שיברון לב שלא יתואר

הזדעזעתי לקרוא על האישה שהביציות המופרות שאינן שלה הוחדרו לרחמה. 

הבינו, עד שאישה הכמהה לילד מגיעה לשלב המבורך הזה, שבו מחדירים ביציות מופרות חזרה לרחמה, היא עוברת תהליך ממושך, נפשי ופיזי, כואב, מתסכל וקשה. זה מתחיל בבדיקות פולשניות, עובר בפרוטוקולים ובזריקות הורמונים כואבות שמשפיעות על הגוף וכמובן על הנפש, נמשך בהליכים ביורוקרטיים מפרכים ובעלויות גבוהות, ורק אז מגיע השלב של שאיבת הביציות. ההליך המתבצע בהרדמה מלאה. זהו הליך כואב שלעיתים מסתיים בשיברון לב כי אין כלל ביציות או שאיכותן לא מספיק טובה להפריה. וההליך חוזר חלילה.

רק חישבו מה חשה אותה מסכנה שהוחדרו לגופה ביציות שאינן שלה, ועוד יותר חישבו על זו שהיתה זכאית להן מלכתחילה. כאב עצום ומיותר לנשים שבסך הכל רצו את הדבר הטבעי ביותר: להיות אימהות. 

כמי שעברה את הטיפולים האלה בעצמה כמה וכמה פעמים, חשוב להבין שמדובר בתהליך ארוך שבסופו קיימת הזדמנות אחת בלבד להיות אמא. אין מקום לטעויות. טעות אחת כמו זו משמעותה לקבל תינוק שאינו שלך. טוב עשה בית החולים שדיווח על הטעות ומייד שאב חזרה את הביציות מרחמה של המטופלת. ובנימה אישית יותר, נשים יקרות, למרות הטעות הנוראית, אל תוותרו על החלום להיות אימהות. 

•   •   •

ביציות מופרות הוחדרו לגוף של המטופלת הלא נכונה

תקלה חמורה בבית החולים ברזילי • עם גילוי השגיאה, בוצע הליך שטיפה שמנע את השתרשות ההריון • מנהל ביה"ח: "אין שום הצדקה למקרה הזה, הנהלים לא נשמרו" • "המטופלות כעסו, אבל אמרנו שנמשיך לטפל בהן עד לסיום מוצלח" • משרד הבריאות: אנחנו בקשר עם ביה"ח

הסיוט של כל אישה בטיפולי פוריות ושל כל רופא או רופאה בתחום התרחש אתמול בבית החולים ברזילי באשקלון: בעוד אחת המטופלות נמצאת בחדר הניתוח וממתינה להחזרת העובר שלה מביצית שנשאבה ממנה ומהזרע של בעלה, הוחדרו לגופה ביציות מופרות של זוג אחר.

למרבה המזל, הטעות התגלתה מייד לאחר החדרת העובר באמצעות צינורית לצוואר הרחם של המטופלת. הצוות הרפואי ביצע שטיפה ומנע השתרשות של העובר והיווצרות הריון. בבית החולים ביצעו תחקיר מהיר של האירוע ואז התייצבו בפני שתי המטופלות כדי לבשר להן בשקיפות את הבשורה הקשה.

למשרד הבריאות נהלים קפדניים למניעת טעויות במהלך טיפולי פוריות. כך, למשל, זיהוי הביצית והזרע במעבדה נעשה על ידי שני אנשים. כאשר העובר המוקפא מועבר לחדר הטיפולים, אמור להתבצע זיהוי כפול של האישה על ידי הרופא ששואל אותה לשמה ומבקש ממנה לומר את מספר תעודת הזהות שלה ולהשוותם לגיליון הרפואי או ל"ידון" - צמיד עם פרטי זיהוי שמוצמד ליד. את השוואת הפרטים יש לרשום על המבחנה.

כנראה הטעות התרחשה בחדר הטיפולים כאשר הצוות פעל בניגוד לנוהלי הזיהוי הנוקשים והידועים. "יש נהלים לזיהוי המטופל לפני פעולה חודרנית או ניתוח", אמר ד"ר חזי לוי, מנהל בית החולים ברזילי, "מבדיקה שלנו במקרה הזה לא נשמרו כל הנהלים. זו בעיה כשלא מקפידים על נהלים קשיחים, ולכן חידדנו אותם והכנסנו עוד 'שומרי סף' כדי שלא יהיו עוד מקרים כאלה".

"בדקנו את עצמנו מייד, עוד טרם דיברנו עם המטופלות, ויש לנו עוד פעולות לעשות", הוסיף ד"ר לוי, "נעשה בדיקה פנימית של המקרה ושל הנהלים. אנחנו ננקוט מעכשיו יותר תשומת לב בתהליך. אני לא מוכן שיהיו כאלה דברים אצלנו".

על התהליך מול המטופלות אמר: "סיפרנו להן הכל. היו כעס ועוגמת נפש מצידן, אבל דיווחנו בשקיפות ואמרנו שנמשיך לטפל בהן עד לסיום מוצלח של הטיפול. הצוותים שביצעו את הפעולה הם צוותים מאוד מנוסים שעושים את הפעולה הזו חדשות לבקרים. גם עומס לא מצדיק כזו טעות. שום דבר לא מצדיק. בית החולים ברזילי עשה בשנים האחרונות התקדמות ענק בנושא בטיחות המטופל וקיבל שבחים על תהליכים שנעשו. זה אירוע מצער ומתסכל".

ממשרד הבריאות נמסר: "בית החולים דיווח למשרד הבריאות. מדובר באירוע חריג ואנחנו בקשר ישיר עם הנהלת בית החולים".

למרות נוהלי הזיהוי הקפדניים, מבדק שערך משרד הבריאות לבחינת איכות הטיפול ב־2013 גילה כי ברבע מהמקרים לא נעשה הליך של זיהוי הזרע לפני הזרעת הביציות על ידי שני עובדי מעבדה כנדרש. החוקרים ציינו שהליקויים נמצאו בכל 24 היחידות להפריה חוץ־גופית בישראל, ויש ליקויים באופן זיהוי הזרע והביצית בתהליך ובסימון ברור על גבי המבחנות.

לפני כשנה וחצי אירעה תקלה באיכילוב כאשר במעבדה השתמשו בזרע של הגבר הלא נכון להפריית ביצית עבור מטופלת, אך הטעות התגלתה בשלב ההזרעה ונמנעה החדרת עובר שגוי לגופה של האישה.

מיטל יסעור בית־אור, כתבתנו לענייני בריאות

•   •   •

תקלות שאסור שיקרו

יש נהלים, אבל יש גם אמצעים שעדיין לא בשימוש

מעבר לנהלים הקיימים היום, יש גם מערכות אלקטרוניות יקרות שנועדו למנוע מקרים כאלה. מדובר במערכות שסורקות ברקוד שמודבק על המבחנות ומסוגלות להתריע כאשר יש חוסר התאמה, אך משיקולים של עלות־תועלת מעדיפים בבתי החולים את הבדיקות הנוכחיות, היעילות ברוב המקרים.

יש מסלול נוסף למניעת המקרים: מכון פוע"ה (פוריות ורפואה על פי ההלכה) מפעיל "משגיחות פריון" מטעמו לליווי בבתי החולים כדי למנוע מצבים של טעויות בתהליך ההפריה. המשגיחות פועלות במעבדות בתי החולים, והן חשופות למידע רפואי רגיש, אך אינן נמנות עם הצוות המטפל. מנהל יחידת פוריות בבית חולים גדול אמר: "הסיבה היחידה שאני מוכן לשתף פעולה עם זה היא בשביל ההרגשה של הפציינטים, יש סקטור שזה חשוב לו".

עופרה בלבן, מנכ"לית עמותת "חן לפריון וחיים", אמרה אמש: "צריך למצוא דרך להקטין טעויות כאלה. היום קיים הליך של אישור כפול על ידי שני בני אדם של דגימות הזרע והביצית במעבדה. כדאי להוסיף אישור של רופא, הוספת עוד חתימה במעבר של המבחנות בין המעבדה לחדר הטיפולים, לפני החזרת הביצית או העובר". בהתייחסה לתקלה בבית החולים ברזילי אמרה: "אני מחזקת את הצוות הרפואי בעבודתו המצוינת. אמנם אירעה טעות קשה, אך זיהו אותה במועד ויכלו לטפל כדי שלא ייווצר הריון לא רצוי". בימים אלו חנכה עמותת "חן לפיריון וחיים" קו תמיכה רגשית חדש, שמיועד לזוגות בטיפולי פוריות ולבני משפחתם בטלפון 03-5050345.

מיטל יסעור בית־אורטעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו