2,500 צופים הגיעו לאיצטדיון המכוער ביותר בליגת העל הערב. זקני כפ"ס (שרובם נשארו בבית, אגב) לא זוכרים מתי היתה הפעם האחרונה שבה הקבוצה העירונית אירחה קבוצה בסדר גודל של בית"ר ירושלים לעיני כל כך מעט. במו עיניי ראיתי אי שם בשנות ה־90 משחק בין כפ"ס לבית"ר כשהאיצטדיון היה מלא בקרוב ל־10,000 צופים.
על הסיבות אפשר לכתוב ספר בן כמה כרכים, אבל נראה שהעניין העיקרי הוא אובדן ההתלהבות וחוסר החשק של שני הקהלים ללוות מקרוב את השחקנים שמייצגים אותם. תוסיפו לזה את ההתנהלות של בעלי כפ"ס, סתיו שחם, שירה לעצמו כדור ברגל כשהצהיר על אהבתו להפועל ת"א, ותקבלו מועדון שזורם כמו דג מת בנהר. ינצח, יפסיד או יסיים בתיקו - הרבה לקוחות שיבחרו לבזבז על זה ערב מחוץ לבית לא תמצאו.
בירושלים הסיפור שונה, אבל לא בהרבה. הקבוצה של רן בן שמעון עמוסת כישרון, אבל כשעל הכרכרה יושב נהג כל כך פחדן וזהיר, גם הזבובים שמלווים את הסוסים ישתעממו מהנסיעה. התשוקה בשני המועדונים שייכת בעיקר לסיפורי העבר. כמעט כרגיל, הפועל כפ"ס עמדה יפה במחצית הראשונה, ובשנייה רק היה חסר שהחלוצים בירוק יציעו כרבולית נעימה לשוער בית"ר, בוריס קליימן.
בדקה ה־73 עידן ורד ניצל טעות בסגירה של בלמי המארחת ונגח פנימה. עשר דקות עברו, איתן שמואלביץ' הרחיק את רן יצחק בצהוב שני, ודקה לאחר מכן ישראל זגורי כבש את השני לבית"ר, שהשיגה ניצחון כשהיא משייטת על ניוטרל.
עלו מעל לקו
בני יהודה חגגה פעמיים - ניצחון ביתי ראשון באיצטדיון המושבה, וגם שלוש נקודות ראשונות בעידן המאמן ניסן יחזקאל. והחגיגה היתה מושלמת, כי הניצחון הזה הגיע מול יריבה ישירה בקרבות ההישרדות, מ.ס אשדוד. אלון תורג'מן התחיל את החגיגה עבור הכתומים (28). אלמוג בוזגלו המשיך ביכולת הטובה שלו מהתקופה האחרונה כשכבש בדקה ה־65 לאותו שער שאליו כבש אתמול אחיו מאור בסלאלום הנהדר מול מכבי פ"ת.
אז משפחת בוזגלו יכולה להיות מרוצה מ־24 השעות האחרונות. גם ברק אברמוב והצוות הניהולי המתחדש יכולים לנשום לרווחה עם שלוש נקודות יקרות.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
