תגלית מרגשת במחנה ההשמדה סוביבור

תגלית מרגשת ומרעידה נחשפה בחפירה ארכיאולוגית במחנה ההשמדה סוביבור שבפולין. במהלך החפירות זוהו שרידי צריף ששימש לגזיזת שיער, ובו סיכות ותכשיטי נשים. בין השאר, נחשף תליון ועליו תאריך לידה, ששם בעליו עשוי להיות קרולינה כהן ז"ל, נערה מפרנקפורט. מדובר בתליון כמעט זהה לזה, היחיד המוכר עד כה, שהיה שייך לאנה פרנק.  

בסוביבור נחשף צריף גזיזת השיער אליו הוכנסו נשים לפני שליחתן לתאי הגזים, ובו סיכות שיער ותכשיטי נשים אישיים, שהושארו שם לפני למעלה מ-70 שנים. שרידי מבנה, שנמצא לאורך "הדרך לשמיים" - המסלול שהוביל את היהודים אל תאי הגזים. סיכות השיער והתכשיטים, שנחשפו ביסודות המבנה, נפלו ככל הנראה אל מתחת ללוחות הרצפה ונותרו באדמת המחנה עד לחשיפתם כעת.        

החפירה בסוביבור שחשפה את סימני הכלים המכניים שבהם השתמשו הגרמנים לחיסול המחנה. על סימנים אלה ניטעו עצים לטשטוש העדויות // צילום: רשות העתיקות

התגלית נחשפה בחפירה ארכיאולוגית שמנהלים במקום וויטק מזורק מפולין, לצד ארכיאולוג רשות העתיקות יורם חיימי והארכיאולוג איבר סחוטה מהולנד. החפירה מתנהלת במימון ועדת ההיגוי להקמת אתר ההנצחה בסוביבור ובליווי המכון הבינלאומי לחקר השואה של יד ושם. 

בין הממצאים שנחשפו נמצא תליון מתכת מצופה זכוכית, שעליו דמותו של משה רבנו האוחז בלוחות הברית ועל צדו השני תפילת "שמע", תליון בצורת מגן דוד ושעון נשים. תליון נוסף שנחשף, בצורת משולש, העסיק את החוקרים במיוחד משום שהוא נשא פרטים מזהים: על צדו האחד נכתב "מזל טוב" בעברית, מתאריך 3.7.1929 ושם העיר "פרנקפורט על המיין" בגרמנית, ובצדו השני האות ה' ושלושה מגני דוד. 

החוקרים התחבטו בשאלה כיצד הגיע תליון מפרנקפורט למחנה ההשמדה סוביבור, ובסיוע חוקרים מיד ושם הצליח ארכיאולוג רשות העתיקות, יורם חיימי, לתת מענה אפשרי לשאלה זו. בעקבות פנייתו, זוהתה בעבודה מורכבת ומאומצת הנערה קרולינה כהן, שנולדה בפרנקפורט ב-3 ביולי 1929, שיתכן כי היא בעלת התליון. 

צידו השני של התליון, הנושא את הכתובת "מזל טוב" ומופיעה האות ה' כשהיא מוקפת במגני דוד // צילום: רשות העתיקות 

באמצעות בדיקה שערך ד"ר יואל זיסנווין, מנהל פרויקט חקר השילוחים ביד ושם, אותר שמה של כהן ברשימות שמות היהודים שהיו במשלוח מהעיר פרנקפורט למינסק ב-11 בנובמבר 1941. לא ידוע האם קרולינה כהן שרדה בתנאים הקשים של גטו מינסק, אך התליון שלה הגיע ממינסק לסוביבור בספטמבר 1943, עם חיסול הגטו, כאשר כ-2,000 מתושביו נשלחו למחנה ההשמדה סוביבור. 

שם, בדרך לתא הגזים, נשמט תליונה של קרולינה כהן בת ה-14 מידיה או מידי אוהביה ונשאר באדמת המחנה עד לגילויו. מחקר נוסף גילה שתליון כמעט זהה, התליון הנוסף היחיד הידוע בעיצוב זה, היה שייך לאנה פרנק שנספתה בשואה ושמה נודע בזכות יומן שכתבה במסתור בהולנד, שגם היא נולדה בעיר פרנקפורט. כעת מנסים החוקרים ליצור קשר עם משפחתה של כהן ועם משפחתה של אנה פרנק לבירור מהות התליון ולבדיקת קשר משפחתי אפשרי. 

בחפירות הארכיאולוגיות, המתקיימות מאז שנת 2007 במחנה השמדה בסוביבור בליווי יד ושם ומטרתן הראשונית היתה איתור וחשיפת מבני המחנה ותאי הגזים, נחשפו גם רציף הרכבת המקורי ומספר גדול של פריטים אישיים של קורבנות השואה. בין הפריטים יוצאי הדופן שנמצאו בעבר היו דסקיות מתכת שהושמו על שרשראות לילדים, שעליהן נחרטו פריטי יצירת קשר במקרה שאלה ילכו לאיבוד. 

תליון המתכת מצופה הזכוכית שנמצא ועליו תפילת "שמע" // צילום: רשות העתיקות

בחפירות האחרונות חשפו החוקרים גם את צריף גזיזת השיער ואזורים נוספים במחנה, בהם שטח שבו ניתן לראות את סימני הכלים המכאניים אשר שימשו את הגרמנים לחיסול המחנה. במקום ניתן לראות סימני פסים שנותרו על הקרקע, שעליהם ניטעו עצים לטשטוש העדויות. 

ראש המרכז לחקר שואת יהודי פולין במכון הבינלאומי לחקר השואה של יד ושם, פרופ' חוי דרייפוס, אמר כי "הממצאים החשובים, שנחשפו בחפירות באתר מחנה ההשמדה סוביבור, מהווים תרומה חשובה לחקר השואה ומסייעים לנו להבין טוב יותר את שהתרחש בסוביבור, הן מבחינת תפקוד המחנה והן מבחינת זהות וגורל קורבנותיו. כך למשל, התגליות הנוכחיות, מאפשרות להתחקות אחר האופן בו יהודים נשלחו מגרמניה לגטו מינסק, ומשם להשמדה בסוביבור, ושופכות אור על תהליך ההשמדה במחנה עצמו". 

יורם חיימי, ארכיאולוג רשות העתיקות, הוסיף כי "חשיבות המחקר בסוביבור מתחזקת בכל עונת חפירות. בכל פעם שאנחנו מגיעים אנחנו חושפים חלק נוסף במחנה, מוצאים פריטים אישיים נוספים, ומרחיבים במעט את הידוע לנו על המחנה. למרות ניסיונות הטשטוש של הנאצים ועוזריהם ונטיעת היער במקום, אנחנו מצליחים לשחזר ולהצליב עדויות עם הידוע לנו מניצולים, ולשמור על זכרם של האנשים שנרצחו שם. התליון שמצאנו ממחיש שוב את חשיבות המחקר הארכיאולוגי במחנות ההשמדה. סיפורה המרגש של קרולינה הוא סיפורם של היהודים שנרצחו במחנה. חשוב לספר את הסיפור הזה. אני מודה לשותפי הפולני וויטק מזורק ולחוקרי יד ושם על עבודתם המאומצת, לאוניברסיטת תל אביב על תמיכתה בפרויקט ולקרן הפולנית-גרמנית, שבזכותה נערכה החפירה". 

הארכיאולוג יורם חיימי // צילום: רשות העתיקות

בני משפחה או אחרים, היכולים להוסיף פרטים על קרולינה ומשפחתה, או הקשורים לסופי קולמן, בת המשפחה שמילאה את דף העד ביד ושם באפריל 1978, מתבקשים ליצור קשר עם יורם חיימי, באמצעות כתובת המייל: yoramhai@israntique.org.il

 

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו