צרכנות עם מצפון

בשנים האחרונות עולה המודעות הסביבתית: אנחנו מפרידים אשפה, ממחזרים בקבוקים ונייר, וכן עולים מדרגה בסיועו של סחר הוגן (Fair Trade). ברחבי העולם מדובר בתופעה שצוברת תאוצה וסוחפת יצרנים. החברות עושות זאת בגלל לחץ ציבורי, רצון לשפר את תדמיתן, וכן - יש גם כאלה שפועלות מתוך אידיאולוגיה אמיתית.

"אחרי שנים שהכלכלה דגלה בסחר חופשי, נראה שיותר שווקים מעודדים חברות לעבור לסחר הוגן", אומרת ענבר בזק, יועצת לשיווק ולמיתוג ומרצה לשיווק באוניברסיטת חיפה, "בעוד סחר חופשי הוא גישה הדוגלת בכך שכל האמצעים כשרים להגדלת רווחי הבעלים, המושג סחר הוגן מתאר צרכנות עם מצפון, וזו גישה כלכלית שבה נעשה מאמץ של הסוחרים לייצר סביבה המגינה על זכויות העובדים וכבודם, מחזקת את הקהילה, נמנעת מהעסקת קטינים ואוכלוסיות מוחלשות נוספות ושומרת על איכות הסביבה. בארגונים וחברות הפועלים על פי עקרונות הסחר ההוגן מעודדים את היצרנים להשקיע חלק מרווחיהם בחזרה בקהילותיהם וגם בתנאים ובשכר של עובדיהם".

רק (לא) בישראל

היקף המכירות הגלובלי של מוצרי סחר הוגן עמד בשנת 2016 על כ־7 מיליארד דולר, שהתפרסו על פני כ־160 מדינות. מוצרי החברות שעומדות בתנאים מסומנים בתווי סחר הוגן של ארגונים כגון Fairtrade International, המאגד 25 ארגוני סחר הוגן ברחבי העולם; הארגון השוויצרי Bio Foundation ובתוכו השלוחה של IMO, שאחראית לנושא הסחר ההוגן; והארגון הגרמני FLO (‏Fairtrade Labelling Organization). 

מפרגנים למגדלי הקפה. נספרסו

מדינות האיחוד האירופי הן הבולטות ברשימת החברות ההוגנות. בריטניה היא המדינה המובילה בעולם בתחום, עם היקף מכירות שנתי המוערך בכ־2.2 מיליארד דולר.

ומה קורה בישראל? עדיין, הרחק מאחור. "עדיין לא קיים גוף מקומי שמעניק תו סחר הוגן", מסבירה בזק. מה שאולי מסביר מדוע ישראל נמצאת הרחק מאחורי מדינות אחרות בעולם בהיקפי החברות שקיבלו את תו ההוגנות היוקרתי. זאת, כמובן, אם נביא בחשבון גם את ההוצאות הכרוכות בביצוע התהליך המורכב והממושך, שבאות על חשבון הרווח הנקי. לא הוגן.

הסחר ההוגן בא לידי ביטוי בארץ בשוקי איכרים, בקנייה ישירה מבית העסק של דבש או שמן זית, בגדים וכלי בית בעבודת יד (דוגמת חנות האינטרנט "אחותי") ובעמותות כגון כלים שלובים וסטודיו אנד ג'וי. 

אידיאולוגיה זה יפה, אבל מה אנחנו הצרכנים מרוויחים? 

"הצרכן יודע שחלק גדול ממה שהוא משלם הולך ליצרן ולא למתווכים. הוא יודע שכשהוא מעדיף מוצרים שיוצרו בחברות הפועלות על פי סחר הוגן, הוא מסייע לצמצום תופעות כמו העסקת ילדים, העסקת עובדים בתנאי ניצול ופגיעה בסביבה", אומרת בזק. לעיתים קרובות הצרכן גם מרוויח כלכלית מהבחירה במוצרים שיוצרו בסחר הוגן, משום ש"בחברות הפועלות על פי עקרונות הסחר ההוגן, חלק מהרווחים מוחזרים לצרכנים, בין שעל ידי תמחור שמשאיר פחות רווחים לבעלים ובין שעל ידי השקעת חלק מההכנסות בחזרה בקהילה". 

כותנה אורגנית, חמאה מאפריקה

בין החברות הפועלות בארץ על פי סחר הוגן נמצאות נספרסו, רשתות האופנה גאפ וסליו וחברת הטיפוח ל'אוקסיטן. יצרנית הגלידות בן אנד ג'ריס ישראל קיבלה את תו הסחר ההוגן הבינלאומי של ארגון ה־FLO, מה שהופך אותה לחברה הישראלית היחידה שמחזיקה בתו סחר הוגן בינלאומי. 

נספרסו מפעילה תוכנית קיימות המחייבת את החברה לדאוג לתנאי מגדלי הקפה ולסביבתם. בתוכנית חברים נציגים של ארגונים סביבתיים והיא כוללת 60 אלף חקלאים, רובם מקולומביה. מגדלי הקפה מקבלים עבור התוצרת שלהם מחיר הגבוה בכ־40 אחוזים ממחיר השוק. 

באשר לרשת האופנה גאפ, היא היתה אחת החברות הראשונות שהפיקה דו"ח שקיפות מקיף לפני יותר מעשר שנים, והיא ממשיכה לפתח ולספק פתרונות מעשיים לעובדים ולתרום ישירות לשיפור תנאי ואיכות החיים שלהם בעבודה ובכלל. כחלק מאותה שקיפות חשפה גאפ לאחרונה את שמות המפעלים המייצרים את הבגדים שלה.

תו איכות חוצה יבשות. בן אנד ג'ריס ישראל

רבים מהפריטים של מותג האופנה הצרפתי סליו מיוצרים במלואם מכותנה אורגנית או מכותנה שנרכשה בשוקי סחר הוגן. המותג אף חבר ב"יוזמה לתאימות חברתית־עסקית" - פלטפורמה בינלאומית המבטיחה תאימות ופיקוח על תקנים חברתיים בארצות הספק. 

חברת הטיפוח ל'אוקסיטן משתמשת כבסיס למרבית מוצריה בחמאת שיאה, שנרכשת מנשים מקומיות מהמדינה האפריקנית בוריקנה פאסו. החברה מצהירה כי היא אף מספקת תמיכה קהילתית בשירותי רפואה וחינוך.

מטפחים את אפריקה. ל'אוקסיטן

למרות הרצון בשינוי, נראה שגם לנוף הצרכנים יש עוד מה ללמוד בנושא. "ביחס למקומות אחרים בעולם, הצרכנים הישראלים פחות מודעים לנושא ופחות מתעניינים ברכישת מוצרים בעלי תו סחר הוגן - וחבל", מסכמת בזק.

לנו נותר לקוות שרבים עוד יצטרפו למגמה המבורכת.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו