היועץ המשפטי לממשלה, ד"ר אביחי מנדלבליט, הופיע בכנס הפורום הפלילי של לשכת עורכי הדין באילת והבהיר כי אין עילה לפסילה שלו בפרשיות חקירת ראש הממשלה.
מנדלבליט הדגיש כי "כראש התביעה הכללית, אני נושא באופן אישי באחריות לקבלת החלטות הנוגעות לאכיפת החוק במקרים הרגישים והמורכבים ביותר. בכלל זה בעניינם של אישי ונבחרי ציבור". לדבריו, "בימים אלה נחקרות, כידוע, שתי פרשות שבמסגרתן אישרתי לחקור את ראש הממשלה באזהרה. הטיפול בפרשות אינו שונה במהותו מהטיפול בעניינם של אישי ציבור אחרים, והוא נגזר מהחובה המוטלת עלי בדין. אני שומע לעיתים קולות שונים הקוראים לי שלא לעסוק בתיקים הקשורים לראש הממשלה, ותשובתי לאותן קריאות היא שזו כלל אינה בחירה הנתונה בידי. זו היא חובתי, ואם לא אמלא אותה, לא אבצע את תפקידי נאמנה".
צילום: Newsenders
לדברי מנדלבליט, "הטיפול שלי בפרשות האמורות, אם כן, אינו אלא קיום הוראות החוק. כל עוד אין עילה בדין לפסילה שלי מעיסוק בפרשות, ואין עילה בדין כזו, הרי הוראות החוק אוסרות עלי, כך ממש, להימנע מטיפול בהן. העובדה כי שימשתי, קודם לתפקיד היועץ המשפטי לממשלה, בתפקיד מזכיר הממשלה, אינה עילה לפסילתי מעיסוק בעניינים הקשורים לממשלה בכלל, ולראש הממשלה בפרט".
היועמ"ש הדגיש כי "מערכת אכיפת חוק, אשר מבקשת להגשים את שלטון החוק, חייבת גם בהפעלת שיקול דעת זהיר, ובשימוש אחראי בסמכויות שמוענקות לה, כולל הקפדה על זכויות חשודים. המדובר בסמכויות בעלות כוח רב מאוד, אשר שימוש בלתי מבוקר בהן, או חלילה מתוך רצון לרצות הלך רוח או גורם כלשהו, עלול להיות הרסני".
מנדלבליט התייחס גם להדלפות הרבות מתוך החקירות ומתוך ישיבות שחלה עליהן חובת סודיות, והודיע כי הוא מגבש בימים אלה הנחיה להתמודדות עימן. "לא אחת יש בהדלפות אלה כדי ליצור פוטנציאל פגיעה, או אף לפגוע בפועל ובאופן קשה, באינטרסים חיוניים ולכן קיים אינטרס ציבורי באכיפת עבירות בהקשר זה לצורך הגנה על אותם אינטרסים חיוניים ולצורך הבטחת שלטון החוק". עם זאת, מנדלבליט הודה כי מדובר ב"דבר מורכב" הנובע מהצורך לשמור על חופש העיתונות. "התביעה הפעילה עד כה מדיניות זהירה ומצמצמת בכל הנוגע לחקירת הדלפות", אמר, ועם זאת הדגיש כי "יש מקרים שבהם לא ניתן להשלים עם הנזקים הטמונים בתופעה. על כן, ואף שמדיניות האכיפה בעניין זה צריכה להמשיך להיות זהירה ומצמצמת, מצאתי שיש מקום להרחיבה במידת מה. מטרתה של ההנחיה שמתגבשת היא להתמודד עם תופעת ההדלפות, על ידי הרחבה מסוימת, גם אם זהירה, של מדיניות האכיפה כלפי אלה המוסרים מידע שאסור בגילוי. אין לי טענה לתקשורת, שעושה את מלאכתה. הכוונה היא למי שנהנה מאמון ומועל באמון זה".
"מילצ'ן נתן תכשיטים"
בסוף השבוע התפרסמו דיווחים חדשים הקשורים אם במישרין או בעקיפין לפרשת תיק 1000. בחדשות ערוץ 2 דיווח הפרשן אמנון אברמוביץ' על מקרה משנת 2004, עת שימש נתניהו שר האוצר. על פי הדיווח, איש העסקים ארנון מילצ'ן רכש עבור שרה נתניהו סט תכשיטים במחיר של 8,600 דולרים. לפי אברמוביץ', תחילה נרכשה שרשרת בלבד, אך לאחר שנמסרה קיבל מילצ'ן שיחה מנתניהו שאמר לו "שלחתם רק חצי מתנה" - אז רכש גם את הצמיד מאותו הסט.
בדיווח הודגש כי המקרה המתואר אינו חלק מהחקירה שכן חלה עליו התיישנות, ובכל מקרה הוא מוכחש מכל וכל על ידי משפחת נתניהו. עו"ד עמית חדד, שמייצג את משפחת נתניהו, מסר בתגובה ש"הדבר לא היה ולא נברא. איננו מתכוונים להשיב לכל האשמת שווא".
בתוך כך, בסוף השבוע דווח כי שרת המשפטים איילת שקד בוחנת הגשת חוק ממשלתי, אשר מחד יגביל את משך כהונת ראש הממשלה לשמונה שנים, ומאידך יבטיח כי בעת כהונתו לא יוגשו נגדו כתבי אישום בעבור עבירות קלות של חטא ועוון בנושאי צווארון לבן. ההצעה מגיעה בהמשך להצעת חוק שהגיש בשבוע שעבר ח"כ דוד אמסלם (הליכוד), ושצפוייה לעלות היום לוועדת השרים לחקיקה.
"בזמן כהונתו של כל ראש ממשלה יש ערך ליציבות שלטונית. בחירות תדירות מובילות לטלטלות של ממש עבור החברה האזרחית וגורעות מיליארדי שקלים מקופת המדינה", אמרה שקד, "נכון לדאוג לבצר את המשילות ולהבחין בין מקרים הדורשים הליכה לבחירות מחודשות לבין כאלו שלא". יודגש כי החוק לא יוחל בכל מקרה על בנימין נתניהו.
מנגד, יו"ר האופוזיציה יצחק הרצוג (המחנה הציוני) צפוי להגיש היום בג"ץ נגד בנימין נתניהו כשר התקשורת, בדרישה לחייבו להיפרד מתפקידו במשרד בשל החשדות התלויים נגדו בתיק 2000.
בינתיים, נגרר גם שמו של ראש המוסד יוסי כהן לפרשות - זאת אחרי שורה של דיווחים שקשרו את שמו למיליארדר האוסטרלי ג'יימס פאקר וגם למילצ'ן. בערוץ 10 דווח שלשום כי החברות בין כהן למילצ'ן החלה לכאורה לצורך יצירת סידרת טלוויזיה על המוסד.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו