דו"ח חריף שמפרסם היום (רביעי) מבקר המדינה על פעילות אחד החלקים המרכזיים בקרן הקיימת לישראל חושף תמונה עגומה של התנהלות עם "ליקויים חמורים, עמוקים ויסודיים", כלשון המבקר.
המבקר ציין בסיכום הדו"ח כי על קק"ל "לשנות מהיסוד את הליכי קבלת ההחלטות לגבי מימון וביצוע של פרויקטים", לרבות בין היתר בדרכיה להקצאת הכספים למימון וביצוע של פרויקטים וקבלת החלטות בדבר הפרוייקטים השונים "לפי אמות מידה ברורות וידועות מראש".
מיליארדים להבטחת פנסיה
מהדו"ח, שבדק סדרה ארוכה של פרוייקטים שמקים הארגון לרווחת הציבור, עלו ליקויים שונים, הן בדרך שבה נבחרו הפרוייקטים ובדרך שנתקבלו ההחלטות לגבי יישומם בארגון.
עוד עולה כי קק"ל הפרישה מיליארדי שקלים רבים מהכנסותיה להשקעות פיננסיות ולקרן ייעודית שמשמשת את הבטחת הפנסיה של עובדיה.
המבקר ציין כי על קק"ל "לשנות את התרבות הארגונית הנוהגת בה ולהטמיע בקרב מנהליה את העובדה כי הכסף שהם מנהלים הוא ממונו של אחר, העם היהודי בארץ ובתפוצות, שניתן במרביתו באופן וולונטרי".
"הפרת איזון בין הדרג הפוליטי למקצועי"
"קק"ל משמשת מאז הקמתה נאמן של העם היהודי, ומכוח האמנה גם נאמן של המדינה בנושא פיתוח מקרקעי ישראל", העיר המבקר, והוסיף: "הפרת האיזון בין הדרג הפוליטי בקק"ל לבין הדרג המקצועי בה במסגרת הליכי קבלת החלטות בדבר הקצאת עשרות ואף מאות מיליוני שקלים לפרויקטים ציבוריים מדי שנה, כפי שהועלתה בביקורת הנוכחית - היא בבחינת 'דגל שחור', ועל קק"ל לשנות בדחיפות ומן היסוד דרך פעולה זו".
המבקר בדק את הפעילות היחידה שהוא יכול לבדוק בקק"ל – פעילות מפ"ק, מינהל פיתוח קרקע, זאת על סמך אמנה שנחתמה בין הממשלה לקק"ל ב-1961.
המבקר מצא כי נושאי משרה לא רבים שנבחרים לפי מפתח פוליטי הם אלה שמכריעים לפי הבנתם ושיקולם אלו פרויקטים תממן קק"ל ותבצע ובאלו תנאים, זאת במסגרת פעילות של ועדה המכונה "ועדת פרויקטים עליונה".
עוד ציין המבקר עם הגשת הדו"ח כי "החלטות נושאי משרה אלו בוועדת הפרויקטים, שהיקפן הכספי המצטבר הסתכם במאות מיליוני שקלים, התקבלו שלא על פי אמות מידה ידועות וברורות, וללא השוואה סדורה בין חלופות".
בין הממצאים שעולים מהמתואר בדו"ח, נמצא כי הכנסות קק"ל ממקרקעין הסתכמו בשנים 2008 עד 2014 בסך של כ-3.9 מיליארד שקלים. אלא שקק"ל השתמשה בחלק נכבד מהסכומים הללו לצורך השקעות פיננסיות וסכום ענק הופקד בקרן ייעודית עבור הבטחת שכר העובדים והגמלאים של הארגון.
בין היתר מצויין בדו"ח כי משרד מבקר המדינה העלה כי "קק"ל השתמשה בעודף ההכנסות האמור, בין היתר, כדי להגדיל את יתרות המזומנים וניירות הערך הסחירים שלה".
2.2 מיליארד בקרן ייעודית
בשנת 2013, נוכח יתרה ניכרת זו, הפקידה קק"ל בקרן ייעודית כ-2.2 מיליארד שקלים. מתוך סכום זה להבטחת כספי הפנסיה של עובדיה וגמלאיה. מהדוחות הכספיים של קק"ל עולה כי גם לאחר פעולה זו היו לקק"ל בסוף שנת 2015 יתרות מזומנים וניירות ערך סחירים בסך של כ-2.1 מיליארד שקלים.
מהנתונים שעולים מדו"ח המבקר עולה, שבניגוד לרושם שאולי נוצר, רק 8% מהכנסות קק"ל, בתקופה שנבדקה בשנים 2012 עד 2014, הגיעו מתרומות. סך ההכנסות של הארגון באותן שנים הסתכמו בכ-10.5 מיליארד שקל.
המבקר מצטט חלקים מחוות דעת שכתב המשנה ליועמ"ש לממשלה אבי ליכט ב-2014 בנוגע לקק"ל ובה נכתב בין היתר כי "קק"ל אינה עושה מעשה נאצל בחלוקת רווחי הקרקע חזרה לציבור. חובתה לעשות כן לשם הגשמת תכליותיה. הצטברות מיליארדי השקלים בידיה מבלי שהם משמשים לקידום מטרותיה הציבוריות מעוררת קושי".
מקק"ל נמסר בתגובה כי "קק״ל מודה למבקר המדינה על עבודתו ומאמינה בביקורת ככלי חשוב לשיפור והתייעלות. על אף שהדו"ח מתייחס לשנים 2012 – 2014, טרם כניסת ההנהלה הנוכחית לתפקידה, היא מאמצת את הדו"ח במלואו. יתרה מזאת, הנהלת קק״ל הנוכחית, שנכנסה לתפקידה לפני כשנה, לא המתינה למועד פרסום הדו"ח ומאז קבלת טיוטת הדו״ח, עבדה במרץ על תיקון הליקויים, ועד כה, בוצעו שינויים מרחיקי לכת בתרבות הארגונית של הארגון כדי להגביר את השקיפות, הבקרה והפיקוח".
תגובת קק"ל המלאה:
• נכתבו כ-200 נהלים חדשים המסדירים את תקציב הארגון והבקרה על יישומו מערכות היחסים בין הדירקטוריון לעובדי הארגון, נועל עבודת הדירקטורים ונוהל מניעת ניגוד עניינים.
• שקיפות ותיעוד – כל דיוני האסיפה הכללית, הדירקטוריון, וועדות הדירקטוריון, ההנהלה, ועדת הפרויקטים העליונה ועוד מתועדים, בסופם מופץ פורמט סיכום ישיבה המסכם את נושאי הישיבה, המשתתפים, העמדות שהוצגו, חומרי הרקע שהוכנו לדיון, ההסתייגויות וההחלטות. הפרוטוקול מועלה לאתר האינטרנט של קק"ל ופתוח לציבור.
• הוסדרו נהלי ניגוד העניינים של הדירקטורים ונושאי המשרה הבכירים, בעלי התפקידים חתמו על תצהירי ניגוד העניינים ואף הוסדר נוהל פרסום הסדרי ניגוד עניינים.
• תקציב קק"ל שונה מהיסוד – תקציב הפרויקטים הופרד מהתקציב השוטף, כך שלא ניתן לחרוג מתקציב הפרויקטים או מתקציב כל פרויקט בפני עצמו, וכן נבנו מנגנוני פיקוח רבעונים לגילוי ועצירת חריגות.
• תהליכי בחירת ואישור הפרויקטים שונה, ורוב מוחץ של הפרויקטים יבוצע מעתה בנוהל קול קורא, אשר יאפשר למוסדות ציבוריים מאושרים לפנות לקק"ל ולבקש לבצע איתם פרויקטים בהתאם לקריטריונים מוגדרים ואחידים. כמו כן, הדרג המקצועי מחויב לבחון כל פרויקט, וללא אישורו, הפרויקט לא יעלה לדיון בוועדת הפרויקטים העליונה.
עוד נטען בקק"ל כי בתוך כחודש יוגש דו"ח תיקון הליקויים המלא למבקר המדינה, זאת בכדי להמשיך במהפכה להפיכת הארגון לארגון הפועל לפי כללי מנהל תקין מחמירים, ושקיפות מרבית. השינויים שכבר בוצעו, ואלה שעוד יבוצעו, יאפשרו לנו להגשים את חזוננו ויעדונו בצורה הטובה ביותר למען העם היהודי ומדינת ישראל.
מתוך אמונה בביקורת ככלי מרכזי בשיפור וניהול כל ארגון, קק"ל קוראת שוב לראש הממשלה וממשלת ישראל לאמץ את ההסכם שנחתם בין הארגון לממשלה ובברכת משרד המבקר ולאפשר את החלת ביקורת המדינה מרצון על הארגון, מהלך שיגביר את השקיפות בארגון ויסייע להגברת אמון הציבור בפעילות הארגון.
תגובה בשם אפי שטנצלר, יו"ר קק"ל לשעבר: "אני גאה על התנופה שהבאתי לקק"ל ב-10 שנות כהונתי כיו"ר. קק"ל הפכה מארגון בקריסה כלכלית ובמגמת צמצום פעילות, לארגון מבוסס בעל יציבות כלכלית המבטאת צמיחה של מאות אחוזים בפעילות, עם עודף של ארבעה וחצי מיליארד שקלים. אני שמח שמבקר המדינה הגיש דו"ח המבטל את כל האמירות משוללות היסוד מצד גורמים אינטרסנטים, שהשפיעו על האווירה כנגד קק"ל וניסו לקעקע את קק"ל - הארגון היהודי הירוק הגדול בעולם. מבקר המדינה מסיים את הדו"ח במילות הערכה לעובדי קק"ל ובצדק רב. האמנתי, ואני תמיד מאמין, שעובדי קק"ל עשו ועושים הכל כדי להגשים את חזון העם היהודי ומטרותיו. גם אם יש מקום לשיפור ולחידוד".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו