בימים האחרונים חלק לא קטן מהברנז'ה העיתונאית מפרגן ל"ידיעות אחרונות" על סיקור פרשת נוני־ביבי. הם מראיינים ומצטטים פרשנים בכירים מ"ידיעות" שבמקרה הטוב מאמינים בשקרים של עצמם. נו טוב. זו לא הפעם הראשונה שאותה ברנז'ה תקשורתית מגלגלת עיניים לשמיים ונופלת שבי לאחיזת העיניים נוסח "ידיעות אחרונות".
ב־2010 פירסמתי כתבה שחשפה את השיטה של נוני מוזס. כותרת הכתבה היתה "השיטה של נוני, החתימה שלי" והיא התייחסה ל"פרשת הנשיקה" שבה הורשע במעשה מגונה שר המשפטים לשעבר חיים רמון. באותה עת שימשתי כתב המשטרה של "ידיעות אחרונות". רמון נחשב לחברו הקרוב של נוני מוזס.
בכתבה תיארתי את האווירה בעיתון באותם ימים ואת הניסיון של צמרת העיתון לזכות את רמון עוד במהלך החקירה נגדו ולהפוך אותו לקורבן בפרשה. תיארתי איך זומנתי לחדרו של עורך העיתון דאז, אשר התוודה בפניי כי מוזס שיכנע אותו בעוול שנגרם לחברו. תיארתי כיצד באחד הערבים טילפן אלי ראש מערכת החדשות של העיתון, והודיע לי ש"בהוראה מגבוה" הוא מחתים אותי על ידיעה שתקפה באופן ישיר ומשמיץ את רב ניצב (בדימוס) יוחנן דנינו, ששימש באותה עת ראש האגף לחקירות ולמודיעין, ובאותה נשימה נתבקשתי לבקש תגובה מהמשטרה לידיעה שמעולם לא כתבתי.
השיטה של נוני היתה כתובה על הקיר. למרות זאת, איש לא פצה את פיו, לא דרש לחקור - או לפחות לבדוק. אף אחד לא המתין ליד ביתי לראיין אותי. שום מהדורת חדשות לא עסקה בכך ושום פרשן לא פירשן את עצמו לדעת.
בימים האחרונים בכירי "ידיעות אחרונות", בניסיון להגן על ביתם, מיתממים כשהם שבים וטוענים שהם וכתבי העיתון עושים את מלאכתם ללא מורא ובלי משוא פנים, ושמוזס מעולם לא טילפן אליהם ואינו מכתיב תכנים. אז זהו, שגם אלי מוזס לא טילפן לפני שהצמידו את שמי לידיעה שמעולם לא כתבתי כדי לעזור לחברו הטוב.
למי שלא הבין עד כה, ככה זה עובד שם. מוזס לא צריך לטלפן לאף אחד מכותבי ופרשני העיתון כדי שידיעה מכפישה שהוא חפץ בה תעשה את דרכה אל בית הדפוס.
ואתם, חבריי העיתונאים והפרשנים, הגיע הזמן שתפסיקו לגלגל עיניים לשמיים.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו