שישה משמונת הטניסאים שישחקו בחצי הגמר באוסטרליה, בגברים ובנשים, כבר עברו את גיל 30. ארבעה מתוכם אפילו חגגו 34. מהסיבות האלה זכה הטורניר לכינויים "אליפות גיל הזהב", "טורניר הרנסנס" ו"דז'ה וו במלבורן".
והאמת היא שכל סיפור מיוחד יותר מהאחר: אם התרגשנו מרוג'ר פדרר מנער את הפציעה ומשייט לחצי הגמר, אז בא רפאל נדאל וחזר לארבעה האחרונים לראשונה מאז 2014. אם התרשמנו מסרינה וויליאמס בחצי גמר עשירי ברציפות בגרנד סלאם, מה נגיד על אחותה הגדולה, שתהיה שם אחרי 14 שנות היעדרות?
כל הסיפורים האלה מרשימים בפני עצמם, אך אף אחד מהם לא משתווה לזה של מיריאנה לוצ'יץ'־ברוני, שבגיל 34 ולראשונה מאז ווימבלדון 1999 תהיה חלק מהרביעייה הסופית במייג'ור כלשהו. השאלה הראשונה שעולה לראש למקרא השורה האחרונה היא מה קרה שם ב־18 השנים שמפרידות בין שני ההישגים הללו? את התשובה, שרבים מנסים למצוא, כנראה רק הקרואטית יודעת.
"יום אחד אני אספר לכם את סיפור חיי ואת כל הדברים שקרו לי, אבל ברור שמעולם לא חלמתי שאחזור לעמוד כאן", אמרה בהתרגשות בסיום רבע הגמר מול קרולינה פלישקובה. ניכר היה שגם המראיינת, רנה סטאבס, התקשתה לעצור את הדמעות. האוסטרלית בת ה־45, שפרשה לפני שש שנים, היתה השחקנית שמולה השיגה לוצ'יץ'־ברוני (אז רק לוצ'יץ') את הניצחון הראשון שלה באוסטרליה. זה היה ב־1998.
בסופו של המילניום הקודם הקרואטית סומנה כדבר הגדול הבא בטניס. בגיל 15 זכתה בטורניר הנערות במלבורן, כמה חודשים אחר כך הניפה תואר WTA ראשון בקריירה, שנה לאחר מכן זכתה בטורניר הזוגות באוסטרליה לצד מרטינה הינגיס וב־1999, כאמור, הגיעה לחצי הגמר בווימבלדון. רק בת 17, ונדמה היה שכל האפשרויות פתוחות בפניה.
אבל לגורל היו תוכניות אחרות עבורה. מי שדורגה 32 בעולם בגיל 16 החלה להיעלם לאט־לאט מהרדאר - הופעותיה בטורנירים הפכו נדירות, היא הידרדרה בדירוג, ובין השנים 2003 ל־2007 פרשה למעשה מהמשחק. ב־2002 הודחה בסיבוב הראשון של אליפות ארה"ב הפתוחה, והפעם הבאה ששיחקה בגרנד סלאם היתה באוסטרליה 2010. שמונה שנים בחוץ מבלי לתת הסברים.
רק ב־2006, בראיון ל"ניו יורק דיילי ניוז", הסכימה הקרואטית לחשוף חלקים מסיפור חייה. "קרו לי הרבה דברים שאנשים לא יכולים לדמיין. היה מסוכן עבורי להישאר בקרואטיה". מיריאנה סיפרה שאביה מרינקו, אתלט אולימפי לשעבר, היה מכה אותה ולוקח ממנה את הכספים שהרוויחה בטניס. האב הכחיש את כל הטענות, אבל העובדות הן שלוצ'יץ'־ברוני עזבה את מולדתה עם אמה וארבעת האחים שלה ללא כסף ואמצעים. "אתם חושבים שאתם יודעים עלי הכל", אמרה לעיתונאים השבוע, "שמעתי שדיברתם על פציעות ודברים כאלה, אבל אלה ממש לא הסיבות שבגללן נעלמתי".
זה היה בפלורידה, בערך לפני עשור, כשהקרואטית הבטיחה לעצמה שלא תוותר. תחילה בטורנירים קטנים, לאחר מכן בסבב העולמי, לוצ'יץ'־ברוני החלה במסע חזרה למעלה. ב־2014 הדיחה את סימונה האלפ בדרך לסיבוב הרביעי בארה"ב וחזרה לטופ 50 בעולם, אבל השיא הגיע בשבוע וחצי האחרונים במלבורן. רגע לפני שהיא פוגשת את סרינה וויליאמס בחצי הגמר, ניצלה הקרואטית את הבמה כדי לשלוח מסר למי שרוצה לשמוע. "שיזד... הכל ושיזד... כולם! כל מי שאומר לכם שאתם לא מסוגלים! פשוט תתעלמו מהם ותלכו עם הלב שלכם".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
