיעה המודרנית בעוד כעשור למשל? עד כמה שונה היא תהיה?
"טכנולוגית, מאוד. ההזדמנויות בעולם הטכנולוגי קורצות לעולם הפשיעה. תוכנות הכופר עשו מיליארדים בשנים האחרונות. לזירת הקרב העתידית חוקי משחק שונים לגמרי, והמשטרה שם".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו